מעל לחצי מהחברה הערבית לא שמעו על יזמות והיי־טק

מהפכת היזמות והחדשנות בישראל, הידועה כ'אומת הסטארטאפ' איננה נגישה לכולם. לפי רשות החדשנות, 9% מועסקים באקוסיסטם, מתוכם 75% הינם גברים יהודים לא חרדים. ההייטק הישראלי מוכר כמנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל אך לצד זאת קיים תת ייצוג של יזמים, מייסדים, מנהלים ועובדים מאוכלוסיות מגוונות כגון נשים, החברה הערבית, החרדית, האתיופית, ועוד; מתוך 347,000 עובדים בתעשיית ההייטק, 27% בלבד הן נשים, 1.4% מגיעים מהחברה הערבית, וכ-0.4% מהחברה החרדית. 

החברה הערבית מתמודדת באופן עקבי עם הדרה ופערים רבים בתחומי החינוך, תעסוקה ורווחה הכוללים תחולת עוני גבוהה, אפליה וגזענות, והיעדר רשתות חברתיות, מחסור במנטורים ודמויות חיקוי, ריחוק גיאוגרפי ופריפריאליות והיעדר הכשרה מקצועית המשפיעים על בשלות נפשית נמוכה, חוסר במיומנויות רכות, הסללה חברתית והעדפה להשתלבות במקצועות שיניבו הכנסה מיידית. 

על אף מחסור מתמשך של עשרות אלפי עובדים בתעשיית היזמות וההייטק, שיעור היזמים הערבים נמוך מאוד ביחס לחלקם באוכלוסיה (21%) ומחקרים מראים כי שיעור המייסדים נמוך אף יותר; מתוך 5,000 סטארטאפים רק כ- 1.8% נוסדו ע"י יזמים מהחברה הערבית.

מחקר חדש שהוביל ארגון פרזנטנס בתמיכת Citibank ישראל ובאמצעות החוקרת ד״ר דליה שיינדלין ממכון המחקר Independent Opinion, בוחן את הסיבות והחסמים להשתלבות החברה הערבית באקו-סיסטם הישראלי כגון חשיפה אל עולם היזמות וההייטק, הקשר בין המודעות ליזמות ולהיי-טק לבין רמת ההשכלה, סיבות המקדמות את הרצון של צעירים ומבוגרים להיכנס לעולם היזמות וההיי-טק למול סיבות המונעות השתלבות בתחום זה וכיצד משפיע מיקום גאוגרפי על המודעות לתחום.

המחקר הינו מחקר השוואתי שבחן נתונים סוציו-דמוגרפיים, מעמדיים ומאפייני רקע אחרים, הנוגעים לחברה הערבית בישראל בהשוואה לחברה היהודית-הלא חרדית בישראל.

לצורך המחקר, נערכו ראיונות טלפוניים, שנערכו בערבית בקרב 500 נשאלים בני 17+ מהחברה הערבית, ו-500 נשאלים נוספים בני אותם הגילאים, מהחברה היהודית-לא חרדית, לצורך ההשוואה (סה״כ 1,000 נשאלים). הסקרים בוצעו בחודש נובמבר 2020 על ידי Statnet ו- New Wave Research.
עיקרי תוצאות המחקר

תוצאות המחקר מלמדות על החשיפה ויכולת הגישה לכניסה לתעשיית ההיי-טק והיזמות בקרב החברה הערבית בישראל בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. 

1.    64% מהמשיבים מהחברה הערבית העידו שלא שמעו על תחום היזמות, החדשנות וההייטק, לעומת 88% מהחברה היהודית שהעידו כי שמעו ונחשפו לתחום. 

2.    78% מהנשאלים מהחברה הערבית דיווחו כי אין להם כל היכרות אישית עם יזמים ועובדי הייטק (לעומת 62% מהנשאלים מהחברה היהודית), בעוד שכ-1% בלבד העידו שהם עובדים בתחום.

