האוכלוסייה הנוצרית בישראל נתונים לרגל חג המולד

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

העלייה בגידול נבעה בעיקר מההגירה מאתיופיה של 597 נוצרים מבני הפלשמורה.

•  רוב הנוצרים הערבים מתגוררים בצפון המדינה: 70.6% מתגוררים במחוז הצפון.

•  40.9% מהנוצרים שאינם ערבים מתגוררים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז ועוד 33.8% - במחוז הצפון ובמחוז חיפה.

•  היישובים עם האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר הם: נצרת (22.1 אלף), חיפה (15.8 אלף), ירושלים (12.6 אלף) ושפרעם (10.2 אלף), נכון לסוף 2017.

•  800 זוגות נוצרים נישאו בישראל בשנת 2016. הגיל החציוני  בנישואין ראשונים של החתנים הנוצרים ב-2016 היה 29.2 שנים, ושל הכלות הנוצריות - 25.6.

•  בשנת 2017 נולדו 2,504 תינוקות לנשים נוצריות, מהם כ-75% לנשים נוצריות ערביות (1,877 תינוקות).

•  מספר הילדים הממוצע עד גיל 17, במשפחות הנוצריות עם ילדים עד גיל זה הוא 1.89, מתוכן במשפחות הערביות נוצריות – 2.01. נתונים אלה נמוכים בהשוואה למשפחות היהודיות (2.39) ולמשפחות המוסלמיות (2.83). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל בני 15 ומעלה) בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 66.0% (72.1% בקרב גברים ו-60.9% בקרב נשים). לשם השוואה, שיעור התעסוקה בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 65.1% (67.1% בקרב גברים יהודים, ו-63.2% בקרב נשים יהודיות).

•  בשנת תשע"ז (2016/17) התלמידים הנוצרים היו 7% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי. במחזור הלימודים תשע"ז 78.5% מהתלמידים הנוצרים בכיתות יב היו זכאים לתעודת בגרות. זוהי עלייה לעומת שיעור הזכאות בשנה הקודמת שעמד על 73.9%. שיעור הזכאים לבגרות בקרב הנוצרים בתשע"ז היה דומה לזה שבקרב תלמידי החינוך העברי (78.7%)  ולזה שבקרב הדרוזים (79.2%), לעומת 59.5% בקרב המוסלמים.

•  מקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון, הייצוג הגבוה ביותר של הסטודנטים הנוצרים היה במנהל ציבורי (14.2%), היסטוריה ישראלית (12.1%) ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (10.7%).

•  75.2% מהסטודנטים הנוצרים שלמדו לקראת תואר שני היו נשים, בהשוואה ל-62.7% מקרב כלל הסטודנטים שלמדו לקראת תואר זה.

•  בהשוואה לסטודנטים הערבים מוסלמים, אחוז הסטודנטים הנוצרים ערבים שלמדו חינוך והכשרה להוראה היה נמוך יותר, ואחוז אלה שלמדו הנדסה ואדריכלות, משפטים ורפואה היה גבוה יותר.

נתונים נבחרים על האוכלוסייה הנוצרית (סוף שנת 2017)

בסוף שנת 2017, האוכלוסייה הנוצרית בישראל מנתה כ-172 אלף תושבים שהיו 2.0% מאוכלוסיית ישראל. 77.7% מהאוכלוסייה הנוצרית בישראל הם נוצרים ערבים – 133.6 אלף. נוצרים ערבים הם 7.3% מתוך סך אוכלוסיית הערבים בישראל.

22.3% מהאוכלוסייה הנוצרית בישראל הם נוצרים שאינם ערבים – 38.3 אלף. מרביתם עלו לישראל עם בני משפחה יהודים במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות התשעים.

עד שנת 1994, אוכלוסיית הנוצרים כללה גם את אלה לא סווגו לפי דת במרשם האוכלוסין. בשנים 1994-1990 אוכלוסיית הבלתי מסווגים הייתה גדולה יחסית וכללה את עולי בריה"מ (לשעבר).

