אוכלוסיית ישראל כ-9.092 מיליון נפש

לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישראל במספרים ערב ראש השנה תש"ף: נתונים נבחרים מהלוחות השנתיים 2019

ערב ראש השנה תש"ף נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-9.092 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ול-20 מיליון תושבים ב-2065.

האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.744 מיליון תושבים (74.2% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ-1.907 מיליון תושבים (21.0%) ואוכלוסיית האחרים מונה כ-441 אלף תושבים (4.8%).

מאז ראש השנה אשתקד גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-184 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה בשנת תשע"ט היה 2.1%, בדומה לשנים האחרונות.

במהלך השנה נולדו בישראל כ-196 אלף תינוקות, ונפטרו כ-50 אלף איש. כ-38 אלף איש נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה, מתוכם כ-35 אלף עולים חדשים.

שטח המדינה – 22,072 קמ"ר
98% שטח יבשתי
2% שטח הימות – הכנרת וים המלח
שימושי קרקע (שנת 2013)
64.7% שטח קרקע, סלע, שיחים ושטח חפור
20.0% שטח חקלאי
7.3% שטח יער, חורש ופארקים
5.6% שטח בנוי
2.4% שטח גופי מים 
 

משקעים 
נפח המשקעים בשנת הגשם 2017/2018 – 5.74 מיליארד מ"ק
ממוצע רב-שנתי 2010-1981 – 6.11 מיליארד מ"ק
כמות המשקעים השנתית הגדולה ביותר נמדדה בכסרא-סמיע – 980 מ"מ
כמות המשקעים השנתית הקטנה ביותר נמדדה ביטבתה – 14 מ"מ

טמפרטורות
טמפרטורת המקסימום היומית הגבוהה ביותרºC 47.9 בסדום (25.7.2018)  
טמפרטורת המינימום היומית הנמוכה ביותרºC 3.8- במרום גולן (8.1.2018)

אוכלוסייה
בערב ראש השנה תש"ף נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-9.092 מיליון נפש. 
יהודים – כ-6.744 מיליון תושבים (74.2% מכלל האוכלוסייה)
ערבים –  כ-1.907 מיליון תושבים (21.0%) 
אחרים  – כ-441 אלף תושבים (4.8%)
קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה 2.1%
יהודים בני 20 ומעלה לפי רמת דתיות (הגדרה עצמית)
43.2% לא דתיים, חילונים
22.1% מסורתיים לא כל כך דתיים
12.8% מסורתיים-דתיים
11.3% דתיים
10.1% חרדים
עלייה והגירה בין-לאומית
 

עלייה 
עולים מקום המדינה 3.3 מיליון
עולים בשנת 2018 28.0 אלף
הגירה של ישראלים לחו"ל (2017)
יצאו מישראל 14.3 אלף 
חזרו לישראל 8.4 אלף 
עובדים מחו"ל בעלי אשרת עבודה
נכנסו לישראל 65.8 אלף
יצאו מישראל 57.4 אלף
 

משפחה
נישואין וגירושין (2017)
זוגות שנישאו 50,029
זוגות שהתגרשו 14,741
לידות חי ופריון
יילודים חיים 184,370
שיעור פריון כולל 3.09 ילדים בממוצע לאישה

הוצאה לאומית לבריאות – 101.2 מיליארד ש"ח (7.6% מהתמ"ג)
תוחלת חיים – גברים 80.9
נשים 84.8

תמותת תינוקות – שיעור ל-1,000 לידות חי 3.0 סיבות מוות (2017) – כרבע (25.2%) מהפטירות היו משאתות ממאירות (סרטן) ו-14.8% היו ממחלות לב

מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) (2016) – שיעור ל-100 אלף נפש 361
הערכה עצמית של מצב הבריאות – 84.0% מבני 20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם טוב מאוד או טוב 
אנשים עם מוגבלות – ל-14.1% מבני 20 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה
עישון (2017) – 22.1% מבני 20 ומעלה עישנו לפחות סיגריה אחת ביום
השמנה (2017) – 15.6% מבני 20 ומעלה היו בעלי השמנת יתר
פעילות גופנית (2017) – 31.8% מבני 20 ומעלה ביצעו פעילות גופנית בהתאם להמלצות
מיטות לאשפוז כללי שיעור ל-1,000 תושבים 1.8 
רופאים מועסקים בשירותי בריאות (2017) שיעור ל-1,000 תושבים  3.1 
אחיות מועסקות בשירותי בריאות שיעור ל-1,000 תושבים  4.6 

ביטוח בריאות משלים (2017) ל-82.9% ממשקי הבית הייתה הוצאה על ביטוח בריאות משלים

הוצאה לאומית לחינוך 110.3 מיליארד ש"ח (8.3% מהתמ"ג) עובדי הוראה במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) היו כ-179 אלף עובדי ההוראה בכלל המערכת לעומת כ-175 אלף בשנת הלימודים תשע"ח (גידול של (2.3%. 

מספר שעות העבודה השבועיות בתשע"ט היה כ-5.4 מיליון, לעומת כ-5.2 מיליון שעות בתשע"ח (גידול של 4.3%).

במהלך השנים תשע"א-תשע"ט, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-40,000 עובדי הוראה וכ-1.9 מיליון שעות עבודה שבועיות.