3.    היעדר החשיפה לדמויות מהאקוסיסטם מייצר חוסר מודעות לתחומי היזמות וההייטק; מתוך 64% נשאלים מהחברה הערבית שלא שמעו על תחום היזמות וההייטק, 93% דיווחו שאין להם היכרות אישית עם יזמים ועובדים מהתחום בעוד שכמחצית מהנשאלים שנחשפו לתחום מכירים באופן אישי יזמים ועובדים מהתחום. 

4.    52% מהנשאלים אשר דיווחו על היכרות עם תעשיית היזמות וההיי-טק למדו בבתי ספר פרטיים לעומת 35% שלמדו בבתי ספר ציבוריים.

5.    קיים קשר בין הכנסה חודשית לחשיפה ליזמות; 52% מהנשאלים שנחשפו ליזמות היו בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, 33% אחוז היו בעלי הכנסה ממוצעת ו-28% מהנשאלים היו בעלי הכנסה נמוכה.

6.    קיים קשר בין מיקום גיאוגרפי לבין חשיפה ליזמות; בקרב ערבים המתגוררים בערים מעורבות נרשמה מודעות גבוהה יותר ליזמות (51%) לעומת 15% מהערבים המתגוררים ביישובי דרום הארץ, 33% מהערבים המתגוררים במשולש, ו-36% מהערבים המתגוררים בגליל.

7.    המודעות ליזמות בחברה הערבית מושפעת גם מרמת ההשכלה; ככל שרמת ההשכלה עולה כך החשיפה ליזמות עולה. רק 17% מהנשאלים מהחברה הערבית שלא סיימו את לימודי התיכון  נחשפו ליזמות, לעומת 69% בוגרי תואר שני ו-45% בוגרי תואר ראשון שנחשפו ליזמות.

8.    המחקר מצא כי החסמים המקצועיים עמם מתמודדת החברה הערבית הינם היעדר משאבים ותקציב בישובים הערביים עבור תשתיות וחינוך בעוד ש-22%  מרגישים כי מעסיקים יהודים מעדיפים להעסיק עובדים מהחברה היהודית ו-7% ציינו את ההבדלים התרבותיים כחסם המרכזי. כמו כן, כ-15% מהנשאלים התייחסו לאי הנוחות בשל מרחק ממרכז הארץ והיעדר רצון לשנות מקום מגורים.

9.    נוסף על חסמים אלו, גורמים נוספים המרתיעים את החברה הערבית מהשתלבות בעולם היזמות והחדשנות כוללים את הקושי בגיוס משאבים (38% מהנשאלים) לצד פחד מסיכון גבוה (32% מהנשאלים).

10.    הסיבות העיקריות שצויינו כמניע להשתלב בעולם היזמות וההיי-טק כוללות העדפה לעבוד כ"עצמאים" (40%), השתלבות בתחום המייצר חדשנות טכנולוגית או יכול לתרום לשינוי חברתי (23%) וזיקה לכך שיזמות מייצרת מנהיגות (16%).

11.    בקרב החברה הערבית, ניכרים הבדלים במניעים להשתלבות בעולם היזמות וההייטק בהתאם לגיל, כאשר 41% מהנשאלים בגילאי 17- 24 ציינו את הרצון ליצור  חדשנות טכנולוגית או שינוי חברתי.  

ממצאי המחקר מצביעים על פער מתמשך בין ערבים ליהודים בנוגע למודעות לתחום היזמות והייטק; בעוד שיזמים יהודים לא חרדים נחשפים לאינספור הזדמנויות העשרה ונטוורקינג צה"לי אשר סוללות עבורם את הדרך ללימודי מדעי המחשב וקבלה אל חברות הייטק מובילות, יזמים מהחברה הערבית מתמודדים עם סטריאוטיפים וחשדנות, העדר נטוורקינג רלוונטי, יחס מפלה מצד משקיעים, חוסר ביטחון, חוסר אמון לגבי סיכויים להשתלב בחברות בבעלות מעסיקים יהודיים, קושי בגיוס משאבים וריחוק גיאוגרפי ממרכז הארץ בה ממוקמת מרבית התעשייה. כתוצאה מכך יש להם נתוני פתיחה נמוכים משמעותית והם אינם זוכים להזדמנות שווה לקחת חלק ב'אומת הסטארטאפ'.

