לאחרונה נרשמים יותר דיווחים על פגיעה מינית בילדים ונערים
הורים שימו לב להתנהגות של ילדיכם, ילדים שחווים תקיפה או הטרדה מינית חוששים בדרך כלל לספר על כך להוריהם, מתוך בושה או אשמה ובמיוחד כאשר האדם הפוגע הוא קרוב משפחה, איך ניתן לגלות פגיעה בילדים? ומה צריך לעשות?.
בקרב ילדים ומתבגרים, שינוי חד במצבי רוח או ברמת תפקוד מאותתים על הימצאות מצוקה כלשהי, המחייבת בדיקה.
לגבי תקיפה מינית, ילדים לרוב מתקשים לספר על התקיפה ולעתים אף לא יודעים לאפיינה ככזו, ועל כן למבוגרים סביבם הורים, מורים, גננות וכדומה, ישנו תפקיד משמעותי בחשיפת סוד הפגיעה.
חשוב לציין כי סימנים אשר יכולים להעיד על פגיעה מינית משתנים בין ילד לילד בהתאם למאפיינים דוגמת גיל, בגרות נפשית וכדומה. עם זאת, ישנם סימנים אשר ביטוי של כמה מהם, לאורך תקופה, עשויה לרמז על חשש לתקיפה או התעללות מינית בילדים.
בכל מקרה של חשד רצוי להתייעץ באופן מיידי עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, מרכז סיוע, פקידת סעד, פסיכולוגית, יועצת וכו'.
סימנים גופניים ורגשיים שיש לשים לב להם בהתנהגות ילדים
רגשיים: ירידה או החרפה במצבו הרגשי של הילד, דכאון וחרדות ללא הסבר ברור, פגיעה עצמית לרבות ניסיונות אובדניים, סיוטים, צורך בהסתגרות ובשליטה, תלות הולכת וגדלה במבוגר, דימוי עצמי נמוך.
התנהגותיים: התנהגות חריגה לרבות רתיעה מפני התנסויות חדשות, קשיי קשב וריכוז שלא היו בעבר, ירידה בתפקוד בלימודים, הסתגרות והתבודדות, התקפי זעם וחרדה, ניתוקים, תלותיות, אובדנות, סירוב לעסוק בפעילות ספורטיבית והימנעות מלבוש החושף את הגוף. בנוסף, תתכן רתיעה מקשרים ומגע או לחילופין, ידע מיני מפותח ביחס לגיל הילד והתנהגויות מיניות שאינן תואמות את הגיל.
גופניים: הפרעות אכילה, קשיי שינה, כאבי ראש ובטן, הרטבת לילה, דלקות בדרכי השתן ובפי הטבעת, סימני חבלה ללא הסבר תואם,
במקרה של פגיעה מינית בילדים, עודדו אותם לשתף, ושדרו להם שהם לא אשמים בפגיעה שהתרחשה. חשוב לשדר לילדים שאתם יכולים לשמוע ולהכיל הכל ושאתם תמיד שם בשבילם.
כיצד ניתן לסייע לילד/ה שעבר/ה פגיעה?
הגילוי כי ילדכם עבר פגיעה מינית עשויה להיות מאוד קשה עבורכם כהורים. מומלץ מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי מרכז סיוע, פקידת סעד, פסיכולוגית, יועצת וכדומה, ולקבל תמיכה וסיוע לילדכם ולכם. מעבר לכך, אלו מספר נקודות שיכולות לעזור לכם, לעזור להם:
חשוב לשדר שהמצב בשליטה, שיש תקווה, שאוהבים אותם ויעזרו להם.
אל תתמוטטו ואל תבזבזו כוחות על האשמת הפוגע – ילדכם יזדקק להורה חזק ומתפקד שיכול לנהל את העניינים ולשמור עליו.
חשוב לבדוק איך הנפגע/ת הבינ/ה את מה שקרה ולקבל את זה. אל תנסו לשכנע את הילד/ה שלא קרה כלום או להיפך- שהחיים נהרסו.
שמרו עליהם, היענו לבקשותיהם ללווי וכדומה, ובייחוד בתקופה הראשונה שלאחר הפגיעה. אל תדרשו שיחזרו מיד לשגרה.
אל תאשימו אותם במה שקרה, אל תגידו להם "למה לא ברחת? למה לא ידעת? מה עשית שזה קרה?" אלו אמירות שיפוטיות ומאשימות שאין להן מקום בשיחה על הפגיעה.
אל תפחיתו בערכה של תקיפה מינית בטענה שזה רק "משחק ילדים", או ש"בנים רגילים לשחק ככה". אל תזלזלו בנפגע/ת או בחומרת הפגיעה גם אם לא נעשה נזק פיזי חמור: תחושת השפלה, הבושה וחסר האונים מהווים נזק משמעותי.
שתפו אשת מקצוע: מורה, יועצת, פסיכולוגית או פקידת סעד. אל תיוותרו לבד עם ההתלבטויות והעומס הרגשי. תנו לילד/ה את הטיפול המקצועי והמתאים ביותר שניתן. מגיע לו/לה ומגיע לכם.
למדו את הילדים כיצד לשמור על עצמם: איך לזהות מצב מסוכן ואיך להתרחק ממנו או לספר למבוגר.
אל תתביישו להפעיל סמכות הורית! הפעילו פיקוח על סרטים ותכניות שהם רואים, ועל אתרים שהם גולשים בהם.
ברשת זמינים כלים רבים לחסימה של אתרי אינטרנט וערוצים וכן למעקב אחר התכנים שהילדים צורכים. ילדים זקוקים לשמירה מגירויים שהם לא מסוגלים להתמודד אתם.
היו זמינים לילדכם כך שיוכלו לפנות אליכם כשהם במצוקה כלשהי.
