בלה אשור:"נגמר לנו הזמן"

כך אמרו לי, כן נגמר לנו הזמן ואני לא בדיוק הבנתי, מה פרוש נגמר לנו הזמן? הרי יש שעון ודקות ושעה, ויש לו שנה עונות שנה ומועדים, אז זהו לא כאן לחפש את התשובה, אז היכן התשובה

27.08.2021 מאת: רחל אבידר
בלה אשור:"נגמר לנו הזמן"

 

נגמר לנו הזמן בחשיבה, ברגשות ובהרגלים שלנו, אין יותר זמן להתמהמה, לחכות ולצפות שדברים כאילו יסתדרו מעצמם, זה פשוט לא יקרה, נגמר לנו הזמן שחשבנו שיש לנו זמן, כלומר קיימת דחיינות, ואיטיות ופסיחה על סעיפים, והתייעצות עם כל כך הרבה מומחים, רק עם עצמנו לא מתייעצים ולמה הכוונה, הכוונה עם הלב שהוא משכן הנשמה, והנשמה יודעת מה נכון לנו מתי ומדוייקת, ולנשמה קול רך ועדין ומדברת במשפטים קצרים, ועומתה לצד שמנגד שהוא הייצר הרע או מה שרגילים לומר האגו, קולו חזק ורועם בתוכנו ומבלבל, על הטוב אומר רע ועל הרע אומר טוב או נו טוב.

 

מבחינת הנשמה או האמת הגבוהה מדובר ביעילות והתייעלות, מדובר בזריזות, וזריזות אינה פזיזות, הזריזות מקנה לכל פעולה את מקומה המדוייק, ומהו? פעולה היא רק פעולה, לא קלה ולא קשה, רק פעולה, ופעולה יכולה להיות מחשבתית, רגשית או פעולה פיזית כלשהי, אבל לזכור פעולה היא רק פעולה, ומתי פעולה הופכת להיות קשה, כאשר מתערבב הרגש עם מחשבה כלשהי על הפעולה עצמה כלומר מתעורר זיכרון כלשהו, לשם דוגמה, אפילו פעולה פשוטה של הדחת כלים יכולה להיות קשה ומאתגרת אם בזיכרון קיימת חויה שאינה נעימה מהילדות או מכל זמן אחר, אולי התנהלות עם ההורים, או הרגלי בית כלשהם ועל דרך זו כל יתר הפעולות.

 

הפזיזות תגיע כאשר מתקיימים שני נתיבים בתוכנו, האחד צורך לא מושכל להוכיח דבר מה, אולי שאנחנו טובים, או אולי שיודעים כשלמעשה לא יודעים, ונתיב שני יצביע על גאוה, כאשר תסתתר באמצעות התנהגות לא שקולה בכל התחומים ואני מציינת במיוחד בתחומים שנוגעים לרגש, כי אז האדם ימהר ויזדרז להיפגע ולפגוע, לכעוס ולהכעיס, לפחד להפחיד ולדאוג, להטיל ספק באמת ובמה שעשוי לעזור ובמקביל יקבל כל עצה וכל הצעה שמהר מאוד תתברר כשגויה.

 

וכאן המקום להבין שבאמת נגמר הזמן, אנחנו מבורכים בהרבה מטפלים ויועצים ומגשרים, אנחנו מבורכים באנשים רבים שהם דורשי טובתנו, באנשים שאולי רואים קצת יותר וכפי שנאמר "אורח לרגע רואה כל פגע" וכל שנשאר לנו פשוט להעזר, כתוב לנו בתורה "אין האדם מתיר עצמו מבית האסורים" ומה בית אסורים, זה המקום הפנימי שבו כלואים שבו מרגישים חסומים זה המקום הפנימי שכל כך פוחד לשנות ולהשתנות ומעדיף את הקשה והמוכר.

 

נגמר לנו הזמן לשחר במגרש של הקשה והכואב והמגביל, הזמן החדש שעומד בפתח מציע לנו חווית חיים שונה, חווית חיים של חופש פנימי, וחופש זה אינו הפקרות אינו נטול חוקים ומצוות, מגרש חדש זה מציע חווית חיים שבו נחוש משוחררים מהכאב, מהכעסים משום שאין על מה לכעוס באמת, משוחררים מהפחדים משום שנכיר בבוראנו בקדוש ברוך הוא ונדע בכל רגע ורגע שאנחנו שמורים אהובים ומוגנים, מכיר בעובדה המדהימה שהבורא קיים ומצוי בכל, בדומם, בצומח ובחי ובמיוחד באדם ולכן לעולם איננו לבד, ועל זה נאמר "שיוותי השם לנגדי תמיד" משום שרק אם נכיר בבורא ונדע שהוא קיים ומצוי בכל תתעורר בתוכנו אותה חוויה חובקת כל שמאפשרת את ההרמוניה עם עצמנו, עם הסביבה ועם הטבע כולו, מלבד זה טבע בגימטריה = אלוהים וזה לא מקרי.

 

איך והיכן לומדים את כל האמת המופלאה הזו, עד כמה אמת זו יכולה להיות זמינה (וגם זמין אותיות זמן) כלומר אם מה שנאמר או נכתב עד כה מהדהד לנו ונרצה לדעת עוד ולהבין, ודאי שמיד יימצא המקום בו נוכל ללמוד והאדם המתאים שיפתח את הפתח שבו נוכל להיכנס להתשלב ,ולהמשיך את חיינו בדרך שונה, טובה יותר עבורנו ועבור כולם סביבנו.

 

בלה אשור – מטפלת רב תחומית וסופרת ניתן ליצור קשר בטלפון 050-7201752 ובאתר קישור

 

 

תגובות

מומלצים