קצב גידול האוכלוסייה הנוצרית כולה עמד על 2.2% בשנת 2017, לעומת 1.4% בשנה הקודמת. לשם השוואה, קצב הגידול באוכלוסייה היהודית היה 1.7% ובאוכלוסייה המוסלמית - 2.5%.

במהלך 2017 גדלה האוכלוסייה הנוצרית ב- 3,643 איש, מתוכם 1,205 איש נוספו כתוצאה מריבוי טבעי (2,105 לידות פחות 900 פטירות), בדומה לשנת 2016 (1,315 איש). עוד 1,813 נוצרים הצטרפו לאוכלוסיית ישראל דרך מאזן ההגירה הבין-לאומית, לעומת 1,173 בשנת 2016.

האוכלוסייה הנוצרית הערבית גדלה ב-1% בשנת 2017 ועיקר הגידול שלה נבע מהריבוי הטבעי. ואילו באוכלוסייה הנוצרית שאינה ערבית חל גידול של 6.3%, רובו כתוצאה מהגירה לישראל. בשנה זו הגיעו לישראל 1,876 נוצרים שאינם ערבים - מהם 337 עולים ו-1,539 דרך איחוד משפחות (מתוכם 597 בני הפלשמורה מאתיופיה).

הרכב הגילים של כלל האוכלוסייה הנוצרית שונה מזה של האוכלוסייה היהודית ושל האוכלוסייה המוסלמית. אחוז הצעירים בגיל 19-0 עמד על 27.3%, נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית (34.6%) ונמוך עוד יותר מזה של האוכלוסייה המוסלמית (45.8%).

אחוז בני 65 ומעלה בקרב כלל הנוצרים עמד על 11.5%, בהשוואה ל-13.5% בקרב היהודים ול-4.0% בקרב המוסלמים.

פיזור גאוגרפי
רוב הנוצרים הערבים מתגוררים בצפון המדינה: 70.6% מתגוררים במחוז הצפון ו-13.3% במחוז חיפה. 9.6% מתגוררים במחוז ירושלים.

היישובים שבהם ריכוז האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדול ביותר הם נצרת (22.1 אלף), חיפה (15.8 אלף), ירושלים (12.6 אלף) ושפרעם (10.2 אלף), נכון לסוף 2017.

פיזור אוכלוסיית הנוצרים שאינם ערבים שונה מהנוצרים הערבים: 40.9% מתגוררים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז, 33.8% - במחוז הצפון ובמחוז חיפה. בשלוש הערים הגדולות קיים ריכוז גבוה של אוכלוסייה זו - תל אביב-יפו (4.0 אלף), חיפה (3.7 אלף) וירושלים (3.2 אלף). 

נישואין ופריון

•  800 זוגות נוצרים נישאו בישראל בשנת 2016, 90% מהחתנים ו-87% מהכלות היו נוצרים ערבים.

•  הגיל החציוני  בנישואין ראשונים של החתנים הנוצרים בשנת 2016 היה - 29.2, כשנה וחצי יותר מזה של החתנים היהודים ושל החתנים הדרוזים וכשלוש וחצי שנים יותר מזה של החתנים המוסלמים. 

•  הגיל החציוני של הכלות הנוצריות הנישאות לראשונה היה 25.6, דומה לזה של הכלות היהודיות, כשנתיים יותר מזה של הכלות הדרוזיות וכארבע שנים יותר מזה של הכלות המוסלמיות.

•  בשנת 2017 נולדו 2,504 תינוקות לנשים נוצריות, מהם כ-75% לנשים נוצריות ערביות (1,877 תינוקות).

•  627 יילודים נולדו לנשים נוצריות שאינן ערביות מתוכם: כ-5% נולדו לנשים ילידות ישראל, כ-49% - לנשים ילידות בריה"מ (לשעבר), כ-14% - לילידות אתיופיה, כ-7% - לילידות הפיליפינים, וכ-4% לילידות רומניה. 

•  מספר הילדים שאישה נוצרייה צפויה ללדת במהלך חייה ירד בשנת 2017 ועמד על 1.93 בהשוואה ל-2.05 ב-2016. לשם השוואה, אישה מוסלמית צפויה ללדת במהלך חייה 3.37 ילדים, יהודייה - 3.16 ודרוזית - 2.10.

