משבר הקורונה גרם לירידה ברמת העוני

 

הדוח מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית בדגש על עוני. המדדים מחושבים לפי נתוני הכנסות למשק בית (מתוקנן לגודל המשפחה). מטרת הדו"ח להציג תמונה עכשווית של העוני והאי-שוויון בישראל, לזהות שינויים במצב העניים, במספרם, לזהות מגמות באי-השוויון הכלכלי בישראל, לזהות את מקורותיהן ולהמליץ על השינויים הנדרשים למנוע החרפת העוני.

החל משנת 2012, בעקבות הפסקת ביצוע סקרי הכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), מתבסס הדו״ח על נתוני ההכנסות כפי שנמדדים בסקרי הוצאות משק הבית של הלמ"ס.

בשל המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי בשנת 2020 ובשל עיכוב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהעברת סקר הוצאות משק הבית 2019 המשמש בסיס לדוח העוני והפערים החברתיים, נעשתה היערכות מיוחדת להוצאת דוח על בסיס נתונים מינהליים המצויים במוסד לביטוח לאומי. הדוח מציג ממצאים על מצב העוני והאי-שוויון בהכנסות לשנים 2018-2019 ואומדן ל-2020 .

לנתונים המינהליים יתרונות וחסרונות, כמפורט בדוח זה, וקיים קושי בהשוואה עם הנתונים והממצאים שהתפרסמו במהלך השנים בדוח ממדי העוני והפערים החברתיים, בשל הבדלים בשיטת איסוף הנתונים, בהגדרות ובהיקף הנתונים.

האומדן ל-2020 מבוסס על סימולציה שכללה נתונים ואומדנים על תשלומי דמי אבטלה עד סוף 2020 וכן את כל המענקים ששולמו עד אוגוסט 2020 .מספטמבר ניתנו מענקים נוספים אך נראה כי השפעתם נמוכה יחסית.

לאור השינויים בשיטת החישוב של העוני בדוח הנוכחי בהשוואה לדוחות הקודמים ולנוכח המגבלות הנובעות מההבדלים האמורים במקורות הנתונים, אנו מתמקדים במגמות העולות לאורך השנים 2018 עד 2020 – בשינויים במצב החברתי-כלכלי משנה לשנה ובשונות בין קבוצות באוכלוסייה – ולא ברמת השיעורים או בערכים המוחלטים.

ממצאי הדוח, שתמציתם מובאת להלן, מעורבים:

בין 2018 ל-2019 עלתה רמת החיים, כפי שהיא מתבטאת בהכנסה הריאלית החציונית לנפש 2 בכ-%2

ב-2020 לעומת זאת, ירדה רמת החיים ב-%4.4 .הפעם האחרונה שבה ירדה רמת תקנית, החיים בישראל הייתה במשבר 2008 ,אז נרשמה ירידה מתונה. סדר גודל דומה לירידה ברמת החיים ב-2020 נרשם 20 שנים קודם לכן, ב-2001 ,בעת המיתון החריף שפקד את ישראל.

הירידה ברמת החיים ב-2020 כפי שהיא משתקפת בהכנסה הכלכלית הכנסת השוק לנפש תקנית, כלומר ללא ההשפעה הישירה של תשלומי העברה ומיסים, הייתה גבוהה פי כמה – ירידה של כ- 23%

שיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הכלכלית עלו בקרב משפחות ונפשות בשיעור ניכר של כ-7 נקודות האחוז בין 2019 ל-2020 לאחר עליה מתונה בין 2018 ל-2019 .

גם מדד ג'יני לאי-שוויון בחלוקת ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של %8.7 בין 2019 ל-2020 , שנבע בעיקר מכך שרבים מאלה שנפלטו משוק העבודה היו עובדות ועובדים בשכר נמוך.

ב-2019 ההכנסה הפנויה לנפש תקנית של העשירון התחתון ירדה, לעומת עלייה ביתר העשירונים, ונרשמה עלייה בחומרת העוני ובאי-שוויון בהשוואה ל-2018 .

הסיוע שניתן בעקבות המשבר של 2020 צמצם את הפגיעה ברמת החיים כתוצאה מהמשבר, ובעשירון התחתון ההכנסה הפנויה לנפש לא רק שלא פחתה – כפי שקרה בשאר העשירונים – אלא אף עלתה.

בשל השינויים בהתפלגות ההכנסות וירידת קו העוני, ולנוכח ההתערבות המשמעותית של הממשלה בשנת 2020 – תחולות העוני של משפחות, נפשות וילדים פחתו במעט ב-2020 בשיעור של 9.0 ,8.0 ו-9.0 נקודות האחוז בהתאמה. מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות, המתייחס לכלל האוכלוסייה ולא רק לאוכלוסייה הענייה, מראה על צמצום האי-שוויון בהתפלגות ההכנסות ב- 2020 ולמעשה על קיזוז התרחבות האי-שוויון הכלכלי של %8.7 בשנה זו.

 

 

חלק מהתמתנות שיעור העוני ב-2020 נובע, כאמור, מהירידה בקו העוני עצמו, שהיא תופעה חריגה שמתרחשת רק בתקופות מיתון קשות. כאשר מחשבים את תחולת העוני לפי קו עוני של 2019 מקבלים שהעוני עלה, אם כי בשיעור מתון מהצפוי בהינתן עוצמת המשבר הכלכלי. המחשה נוספת לחשיבות שהייתה השנה לצעדי המדיניות שננקטו.

גם עומק העוני וחומרת העוני פחתו ב-2020 בהשוואה ל-2019 ,לאחר עליה של כמחצית נקודת האחוז בשני המדדים בין השנים 2018 ל-2019.

ההכנסה לנפש תקנית מתחשבת בהשפעת גודל המשפחה על הוצאותיה, שכן הוצאות המשפחה גדלות לאט יותר מגודל המשפחה.

הירידה המתונה ברמת העוני לפי ההכנסה הפנויה אפיינה את מרבית קבוצות האוכלוסייה. יוצאים מהכלל הם העצמאים, שתחולת העוני בקרבם עלתה ב-2020 למרות הירידה בקו העוני וההתערבות הרבה של הממשלה.

ב-2020 הגדילו קצבאות הילדים ודמי האבטלה את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה כשלעצמם חילצו מעוני %6.23 מהמשפחות, בהשוואה ל-%2 ב-2019.

קצבת הילדים חילצה כ-%8 מהמשפחות מעוני לעומת %6.2 ב-2019 ,בעיקר הודות למענקים האוניברסליים שהועברו מהממשלה למשפחות.

הסיוע הממשלתי לרווחה בישראל נמוך – בדרך כלל כ-4 נקודות אחוזי תוצר פחות מהממוצע במדינות המפותחות. בשנת 2020 השתנתה הגישה בישראל והסיוע שניתן להתמודדות עם הקורונה )כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות( היה דומה בהיקפו לסיוע שניתן בממוצע המדינות המפותחות. ההשפעה שהייתה להרחבה זו על צמצום הפגיעה הכלכלית ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר.

ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה צפויות להמשך גם מעבר ל-2020 .צמצום הפגיעה בהיבטים חברתיים-כלכליים מותנה בנכונות קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית משמעותית עד לסיום המשבר הכלכלי. לצד זאת נדרשים צעדים אקטיביים משמעותיים לסיוע לחזרה לשוק העבודה.