דרוזים אל תתנו לממשלת נתניהו לעבוד עליכם

על העדה הדרוזית לשמור על אחדות בדרישה לשוויון, ולא להאמין להבטחות ואמירות שנכתבו על ניירות שאין להם שום ערך משפטי ואין לזה כיסוי, העדה הדרוזית איננה משחק בידי ממשלת ביבי, לדברים שחובה לדעת על חוק הלאום.

07.08.2018 מאת: חסין חלבי
דרוזים אל תתנו לממשלת נתניהו לעבוד עליכם

בככר רבין העדה הדרוזית הייתה מאוחדת פעם ראשונה ב 99.9 % על שני עקרונות בסיסיים, והן:

  • שוויון זכויות אזרחיות לכלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדל דת ,גזע, ומין.
  • נגד חוקי גזענות מכל סוג שהוא בישראל .
  • על המנהיגות של העדה הדרוזית כולל מארגני המחאה לשמור על אחדות זו מכל משמר ואל לה להתפשר על פחות משוויון זכויות מלא הרשום במפורש בחוק יסוד הלאום לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל במוצאם. ולא להסכים לכל הצעה פחותה ממה שכתוב במגילת העצמאות שהיא הבסיס לקיומה של המדינה, או לכל הצעה לחוק פרטי לעדה הדרוזית כי זה לא יתממש כי תמיד חוק יסוד יגבר על כל חוק רגיל הנמוך ממנו וזה יהיה מימוש לחוקים גזעניים .

יש לנו חוק השוויון 373 שיזם חכ"ל אמל נסר אלדין מימי רה"מ מנחם בגין ז"ל שלא מומש עד היום.

יש לנו תוכנית החומש של 2.2 מיליארד ₪ שבשנה הבאה 2019 מסתיימת ועד עכשיו לא מומש 20% ממנה.

שלא יעבדו עליכם בממשלה, אסור שזה יקרה עוד פעם, לקבל שיקים ללא כיסוי, זה לא יעבוד על הצעירים שלנו נגמר עידן החנפנות והטפיחה על השכם.

מדינת ישראל היהודית לא יכולה להיות דמוקרטית אם אין בחוק היסוד שלה שוויון בין אזרחיה היהודים והמיעוטים שבה המעוגן בחוק במפורש, וכל דבר אחר זה מתחיל להיות גזענות.

האם המחוקק התכוון לגזענות בחוק הלאום ??

אם כן, אז חוק כזה נוגד חוקי יסוד אחרים ואופי המדינה הדמוקרטי על פי מגילת העצמאות ועל כן צריך לבטל אותו .

ואם ?? המחוקק לא התכוון לשינוי אופי של המדינה כמדינה דמוקרטית המושתתת על עיקרון השוויון בין כלל אזרחיה ולהפוך אותה למדינה גזענית לחלק מתושביה ולשלול מהמיעוטים שבתוכה את זכויותיהם ,אז החובה  על המחוקק והממשלה לתקן את חוק הלאום שיכלול המילים שוויון אזרחי לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל, תהיה כתובה בחוק זה וחוק הלאום לא יסתור או יבוא במקום חוקי יסוד אחרים .

להלן נוסח חוק הלאום שאושר בקריאה שניה ושלישית

 

מספר פנימי: 6057-565913 נספח מס' כ-768/א' )1989/20/פ) חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

עקרונות יסוד

1( .א( ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.

)ב( מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. )ג( מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. סמלי המדינה

2( .א( שם המדינה הוא "ישראל". )ב( דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן־דוד תכול במרכזו. )ג( סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה. )ד( המנון המדינה הוא "התקווה". )ה( פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק. בירת המדינה

3 .ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. שפה

4( .א( עברית היא שפת המדינה. )ב( לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק או על פיו או על פיו., לדובריה זכות לנגישות לשונית לשירותי המדינה; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק. )ג( אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה השפה הערבית בפועל ערב לפני תחילתו של חוק-יסוד זה. קיבוץ גלויות

5 .המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. הקשר עם העם היהודי

6( .א( המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם. - 2 - )ב( המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי בכל מקום שהם. )ג( המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות. שימור מורשת התיישבות יהודית

7( .א( כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו, שפתו וזהותו.המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה. )ב( המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. לוח רשמי .

8 .הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק. יום העצמאות וימי זיכרון

9( .א( יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה. )ב( יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה. ימי מנוחה ושבתון

10 .שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים הזכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק או על פיו. יסודות המשפט

11 .ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. נוקשות 1211 .

אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. 

פורטל הכרמל

תגובות

3. מהא לפני 6 שנים
רק שוויון
2. אדם לפני 6 שנים
חומר למחשבה
1. محلل سياسي לפני 6 שנים
سلام عليكم

מומלצים