משקי בית ומשפחות 

•  בשנת 2017 היו בישראל כ-70 אלף משקי בית שבראשם עמד נוצרי, שהם 2.8% מכלל משקי הבית בישראל. מתוכם כ-40 אלף משקי בית היו של נוצרים ערבים.

•  גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם עמד נוצרי נאמד ב-3.1 נפשות. הוא היה דומה למשקי בית שבראשם עמד יהודי, ונמוך בהשוואה למשקי בית שבראשם עמד מוסלמי (4.7), בדומה לשנים קודמות.

•  ביותר ממחצית ממשקי הבית שבראשם עמד נוצרי, ראש משק הבית היה נוצרי ערבי (57%). הגודל הממוצע של משקי בית אלה היה 3.5 נפשות.

•  כ-80% (כ-56 אלף) ממשקי הבית של הנוצרים היו משקי בית "משפחתיים", הכוללים לפחות משפחה אחת, בדומה לאחוז משקי הבית המשפחתיים בקרב היהודים, ולעומת 92% בקרב המוסלמים. 

•  משקי הבית הלא משפחתיים שבהם התגורר אדם לבד או כמה אנשים ללא קשר משפחתי, היו כ-20% ממשקי הבית הנוצריים. אחוז זה היה דומה לאחוז שבקרב משקי הבית היהודיים, וגבוה מזה שבקרב משקי הבית המוסלמיים - כ-8% בלבד. 

•  כ-6% ממשקי הבית שבראשם עמד נוצרי מונים 6 נפשות או יותר, מעט פחות ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי (10%), לעומת כ-33% ממשקי הבית שבראשם עמד מוסלמי.

•  בישראל כ-60 אלף משפחות נוצריות. התפלגות המשפחות הנוצריות לפי סוג משפחה שונה מזו שבאוכלוסייה היהודית ושונה עוד יותר מזו שאוכלוסייה המוסלמית.

•  מספר הילדים הממוצע עד גיל 17, במשפחות הנוצריות עם ילדים עד גיל זה הוא 1.89, מתוכן במשפחות הערביות נוצריות – 2.01. הנתונים האלה נמוכים בהשוואה למשפחות היהודיות (2.39) ובהשוואה למשפחות המוסלמיות (2.83).

עבודה

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2017 בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 68.6% (74.7% בקרב גברים, ו-63.6% בקרב נשים). בקרב נוצרים ערבים עמד האחוז על 58.3% (67.9% בקרב גברים, ו-48.3% בקרב נשים). לשם השוואה, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 67.9% (70.0% בקרב גברים יהודים, ו-65.9% בקרב נשים יהודיות).

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל בני 15 ומעלה) בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 66.0% (72.1% בקרב גברים ו-60.9% בקרב נשים). שיעור התעסוקה בקרב נוצרים ערבים היה 55.5% (65.2% בקרב גברים ו-45.5% בקרב נשים). לשם השוואה, שיעור התעסוקה בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 65.1% (67.1% בקרב גברים יהודים, ו-63.2% בקרב נשים יהודיות).

אחוז הבלתי מועסקים בקרב נוצרים בגיל 15 ומעלה היה 3.9% (3.4% בקרב גברים ו-4.3% בקרב נשים). בקרב נוצרים ערבים עמד אחוז זה על 4.8% (4.0% בקרב גברים ו-5.8% בקרב נשים). לשם השוואה, אחוז הבלתי מועסקים בקרב יהודים בגיל 15 ומעלה היה 4.1% (4.2% בקרב גברים ו-4.1% בקרב נשים).

ב-56.8 אלף משקי בית נוצריים (81.3% מכלל משקי הבית הנוצריים) היה מועסק אחד לפחות (ב-20.2 אלף משקי בית היה מועסק אחד בלבד וב-36.6 אלף - שני מועסקים ויותר). ב-31.8 אלף משקי בית נוצריים ערביים (79.1% מכלל משקי הבית הנוצרים ערבים) היה מועסק אחד לפחות (ב-9.8 אלף משקי בית היה מועסק אחד בלבד וב-22.0 אלף - שני מועסקים ויותר). לשם השוואה, ב-1,640.5 אלף משקי בית יהודיים (79.9% מכלל משקי הבית היהודיים) היה מועסק אחד לפחות (ב-619.1 אלף משקי בית היה מועסק אחד בלבד וב-1,021.4 - שני מועסקים ויותר).