בכדי ליצור שינוי יש להתמקד בפיתוח הפוטנציאל של ההון האנושי החבוי אשר מגלם את הפתרון להצמחת הפריפריה ויצירת ״אקוסיסטם של כולם״. פעולות הוליסטיות, הן של המדינה והן של ארגוני המגזר השלישי אשר פועלים בשטח יוכלו להעצים ולשפר את תחושת המסוגלות של החברה הערבית להשתלבות באקו-סיסטם.

הייצוג הדל של החברה הערבית באקוסיסטם היזמי מנציח את אי השוויון החברתי-כלכלי; על פי מחקר של בנק ישראל תת התעסוקה בחברה הערבית גורמת להפסד תל"ג שנתי בסך 31 מיליארד שקל. עידוד השקעות ממשלתיות ומקומיות במערכת החינוך בכלל ויצירת חשיפה גבוהה יותר לתחום בתוך מערכת החינוך הציבורית, דרך התייחסות לאפליה ויצירת הכללה, וחיזוק חיובי למקום העבודה יסייעו ביצירת סביבה תומכת ומכלילה בתוך עולם היזמות. 

בארגוני השטח והמגזר השלישי הפועלים בשדה של קידום יזמות וטכנולוגיה בפריפרייה החברתית גאוגרפית בישראל, קיים מצבור ידע שלא יסולא בפז. הרשויות הממשלתיות יכולות ליישם את כוחן גם בתחום היזמות, הן רק צריכות את את התקציב הממשלתי ואת ההכוונה והידע שקיים במגזר השלישי. חיבור של תקציב ממשלתי, ניהול של הרשות המקומית ויישום ע"י מגזר שלישי יכול להעצים את הפיתוח הכלכלי והעצמת הקהילה-היזמית-המקומית ולהעניק אפשרות שווה לכניסה לתחום גם לשכבות החלשות. המגזר השלישי מחובר לאנשים בשטח, יודע כיצד להגיע לאותם כישרונות חבויים, לפתח תוכניות ולקדם את השינוי בפועל.
 
השינויים האידיאליים יכללו:

●    השקעה בבתי ספר ציבוריים יסודיים ותיכוניים בכלל, בדגש על החברה הערבית בישראל
●    דגש רב יותר על תחומים מקצועיים רלוונטיים החל מהשלבים הראשונים של החינוך (חטיבת ביניים, תיכון, השכלה גבוהה) - תוך מינוף השתתפות הולכת וגוברת בתחומים אלה;  חשיפה לתחום היזמות באמצעות מפגשים עם דמויות ומודלים לחיקוי
●    מאמץ ספציפי בחשיפה ומודעות ליזמות וחדשנות: פעילות ואירועים  לקהילות בפריפריה החברתית- גיאוגרפית, ביקורים בסטארטאפים וחברות טכנולוגיה ומפגשים עם דמויות מעוררות השראה מאוכלוסיות מגוונות וסדנאות מומחים לצד חונכות פרטנית.
●    מאמצים מתואמים להפחתת אפליה בתעסוקה, תוך הגברת הכללה ושילוב במקום העבודה לרבות בדרגי ניהול. זו צריכה להיות גישה הוליסטית הכוללת שיתוף פעולה עם כל הקבוצות הרלוונטיות, כמו נציב הממשלה לשוויון בתעסוקה, קבוצות אחרות של החברה האזרחית וכו׳.

אריאלה רוזן, מנכ״לית משותפת בפרזנטנס: ״בישראל של 2021, הפערים החברתיים והכלכליים קיימים ואף מתעצמים. הפער העצום בחשיפה ליזמות בין אוכלוסיות מגוונות ושונות מחזק את הפערים החברתיים בכלל. הדרך להבטיח את צמצום הפערים הינה באמצעות עבודה מהשטח ועם השטח של חשיפה והנגשה לעולם היזמות. המציאות היא שבזמן שיזמים יהודים לא חרדים נחשפים לאינספור הזדמנויות העשרה ונטוורקינג צה"לי אשר סוללות עבורם את דרך המלך ללמוד מדעי המחשב ולהיכנס לאקוסיסטם בישראל, צעירים מאוכלוסיות מגוונות מתקשים להשתלב בעולם התעסוקה המתחדש בגלל חוסר במודעות ובשוויון הזדמנויות. בדיוק כאן פרזנטנס נכנסת לתמונה במטרה להכיר ולאפשר ליזמים.ות בתת ייצוג  לקחת חלק באקו-סיסטם ובהצלחת אומת הסטארטאפ״.

