עמית ברק סקירות היסטוריות על יחסי הדרוזים והיהודים

משמר הגבול  והמיעוטים

מג"ב במבצע קדש והפעלתו ברצועת עזה לאחר כיבושה:

בימים שלפני מבצע קדש המשיך מג"ב בפעילות הבט"ש נגד המסתננים בגבול, אך לפן הצבאי של הלחימה נוסף גם טיפול משטרתי בהסתננויות פליליות. ב-1956 התגברו ההסתננויות והן נעשו מאורגנות יותר, מג"ב מילא תפקיד חשוב, ביחד עם הרב"שים בישובים בפעילות הנגד והביא תועלת רבה.  צה"ל הגביר את פעילותו בגבול ירדן ושעאן של פעולות הנגד בגבול זה הגיעו במבצע קדש (מלחמת סיני) בו שולב גם מג"ב.

הפעלת מג"ב במבצע קדש תחת צה"ל הייתה הפעם הראשונה בה הוכפף מג"ב לצה"ל ולקח חלק בלתי נפרד בלחימה.  ההפעלה הייתה מרובה בליקויים שנבעו בעיקר מחוסר תיאום, חוסר היכרות בין כוחות, אי ביצוע תדריכים והיכרות בין מפקדים, אי חלוקת גזרות ואי ביצוע אימונים משותפים.

הפעלתו של מגב עם סיום המבצע לאחר כיבוש רצועת עזה הייתה יעילה יותר מאשר במהלך הקרבות עצמם.
לאחר כיבוש הרצועה הוקם בה ממשל צבאי והוקמה נפת עזה המשטרתית. את הנפה איישו שוטרים ממשטרת ישראל ומשמר הגבול וב-23 בנובמבר 1956 הוחל בשיתוף פעולה בין הכוחות המשטרתיים  לצה"ל ושירות הביטחון הכללי.

כשיצאו כוחות צה"ל מהרצועה קיבלה משטרת ישראל את האחריות לאכוף את העוצר. נקבעו נהלים לאכיפתו והוחלט כי משטרת ישראל ומשמר הגבול יהיו אחראים גם על ביטחון הנפש והרכוש וכי רק כוחות משטרה מורשים לעצור אזרחים. מג"ב גם קיבלו את האחריות על טיפול באסירים עד להקמת מתקנים של שירות בתי הסוהר והוחל בשיתוף פעולה גם מולו.

מלחמת סיני הביאה לרגיעה ביטחונית בגבולות ובחודש פברואר 1958 עם סיום הפעילות בעזה וצמצום בתקציב הביטחון,  פורק אחד מגדודי מג"ב ופורסם סיכום משטרתי שהתמקד בשיטת ההפעלה המשטרתית. מהסיכום עלה כי כשמונים אחוזים מכוחות משמר הגבול שפעלו בגזרה לא עברו הכשרה משטרתית למילוי תפקידם.

בסופו של מבצע קדש ולאחר פינוי רצועת עזה לא הוסתרו הליקויים הרבים שהיה צריך לתקן הן בהפעלת הכוח ככוח צבאי בכפיפות לצה"ל בעתות חירום והן בתחום המשטרתי של שמירת הסדר הציבורי ומניעת הפשעים. בין הלקחים שפורסמו הוחלט כי במקרה שתפרוץ מלחמה נוספת, יוכפף מג"ב שוב לצה"ל אך הוא ישרת בגזרה אותה הוא מכיר היטב, יחידותיו לא ינותקו לחלוטין ממטותיהן, הוחלט כי יוגבר שיתוף פעולה עם צה"ל באימונים, באפסנאות ובניפוק ציוד וכן הוחלט כי כלי הנשק הבריטיים יוחלפו ל F.N. הצה"לי וכי כלי רכב נוספים שיסופקו למג"ב יצוידו במכשירי קשר צה"ליים בנוסף על המשטרתיים.

