הדרישה להקים ישוב נוצרי ארמי
מאבק הנוצרים המרונים הארמים בצפון ודרישתם ממדינת ישראל להקים ישוב קהילתי שתושביו יהיו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, גם ידברו ארמית וגם ישרתו בצה"ל, שאדי "שישראל תראה לעולם איפה שהורסים ישראל בונה".
כפר ברעם היה כפר נוצרי מארוני בגליל העליון, כ-11 קילומטר צפון מערבית לצפת וכ-4 קילומטר דרומית לגבול הצפון המפריד בין ישראל ללבנון, בין בתי הכפר נמצאו חורבות של יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד, ושרידי בית כנסת עתיק, במלחמת העצמאות פינה צה"ל את 700 תושבי הכפר למחנה זמני בגוש חלב, מאז לא שבו לכפר שלהם, אדמות הכפר הופקעו בשנת 1953.
כשמבקרים בעין צפרא בשטח בו התגוררו זקני הכפר ברעם הנוצרים, אי אפשר שלא להתפעל מהמעיין, לגבי השם, "עין צפרא" צפרא בארמית זה בוקר "עין הבוקר".
שאדי חלול לוקח אותנו לסיור באזור עתיקות הכפר הארמי העתיק ברעם, שבו מחדד את הקשר של הנוצרים בגוש חלב למקום היפה הזה, סיור מרתק ממעיין צפרא עד לחדר המבודד של הנזיר המרוני אליאס סוסאן, בתוך הצמחיה הירוקה ויער האלון.
שאדי: "אנחנו יודעים שהאבות שלנו דברו את השפה הארמתי, עד לפני 100 שנה אנשים בברעם דיברו ארמית".
שאדי: "אף אחד לא שוכח את המקורות שלו, בברעם גדלו האבות שלנו, בישוב המרוני היחידי בישראל, שבו חיו הנוצרים עם יהודים מלפני 3000 שנה, זה המקום היחיד שבו אני יכול לשמור על השפה שלי, להחיות אותה ולגדל את הילדים שלי".
שאדי: "מגיע לנו ישוב קהילתי שבו נשמר את התרבות שלנו, במקום זה נגדל ילדים, נחיה את השפה הארמית, נשרת בצבא, והמדינה תשמר במקום זה את המיעוט העתיק הזה, להראות לעולם שאיפה שדאע"ש מגרש מדינת ישראל בונה ומשמרת".
ישוב ברעם הישן