קצב הגיוס של עובדי הוראה חדשים למערכת החינוך נמצא במגמת עלייה, מכ-7,500 בממוצע בשנים 2010-2008 לכ-11,500 בממוצע בשנים 2019-2017.

7,050 עובדי הוראה עזבו את מערכת החינוך בשנת 2016, לעומת 6,064 בשנת 2015 (גידול של כ-16.3%).

השכר החודשי הממוצע בקרב עובדי הוראה היה כ-11,612 ש"ח בשנת 2017 לעומת כ-6,859 ש"ח בשנת 2005 (גידול של כ-69%).

ממוצע התלמידים למורה בכלל המערכת נמצא במגמת ירידה במהלך השנים תשנ"ז-תשע"ט (2018/19-1996/97) מ-12.6 תלמידים למורה ל-10.8 תלמידים למורה.

בחינוך הערבי היסודי מגמת הירידה בולטת במיוחד מ-18.3 ל-11.7 תלמידים למורה, בהתאמה
בחינוך הערבי 

עלייה בשיעור הנשים מ-69.0% בשנת תש"ע (2009/10) ל-73.9% בשנת תשע"ט. 
ירידה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות מ-15.7% ל-3.3%, בהתאמה. 
עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה מ-13.7% ל-31.6%, בהתאמה.

בחינוך העברי 
עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה שלהם עד 10 שנות ותק מ-29.0% בשנת תש"ע לכ-39.7% בשנת תשע"ט. ירידה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות מ-19.3% ל-7.2%, בהתאמה. 
עלייה ניכרת בשיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה מ-26.9% ל-36.0%, בהתאמה.

מערכת החינוך
בתי ספר
תלמידים 1.763 מיליון
בחינוך היסודי 1.029 מיליון
בחינוך העל-יסודי 734.2 אלף
עובדי הוראה 158.1 אלף 
מעונות יום וחינוך קדם-יסודי 
ילדים בני 0–7 856.3 אלף
גננות בגנים 18.0 אלף
נבחנים בבחינות הבגרות
76.1% מהנבחנים היו זכאים לתעודת בגרות 
תחזית תלמידים
ב-2024 מספר התלמידים במערכת החינוך צפוי להגיע לכ-1.968 מיליון, תוספת של כ-178 אלף תלמידים לעומת 

הוצאות המגזר הממשלתי לרווחה 
כ-148.2 מיליארד ש"ח (27.6% מכלל הוצאות המגזר)
מקבלי שירותי רווחה
כ-1.2 מיליון נפש רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, שיעור של כ-135 רשומים לאלף נפש.
בעלי נזקקות במחלקות לשירותים חברתיים
לכ-852 אלף מכלל הרשומים הוגדרה נזקקות, שיעור של כ-95 בעלי נזקקות ל- 1,000 נפש.
השיעור בקרב יהודים ואחרים כ-84 ל-1,000 נפש
השיעור בקרב ערבים כ-135 ל-1,000 נפש
השיעור הגבוה ביותר של מקבלי שירותי רווחה נמצא באשכול החברתי-כלכלי 4-3: 
כ-170 רשומים וכ-127 בעלי נזקקות ל-1,000 נפש
מושמים במסגרות רווחה
מושמים במסגרות רווחה כ-259 אלף
שיעור המושמים כ-29 ל-1,000 נפש
שיעור המושמים במסגרות בקהילה כ-24 ל-1,000 נפש
שיעור המושמים במסגרות חוץ-ביתיות כ-6 ל-1,000 נפש
אנשים עם מוגבלות
אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה – 14.1% מבני 20 ומעלה (מתוך הסקר החברתי)
כ-24 אלף נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה 
כ-6 אלף לקויי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת  
 

רמת חיים
הכנסות של משקי בית
הכנסה כספית ברוטו לחודש – 20,027 ש"ח 
הכנסה כספית נטו לחודש – 16,518 ש"ח
דיור
66.5% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם
39.5% מהגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתה
הוצאות של משקי בית
הוצאה כספית לתצרוכת לחודש – 13,114 ש"ח 
הוצאה כוללת לתצרוכת (כולל שירותי דיור) לחודש – 16,267 ש"ח
24.4% מההוצאה הכוללת הייתה לדיור
20.2% מההוצאה הכוללת הייתה לתחבורה ותקשורת
16.9% מההוצאה הכוללת הייתה למזון
בעלות על מוצרים בני-קיימה
ל-97.3% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות
ל-78.0% ממשקי הבית היה מחשב
הכנסות של פרטים
הכנסתה של אישה שכירה ברוטו לשעה הייתה 84.2% מהכנסתו של גבר שכיר
משקי בית של בני 65 ומעלה*
משקי בית של שתי נפשות ויותר
הכנסה כספית ממוצעת ברוטו לחודש – 15,639 ש''ח
הוצאה כספית ממוצעת לחודש  – 10,996 ש"ח
משקי בית של נפש אחת
הכנסה כספית ממוצעת ברוטו לחודש – 7,310 ש"ח/

הוצאה כספית ממוצעת לחודש   – 5,675 ש"ח

משקי בית שבהם כל הפרטים במשק הבית בני 65 ומעלה.