פגיעה מינית בילדים נתונים מחרידים

 

החוקר עידו אבגר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג בדיון לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, נתונים לפיהם במהלך שנת 2020 חלה עלייה באלימות כלפי נשים מצד בני-זוגן:

בין שנת 2019 לשנת 2020 חל גידול של כ- 265% (כלומר פי 3.65) במספר הכולל של הפניות למוקד 118 על רקע אלימות בין בני-זוג, מ-1,431 פניות בשנת 2019 ל-5,229 פניות בשנת 2020.
 

בין שנת 2019 לשנת 2020 חלה עלייה של 12% במספר הכולל של הפניות למרכזים ומספר המטופלים במרכזים עלה בשיעור של 6%.
 

בין שנת 2019 לשנת 2020 עלה ב-8% המספר הכולל של פניות למקלטים.
 

בשנת 2020 שהו במקלטים בסה"כ 723 נשים (לעומת 653 נשים בשנת 2019 – עלייה של 11%).
 

בפגיעות מיניות כלפי נשים, 99% מהחשודים היו גברים. בפגיעות מיניות כלפי גברים, 96% מהחשודים היו גברים.
 

ל- 70% מהחשודים בתיקי עבירות מין כנגד נשים יש לפחות תיק אחד נוסף בעבירות דומות.
 
לפי הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית שהוגש לוועדה, בשנת 2020 התקבלו במרכזי הסיוע 50 אלף פניות, מתוכן כ- 14 אלף פניות חדשות (עלייה של 9% לעומת שנת 2019). מרבית הפניות (57%) עסקו בפגיעה בקטינים / קטינות. מרבית הפניות עסקו בפגיעות שהתרחשו בבית המתלונן. 89% מהפניות עסקו בפגיעה בנשים, 11% עסקו בפגיעה בגברים.
 

​יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "לא נצליח לשנות, אם הרשויות לא ישימו את בטחון הנשים והנערות בראש סדר העדיפויות"
 
בדיון מיוחד לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, סיפרה מריאנה סופיאניק, נפגעת מינית: "מגיל 6 עד 9 נפגעתי על ידי שכן. הוא היה כולא אותי בביתו. המון שנים חשבתי שאני אשמה.
 

סיפרתי ולא האמינו לי, אז בחרתי לשתוק. יום אחד גיליתי שההגדרה המשפטית למה שעשה לי זה אונס. התעמתתי איתו בתחנת המשטרה. שאלתי אותו בכמה עוד ילדים פגע. והוא ענה: מאה ילדים, אבל מה תעשי לי. יש חוק התיישנות". סופיאניק פנתה לנוכחים בדיון בבכי: "תעזרו לי לדאוג שלא יפגע באף אחד יותר".
 
 

בתגובה אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "הילדים שנפגעו מינית סוחבים את הטראומה לכל חייהם. חלה עלינו החובה לספק להם רשת ביטחון ולאפשר להם לפנות ולהתלונן בכל רגע נתון, אפילו אם לא יצליחו להוכיח ואפילו אם יהיה קושי להשיג ראיות. כך יחזירו לעצמם את הכוח וינערו את הפוגע ואת חייו השלווים, וזה כשלעצמו עונש".
 
 

עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד: "אין לי איך להבטיח לילדים הנפגעים צדק. רוב התיקים נסגרים, ורבים אחרים מגיעים להסדרי טיעון ולא משקפים את עוצמת הפגיעה. ילדים עוברים חקירות קשות ומורכבות והענישה מקלה. כנראה שהעבריינות משתלמת".
 
 

בתגובה אמרה עו"ד נילי פיקלשטיין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אנחנו בוחנים את שאלת ביטול ההתיישנות על פגיעות שבוצעו בידי אחראי. עם זאת, אני מזכירה שעדיין קיים הקושי הראייתי"
 
 
ח"כ קרן ברק אמרה בדיון: "החוק אמור להגן על החברה ולהרחיק ממנה פוגעים, אבל נכון לעכשיו ישראל היא גן עדן לפדופילים"
 
 

ח"כ שרון רופא-אופיר: "הענישה אינה מידתית, צריך לייצר כאן מאזן אימה. עד כאן, לא עוד. הענישה בכל העבירות כמעט אינה משקפת את חומרת העבירה".
 
 

ח"כ גבי לסקי: "הנתונים מחרידים. אנחנו לא מצליחות להגן על הילדים שלנו. אנחנו צריכות למנוע פגיעה מלכתחילה".
 
 

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, התייחסה גם לאלימות הגוברת בכלל וכלפי נשים בפרט בחברה הערבית: "החברה הערבית מתבוססת בדמה. הרבה מהנשים, בפרט הצעירות, שואלות את עצמן האם המשטרה היא המקום הנכון להתלונן. ואני אומרת: כל זמן הוא זמן מתאים. חרף כל המאמצים, אם לא נתעורר למציאות הקשה של הנשים והנערות, לאלימות המגדרית המכוונת נגד נשים, ואם הרשויות לא יבינו שבטחונן האישי של כלל הנשים במדינה הוא בעדיפות ראשונה, לא נצליח באמת לשנות את המצב".