חולוד עיוטי, מנכ״לית משותפת בפרזנטנס הוסיפה: ״במיוחד בימים אלו, של משבר כלכלי עולמי אנו רואים את הפערים העצומים בתוך החברה. האוכלוסיות מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית בכלל והחברה הערבית בפרט  הן אלה שנפגעו בצורה הכי משמעותית- אבטלה גבוהה, הכנסה נמוכה. וזאת משום שנקודת הכניסה שלהן למשבר הייתה נמוכה משל שאר האוכלוסייה. התרחבות הפעילות שלנו כעת היא מכרעת ועשויה לתת מענה בטווח המיידי באמצעות פרקטיקות שיאפשרו לצעירים לממש את החלום היזמי, לקבל ייעוץ, סיוע, ליווי ובעיקר תקווה לעתיד הכלכלי-חברתי שלהם. פרזנטנס פועלת לקידום ופיתוח אוכלוסיות לא מיוצגות באמצעות יזמות. דווקא בתקופה הזו, של שסעים בחברה ומיליון מובטלים, אנו עדים לכוחה של יזמות לצמצם פערים חברתיים-כלכליים ולקדם גיוון והכללה תוך יצירת שפה משותפת בין הקהילות המגוונות בישראל״.

החוקרת ד״ר דליה שיינדלין ממכון המחקר Independent Opinion: ״על אף שהמודעות בקרב ערבים לכך שתחום היזמות וההיי-טק מהווה מנוע לשגשוג כלכלי גוברת, הפערים החברתיים והחסמים הקיימים מרחיקים את יכולתם להשתלב בתעשייה הזו. כלומר גם כאשר רמת ההשכלה עלתה, והמודעות והרצון לקחת בחלק באקוסיסטם הישראלי גברה, רבים מהחברה הערבית עדיין חוששים להיתקל בגזענות ואפליה, בין אם הם יזמים שיוצאים לדרך ומנסים את מזלם בגיוס הון ובין אם הם רוצים להשתלב כעובדים בתעשייה זו כאשר הם ניגשים לראיונות, מגישים מועמדות לתפקידים זוטרים ובכירים וחוששים מההשתלבות.

המחקר שיזמה פרזנטנס מוכיח שכדי ליצור אקוסיסטם מגוון ומכליל נדרש לגשר בין המודעות לתחום הזה וההבנה שהחברה הערבית יכולה לקחת חלק בהצלחה הכלכלית שמציעה תעשיית היזמות לבין הצעדים שיאפשרו את השתלבותם, רק אז נוכל לראות את החברה הערבית חלק מהצלחת ב'אומת הסטארטאפ'.

הפערים שהחברה הערבית מתמודדת עימם בכניסה לתחום זה ובכלל בתחומים נוספים בשוק העבודה הם כפולים; פערים מבניים-היסטוריים בין יהודים לערבים עמם הם מתמודדים כבר עכשיו ברכישת השכלה ומקצוע כמו בתחומי הרפואה, ההנדסה והמשפטים, לצד פערים פנימיים בין חלקים שונים בחברה הערבית שרמת המודעות החשיבה והתפיסה את היכולת שלהם לקחת חלק בהצלחה כלכלית היא שונה.  המחקר מציג מגמה דומה בחברה היהודית בקרב הפריפריה והחברה החרדית, וכך מונצחים הפערים הסוציו-כלכליים בחברה הישראלית. על כן נדרש מענה הוליסטי, כוללני רחב במטרה לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים בקרב אוכלוסיות אלו״.