החלל סיף ביסאן אמא אבא והלוחמים
במעמד מרגש בנוכחות ההורים השכולים, מפקד אגוז, חבריו ליחידה של סיף וראש המועצה, נכנחה האנדרטה, ובדרכי סיף אנדרטת הנצחה לזכרו של לוחם יחידת אגוז, סיף ביסאן ז"ל, אשר נפל על הגנת המולדת בקרב ברצועת עזה בשנת 2008.
למרגלות הרי הגליל המערבי, אל מול ים התיכון ורכסי הכרמל, עמדה לה דומם אבן בזלת חרוטה בתווי פנים ואותיות המשדרות חיים וערכים של שליחות, ציונות ואהבת המולדת. אבן אשר סיפרה את סיפורו של גיבור, עז רוח ואמיץ, עניו וצנוע אשר חירף את נפשו למען המדינה והמולדת.
זוהי אנדרטת הנצחה לזכרו של לוחם יחידת אגוז, החלל סיף ביסאן ז"ל, אשר נפל על הגנת המולדת בקרב ברצועת עזה בשנת 2008.
היה זה ליל חורף לפני שנים עשר שנים, סיף והצוות שלו נמצאים בשלב ההכשרה המקצועית וכחלק מההיכרות נשאלה שאלה על-ידי המפקד צוות שלהם: האם יש משהו שהייתם מוכנים למות למענו?
השקט שרר בחדר, ולרגעים קצרים החיילים בהו האחד בשני והתכנסו לתוך עצמם, ולפתע, קולו של סיף פרץ את השקט וענה בבטחה: "בטח, עבור הכבוד, המשפחה והמדינה שלנו".
זוהי תפיסת עולם יסודית וסדורה שליוותה את סיף, נלחם למען כבוד העדה הדרוזית וייצג אותה בכבוד רב במהלך שירותו ועד יום נפילתו, פעל יום ולילי למען משפחתו ואחיו, ושמר בביטחון מתוך תחושת שליחות ומסירות לאהבת המולדת והמדינה.
השנה, ועם בוא יום הולדתו של סיף ביסאן בן ה-21 שלא גדל מאז נפילתו, יצא הצוות של סיף וחבריו ליחידה בפרויקט גיוס המוני למען גיוס סכום צנוע שבעזרתו יוכלו להקים אנדרטת הנצחה לזכרו, וכך היה. עם ישראל בהמוניו נרתם למשימה ותמך בפרויקט ערכי זה עד להשגת היעד.
היום, ולאחר מסע מפרך, עשייה מתמשכת ופעילות בלתי פוסקת למען הוצאת הפרויקט לאור, ניתן להגיד- "לא חוזרים מהמשימה עד שמבצעים", כי כך חונכו לוחמי גולני וכך פעלו לאורך החודשים האחרונים ועד עצם יום זה.
"רצינו להראות לכל עם ישראל, לכל אדם שמבקר במצפה סיף את תרומתה של העדה הדרוזית לחוסנה של המדינה, היא הייתה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית- שכן גם את המובן מאליו יש לומר בקול רם מדי פעם". כך לדברי אביעד אריאל, חברו לצוות.
את האנדרטה חשפו הוריו של סיף יחד עם מפקד יחידת אגוז, וראש מועצת יאנוח-ג'ת תא"ל במיל' מעד'א חצ'באני. האנדרטה עשויה מאבן בזלת אך היא חלק מרקמה אנושית אחת חיה המגלמת בה את כלל מרכיבי החברה הישראלית.
לאחר חשיפת האנדרטה, ובדרכי סיף, יצאו המוני המשתתפים בצעידה מהפסגה בה הוצבה האנדרטה אל עבר בית העם היישובי בו התקיים הטכס המרכזי בנוכחות חבר הכנסת חמד עמאר, מפקדי ונציגי צבא בכירים וזוטרים, חבריו לצוות ומשפחותיהם, תושבים ומשתתפים מרחבי הארץ ותנועות הצופים והנוער הדרוזי.
ראש המועצה מעדא פתח את דבריו בכך שהוא מבין את החובה הערכית והמוסרית שלו כלפי המשפחות השכולות, ומתחייב לעשות הכל על-מנת להעלות על נס את תרומתם וחירוף נפשם למען בטחון המדינה.
המשיך וציין את הפגיעה האנושה של חוק הלאום בשייכותנו למדינה זו, בהצבת מכשולים וקשיים בהשגת שוויון וברוח והרצון העזים של בני העדה להשיג את מטרה זו.
חבר הכנסת חמד עמאר הדגיש את חשיבות הבנת הקשר והברית שנרקמו בין שני העמים ואמר: " מהי קשירת גורל עם המדינה אם לא זו שציינו היום, וכמוה רבים בעדה?"
המשיך ואמר: "עשר שנים חלפו מאז נפילתו של סיף, אך הוא טבע בנו קוד אתי וערכי ברור למעננו ולמען הדורות הבאים. המצפה מציין אות וסמל לכל הערכים אשר זרמו בדמו של סיף, הן בחייו והן במותו". "סיף לא קיבל ציווי להקריב את נפשו למען המדינה, אלא רק צו מצפוני לעשות כן. זאת למען אהבתו למולדת, ולמען הזכות להיוולד בה ולחיות בה כאזרח וכאדם".
"היום אנו חונכים את המצפה על שמו של סיף, נקודה שצופה על הנוף של הארץ שכל כך אהב, חבל ארץ שלמד להכיר עוד בילדותו ואחר כך למד להעריכו דרך הרגליים במהלך שירותו ביחידה. מכאן ניתן לראות שהחיבור בין סיף ליחידה אינו ברור מאליו". כך אמר מפקד יחידת אגוז והמשיך, "לאורך ההיסטוריה ידענו על הברית שבין הדרוזים למדינה ולעם היהודי, לאחרונה נוכחנו לדעת שכבר בשנת הקמת היחידה בפעם הראשונה בשנת 1956 נוצרה הברית בין העדה ליחידה".
מפקד היחידה המשיך ואמר: "אני מאמין שרוח יחידה נבנית על יסודות שהונחו בעת הקמתה, הפעם ניתן לומר שבני העדה הדרוזית הם אלו שהיו ממקימו היחידה והניחו את הרוח ואת היסודות האיתנים ביחידה. יחידה שחרטה על דגלה "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם", ובשפת הגולנצ'קים- לא חוזרים עד שמבצעים".
"סיף ינק את הנאמנות והמסירות למולדת עד אין סוף, היה מדריך בתנועת הנוער הלאומי, והשתתף במחנות הקיץ של הקונגרס הציוני לנוער, שם ספג רוח ההקרבה למולדת". כך לדברי נציג המשפחה, כרים ביסאן.
הטכס ננעל בתודה מיוחדת של רמזי ביסאן, אביו של סיף ז"ל, לכלל חבריו ורעיו של סיף בצוות: "זה עם ישראל היפה, האנשים האלה הם חלק מבשרי, כל אחד מהצוות הוא בן שלי, וילדיהם הם הנכדים שלי. יש לי ארבעה ילדים, אבל עוד עשרים ילדים לידי, אני מודה לכם מקרב לב שהגשמתם לנו חלום והבאתם את הפרויקט לכדי מימוש".
הוסיף ואמר: "עשר שנים בהם לא עזבתם אותנו, וכשהגעתם הביתה אלינו החיוך היה אחר והאווירה בבית הייתה שונה ושמחה".
חשיפת האנדרטה על שם סיף ז"ל
זכרונות של סיף ז"ל
