ההנהגה הערבית הגישה עתירה לבגץ נגד חוק יסוד הלאום

ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל, סיעת הרשימה המשותפת, ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וארגון עדאלה הגישו היום, 07.08.2018, עתירה לבג"ץ נגד חוק יסוד הלאום.

07.08.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ההנהגה הערבית הגישה עתירה לבגץ נגד חוק יסוד הלאום

בעתירה המשתרעת על כ- 70 עמודים הם טוענים כי, זהו המקרה המצדיק את התערבותו של בג"ץ בביטול חוק יסוד וזאת משום שחוק יסוד הלאום הוא חוק גזעני, פוגע באופן מסיבי בגרעינים של זכויות האדם ומנוגד לנורמות המשפט הבינלאומי ובעיקר לאלה האוסרות על קיומם של חוקים המייצרים חוקה גזענית. כמו כן, נטען כי בניגוד למגילת האו"ם, חוק הלאום שולל לחלוטין את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובתחולתו החוקתית על ירושלים ורמת הגולן הוא מפר את דיני הכיבוש.

העתירה, שנוסחה על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין, סוהאד בשארה, מאיסאנה מוראני, פאדי ח’ורי, וסאוסן זהר, סוקרת חוקות רבות בעולם ומתייחסת גם לניסיון ההיסטורי של מדינות רבות ועל רקע זה היא מציינת כי "אין היום אף חוקה בעולם שיש בה סעיף המנכס את המדינה ואת תכליתו של המשטר כשייך לקבוצה אתנית אחת וקובע כי היא מדינתה הבלעדית של קבוצה אתנית מסוימת." העותרים ממשיכים וטוענים כי "מדינות שהגדירו את עצמן כשייכות לקבוצה אחת בלבד כמו ארה"ב במאה ה- 19 ודרום אפריקה עד נפילת האפרטהייד נתפסו כקולוניאלסיטיות משום שהתבססו על עקרון העליונות האתנית, כפו זהות חוקתית על שאר הקבוצות והדירו את הילידים."  מן סקירת כל החוקות בעולם עולה “גם כי אין חוקה אחת בעולם שלא כוללת בסעיפיה את הזכות לשוויון לכלל אזרחיה ותושביה”.

לגבי הזכויות הקיבוציות ומעמד השפה הערבית העותרים טוענים "כי חוק הלאום ובניגוד למשפט הבינלאומי אינו רק לא מכיר באף זכות קיבוצית של הערבים כמיעוט –מולדת לעומת העיגון וההכרה בקשת רחבה ובלעדית של זכויות קיבוציות לאוכלוסייה היהודית, כאילו היו היהודים במדינה למיעוט הטעון הגנה מיוחדת, אלא גם בעובדה שחוק זה גורע ממעמד השפה הערבית כשפה רשמית ובכך הוא מבקש להכריז לראשונה בהיסטוריה המודרנית שהערבית לא תהיה שפה רשמית בארץ זו."

לגבי סעיף 7 שבחוק צוין בעתירה כי "מדינת ישראל נהפכת בחוק הלאום ובאופן רשמי לגוף ציוני המתחרה עם הקרן הקיימת לישראל אשר מצהירה מראש ובחוקה שלה שהיא מיועדת אך ורק לטובת היהודים" ועל כן היא חייבת להדיר את הערבים "למען קידום ועידוד ההתיישבות היהודית". סעיף זה "מסמן את האזרחים הערבים בכל מקום במרחב כ-"האחר" ועל כן הוא יפלה בהקצאת קרקע, דיור, תקציבים ותמריצים, ותכנון המרחב." העותרים מנמקים כי "אין חוקה אחת בעולם היום שמצהירה בחוקיה שהיא תפעל לקידום האינטרסים של הקבוצה הדומיננטית ובמיוחד כשהדבר נוגע למשאבים ציבוריים כמו קרקע."

העתירה מסיימת וקובעת כי "חוק אשר שולל את הזכויות האזרחיות והלאומיות של הפלסטינים במולדתם הוא חוק גזעני, קולוניאליסטי ולא לגיטימי".

 

תגובות

מומלצים