המשך פעילות הבט"ש ובניין הכח של מג"ב:

בשנת  1963 הוחלט באופן משמעותי על עיבוי כוחו של מג"ב באמצעות גיוס של לוחמים בשרות סדיר.  ההחלטה נבעה על רקע ריבוי המשימות ואזורי הפעילות עליהם הופקד החיל.

באוגוסט 1963 הושלם התיקון לחוק שירות הביטחון והכנסת אישרה גיוס של 250 לוחמים בסדיר. בתוך שנה, כשהחלה הרגיעה בגבולות להתפוגג וחלה עלייה בפעילות המסתננים, גדלה מכסת שוטרי החובה במג"ב ל – 350. בשנת 1966 לאחר ביקור של ראש הממשלה לוי אשכול במטה מג"ב אישר אשכול תוספת של 600 לוחמים בסדיר,  הגדלת תקן הקבע ל-200 והכנסת אמצעי לחימה חדשים כגון 'שפן', 'חרצית' ו'רגלן'.  צה"ל תמך בצעדים אלו מכיוון שהכיר בפעילותו של מג"ב ככוח מוביל בלחימה בהסתננויות ובנוסף לכך ראה ערך בחיזוקו על מנת להפעילו תחת פיקודו במקרה של מלחמה.

מלחמת ששת הימים - מתקופת ההמתנה ועד להפעלה בלחימה:

ב-19 במאי על פי אחד העקרונות בהפעלת מג"ב במלחמה, עבר החיל על כל יחידותיו תחת פיקוד צה"ל, פרט לפיקוד דרום שם לא פעלו כוחות מג"ב. ב-20 במאי 1967 הוצגו עיקרי תכנית "קרדום" של פיקוד דרום ובמקביל החלו בפיקודים צפון ומרכז בהכנות למגננה על פי תכנית סדן.  כוחות מג"ב השתלבו בתכנית המגננה של פיקוד צפון ופיקוד מרכז.

כוחות מג"ב פעלו בלחימה בצמוד לכוחות צה"ל. מכיוון שהיו כוחות ממנועים שהיו ניידים במהירות הם שימשו לרוב למשימות תצפית, סיור, חילוץ, אבטחה ואספקה. יתרון נוסף של מג"ב לעומת כוחות צה"ל היה שכל גי'פ מג"ב היה מצויד בקשר אלחוט.

במהלך הקרבות קיבלו כוחות מג"ב את האחריות על אבטחת שדות התעופה ומתקנים אסטרטגיים כגון: תחנות כוח, מאגרים ובסיסים. לא רק הלוחמים הופעלו, גם רכזי הביטחון השוטף ביישובים, שבימי בט"ש היו כפופים למג"ב, פעלו תחת צה"ל בעת המלחמה. כוחות מג"ב לקחו חלק בין היתר בכיבוש כפרים ובקבלת כניעתם, כגון הפר בית סוריק באזור הר אדר, ובסיוע לכוחות צה"ל בכיבוש קלקיליה, טול כרם, ג'נין ושכם. בירושלים ב-8 ביוני טיהרו באופן סופי את בית הספר לשוטרים יום אחרי הקרב על גבעת התחמושת של גדוד 66 מחטיבה 55. הקרב החל בשעה 19:00 והסתיים לאחר מספר שעות. בשעה 04:00 קיבלו כוחות אלה של מג"ב פקודה לנוע לרמאללה ולהטיל עוצר. כוח מג"ב שפעל באזור לטרון ב-9 ביוני ניהל קרבות פנים אל פנים עם כוחות קומנדו מצריים. בצפון ב-10 ביוני פעלו כוחות מג"ב ביחד עם כוחות צה"ל בכיבוש בית המכס התחתון בגשר בנות יעקב.

כוחות מג"ב נוספים לקחו חלק בלחימה בגזרות השונות תחת פיקוד צה"ל ולצד כוחותיו.