צפיפות הדיור במשקי בית נוצריים הייתה 0.97 נפשות לחדר (1.02 נפשות לחדר במשקי בית של נוצרים ערבים). לשם השוואה צפיפות הדיור במשקי בית יהודיים הייתה 0.81 נפשות לחדר.

חינוך והשכלה

תלמידים במערכת החינוך בשנת תשע"ח (2017/18)

בשנת הלימודים תשע"ח למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי 26,691 תלמידים נוצרים. הם היו 1.5% מכלל התלמידים, בדומה לשיעור בשנת הלימודים תשע"ז (1.6%).

רובם הגדול (87.2%) של התלמידים הנוצרים הם ערבים. התלמידים הנוצרים מהווים כ-5% מהתלמידים בחינוך הערבי.

בשנת הלימודים תשע"ח למדו בכיתה א (חינוך ערבי) 1,845 תלמידים נוצרים שהם 4.8% מסך התלמידים בכיתה א.

44.1% מהתלמידים הנוצרים בחטיבה העליונה (חינוך ערבי) למדו בנתיב הטכנולוגי.  שיעור זה דומה לשיעור בקרב המוסלמים - 41.4% וגבוה מהשיעור בקרב היהודים (חינוך עברי) - 34.6% 

נבחנים בבחינות הבגרות בשנת תשע"ז (2016/17)

בשנת תשע"ז (2016/17) התלמידים הנוצרים היו 7% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי. במחזור הלימודים תשע"ז 78.5% מהתלמידים הנוצרים בכיתות יב היו זכאים לתעודת בגרות. זוהי עלייה לעומת שיעור הזכאות בשנה הקודמת שעמד על 73.9%. שיעור הזכאים לבגרות בקרב הנוצרים בתשע"ז היה דומה לזה שבקרב תלמידי החינוך העברי (78.7%)  ולזה שבקרב הדרוזים (79.2%), לעומת 59.5% בקרב המוסלמים.

הערבים הנוצרים מובילים בקבלת אחוז התלמידים שקיבלו תעודות בגרות העומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות (והיו מועמדים פוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה) היה הגבוה ביותר

בקרב הערבים הנוצרים - 71.9%, בהשוואה ל-68.6% מתלמידי החינוך העברי,1 60.8% מהדרוזים ו-44.3% מהמוסלמים. 

סטודנטים בשנת תשע”ח (2017/18)

בשנת תשע”ח היו 5.9 אלף סטודנטים נוצרים,  שהם %2.3 מסך הסטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל,  בדומה לאחוז שלהם בכלל האוכלוסייה (2.2%).

94.1% מהסטודנטים הנוצרים, היו ערבים (5.6 אלף סטודנטים) ו-5.9% - נוצרים שאינם ערבים (0.3 אלף סטודנטים).

73.5% מכלל הסטודנטים הנוצרים למדו לקראת תואר ראשון (מתוכם, 24.3 נקודות אחוז בשנה ראשונה), 22.8% למדו לקראת תואר שני ו-3.3% למדו לקראת תואר שלישי.

הסטודנטים הנוצרים היו %2.3 מכלל הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, %2.3 מכלל הסטודנטים הלומדים לקראת תואר שני ו-1.8% מכלל הסטודנטים הלומדים לתואר שלישי.

52.3% מכלל הסטודנטים הנוצרים, למדו באוניברסיטאות, 36.9% למדו במכללות האקדמיות (מתוכם %24.5 במכללות המתוקצבות ו-12.4% במכללות הלא-מתוקצבות) ו-10.9% למדו במכללות האקדמיות לחינוך.

2.5% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות היו נוצרים, בהשוואה ל-2.1% במכללות האקדמיות (2.4% במכללות המתוקצבות ו-1.7% במכללות הלא-מתוקצבות) ו-1.8% במכללות האקדמיות לחינוך.