משפחת נסראלדין אבן יסוד בדאלית אל כרמל

 

ההיסטוריה המתועדת שמביאים כאן בפורטל הכרמל כדי להמחיש לצעירים ולילדים של היום איך נולד כפר ומה עברו ההורים של ההורים שלהם, היסטוריה שחשוב מאוד להכיר ולתעד ובעיקר להשריש בכל בית.

אבו פואד חסן נסראלדין סופר את השושלת של משפחתו, "אני חסן, אבי סלאח וסבי ראגי, אביו חסן וסבא רבא אחמד והמשפחה נסראלדין, הם הגיעו לדליה מדיר קובל בלבנון, אין תאריך מדויק, אבל הימצאות המשפחה בגלעין דליה, זה מעיד שהמשפחה היא מהראשונות של הכפר".

בשנת 1949, בהיותו בן 16 חסן עבד כרושם, הוא רשם את האוכלוסין, ההורים הילדים ותאריך הלידה, חסן :"למדתי בבית ספר בכפר, סיימתי כיתה ז' שהיא היתה הכיתה הגבוהה בכפר", אבו פואד נזכר בבני הכיתה שלו דאז בבית ספר בכפר הישן.

חסן :"לפי הרישום שעשיתי, בשנת 1948, היו בדליה 1800 תושבים, אני נולדתי בגלעין הכפר דאלית אל כרמל, בזמנים שהיה עוני בכל הבתים, מי שהיו לו אדמות היה אדם עשיר".

חסן : "היו למשפחתי מעל 400 דונם אדמות והיו צריכים את עזרתנו הבנים בעיבוד האדמות".

"כל תושב בכפר חי מתוצר האדמה שלו ממה שהוא עיבד, בזמנו היו שתי חנויות בכל הכפר, כל הזמן היו בעיות, כל משפחה רצתה לשמור על המשפחה שלה ועל הכוח שלה בכפר".

"אוליפנט הגיע לכפר ב 1882 ונשאר עד 1886, אני הכרתי את גב' ניוטן שגרה בבית אוליפנט בשנת 1927, ואשר קנתה את הבית של אוליפנט ממשפחת קרדאחי מחיפה, אני שהייתי ילד קטן הייתי משחק בחצר ליד האנדרטה לזכר אליס אשתו של אוליפנט".

חסן:"אנחנו ב 1947 סבלנו מצד השכנים הערבים, שהיו בכפרים שכיתרו את דליה, שיח' לביב אבו רוכן ז"ל שקשר קשר עם התנועה הציונית בזמן המנדט, דאג שיהיה שקט בכפר".

חסן מספר לנו איך ששיח' לביב ז"ל היה מגיע לכפר עם רכב אנגלי יחד עם רסלאן אבו רוכן ושיח' סאלח טרביה ושליחים יהודים, היו מסתירים את הרכב באזור ההררי בואדי אלפש, ומשם ממשיכים ברגל בסתר, לבית אביו בשכונה המערבית כדי לא להתבלט, שם היו קוראים לשיח'ים קופטאן חלבי וחסין אסעד חסון וכך נרקם המפגש הראשון עם היהודים בחיפה.

חסן:"חברי הקבוצה תכננו לפגוש את אבא חושי ויהושע וולמן, אז היה אבא חושי בבית חולים ביטר בחיפה, למפגש נסעו אבי ושיח' קופטן חלבי, פוזה חסין וראפע חלבי, ומעוספיה שיח' לביב, נגיב מנסור, סאלח טרביה ורסלאן, הם הגיעו עד לנשר ברכב ומשם לקחה אותם לבית חולים ביטר בחיפה משוריינית מאחר והמלחמה היתה ברחובות בחיפה".

"במפגש עם אבא חושי, יהושע וולמן הציע להם לחתום על הסכם ששני הכפרים דליה ועוספיה לא יתנגדו לחיילי ההגנה כשיגיעו לכפרים בכרמל, הדרוזים סירבו לחתום, חלק מחברי הקבוצה התנגדו ורצו להילחם ביהודים, אז אבא חושי פתר את הבעיה והתחייב לדרוזים שההגנה לא תיכנס לכפרים דליה ועוספיה, כל עוד וחיפה לא נפלה, אחרי שחיפה נפלה ההגנה עברה מהכפרים ללא שום ירייה".

"באותה תקופה בדליה היו אלפי פליטים מהכפרים שהיו בסביבה, ההגנה שלחה נציגים מרדכי שוקביץ וצבי לנדואו עם אמנון ינאי ונהג בשם אבינעם, הם הגיעו לדיואן של אבי, ואמרו שנפלה החלטה לקחת את הפליטים מדליה לגנין ושהתושבים מתבקשים להגיד לפליטים לעזוב באוטובוסים וכך היה"

"אני זוכר שבזמן המלחמה, סבתי אם חסן תמימה קראה לי ואמרה לי לחפור באדמה, כדי להסתיר את ספרי הדת שלא יאונה להם רע אם ניאלץ לעזוב".

לכל הדברים בסרטון