התארגנות והפעלה בשטחי איו"ש עם סיום המלחמה:

עם סיום הלחימה היה על כוחות הביטחון לעבור לניהול ואחזקה של השטחים שנכבשו במהלך הקרבות. מתוך הניסיון המועט שנצבר ברצועת עזה ב-1956 הוחלט על הקמת יחידת ממשל שתנהל את החיים האזרחיים. בראש היחידה עמד האלוף (במיל') חיים הרצוג. בתאריך 7 ביוני מונה הרצוג ל"מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית".  שר הביטחון הורה להשליט סדר במהירות האפשרית ולאפשר את מתן השירותים החיוניים לאוכלוסייה הערבית. סיום המלחמה המהיר אילץ את כוחות צה"ל ומג"ב לעסוק בטיפול באוכלוסייה ובהקמת מנהל אזרחי.

בדיון שהתקיים ב-9 ביוני 1967, קבע הרמטכ"ל רבין כי החל מהשעה 12:00 של אותו יום תעבור הגדה המערבית כולה לאחריות פיקוד מרכז. לוחמי מג"ב פעלו בבוקר זה בירושלים, שכם, ג'נין, רמאללה, טול-כרם וחברון ועסקו בהשלטת סדר, אכיפת העוצר, חיפוש אחרי מחבלי 'פתח', חיפוש אחרי נשקים מניעת ביזה וכו'.

כוחות משמר הגבול בפיקודו של סגן-ניצב אברהם לוין קיבלו אחריות על העיר העתיקה כולה. כוחות מג"ב עדיין היו כפופים לפיקוד צה"ל. והכוחות הועברו מנקודה לנקודה לפעמים אפילו מספר פעמים ביום.

ב-8 ביוני פורסמה פקודה להקמת הממשל הצבאי והוחלט כי בכל אזור על פי החלוקה שנמסרה תוקם משטרה אזרחית וכי האחריות לטיפול בנושאי הביטחון הפנימי בשטחי יהודה ושומרון תימסר לידי משטרת ישראל וצה"ל יפעל בתעסוקה מבצעית על הירדן. במסגרת היערכות חדשה של משטרת ישראל ב-15 באוגוסט 1967 הוחלט לבטל את כפיפות מג"ב לצה"ל ולהעבירו בחזרה תחת פיקוד המשטרה ומטה מג"ב להפעלה במשימות ביטחון פנים ביהודה ושומרון.

הכפיפות לצה"ל בוטלה באופן סופי ב-1 בספטמבר 1967. כחלק מהשינויים לאור תוצאות המלחמה אורגנו מחדש יחידות מג"ב ומטה מג"ב התמקם במשטרת רמאללה. אזור יהודה ושומרון חולק בין יחידות מג"ב, יחידות חדשות הוקמו והבסיסים נקבעו בהתאם לריכוזי האוכלוסייה מתוך החלטה על ביצוע משימות יעל גם בכפרים נידחים.

משימות החיל החדשות כללו תחומי עשייה מגוונים. תפקידי שיטור בערים, פיזור הפגנות, מעצרים, חקירה, מעקב ומודיעין וכן משימות בעלות אופי יותר צבאי כמו מארבים, סיורים ותצפיות וכן שמירה על הקו הירוק למניעת הסתננויות.  נהלים חדשים נכתבו לטיפול באוכלוסייה המקומית והשירות של מיעוטים דוברי ערבית שהבינו את התרבות של האוכלוסייה המקומית הייתה יתרון בקשר ובעבודה של הכוחות מול הערבים ביהודה ושומרון.

מזייד עבאס אלוף משנה במילואים שהתחיל את דרכו הצבאית ביחידת המילואים בצה"ל גויס על מנת לאתר ולגייס חיילים דרוזים משוחררים לשירות קבע במשמר הגבול כחלק מההיערכות המיוחדת והצורך בדוברי ערבית לאחר הכיבוש הצבאי של שטחי יהודה שומרון ועזה. דבר דומה עשה עבאס גם עם הקמת הממשל בצה"ל.