שוב ניסיון אבדני בקרב צעירים

 

הסיבות שמביאות אנשים להתאבד, בשנים האחרונות נרשמת עלייה במקרי ניסיונות ההתאבדות בחברה הדרוזית, מנסים כל הזמן לבדוק את הנסיבות מאותם מקרים.

בישראל מדי שנה כ500 מקרי התאבדות ו כ5000 בני אדם נפצעים ומתאשפזים על רקע פגיעה פיזית בבתי חולים ועוד אלפי בני אדם מדווחים על ניסיונות התאבדות או מחשבות אובדניות.

הגילאים שמנסים לשים קץ לחייהם נעים בין 19-27, רוב בקרב צעירים בגילאים אלה הן נקבות, למרות שאחוז מקרי המוות הוא קטן מאוד, נקבות משתמשות יותר בנטילת כדורים במינון יתר.

מתבגרים נתונים לניסיונות התאבדות, בגלל הרצון למות, או חיפוש הקלה לכאב הנפשי שתוקף חלק מאותם מתבגרים, לפעמים המניע הוא בריחה ממצב בלתי נסבל ע"מ לגרום לאנשים קרובים לסבול, לפעמים מדובר בנקמה, או בניסיון לבדוק אם אותו מתבגר חשוב לסביבה שלו, לפעמים זו קריאה לעזרה, ויש עוד סיבות רבות, כמו גנטיקה למשל שזה עוד לא הוכח במאה אחוז.

האמצעים שמנסים בהם לשים כץ לחיים, נעים מכדורי שינה, ירי, תאונות דרכים, נפילה מגובה, פציעה ועוד.

בחלק מהמקרים הפרעות פסיכיאטריות כמאניה-דיפרסיה שמתחילות בגיל הנעורים, גורמות לחלק מבני הנוער הסובלים מהן להתאבד.

במקרים בודדים סיבת ההתאבדות התעללות מינית או היסטוריה של ניצול פיזי או מיני בילדות, ובמקרים אחרים טראומה כמו מות אדם קרוב, משבר ביחסים עם בני זוג, סכסוכים עם חברים, פרידה, הסתבכות בפלילים, בעיות במקום העבודה, מחלה קשה, קשיים בפתרון בעיות, כישלון בלימודים, נידוי חברתי ועוד.
 
למה צעירים וצעירות רוצים למות?

בכפרי הדרוזים ובפרט בכפרי הכרמל נרשמים מקרים רבים של ניסיונות התאבדות והמספרים מהגבוהים שיש, אף אחד לא בודק את הנתונים למרות שבישראל שמים דגש רב על הסוגיה.

מה קרה שאף אחד לא רוצה לעצור את תופעת ניסיונות ההתאבדות בכפר הדרוזי, גם כאשר משתתפים בהרצאות בנושא, אין פעילות מיידית למנוע את ניסיון ההתאבדות הבא?.

ברפואה, מנת יתר היא צריכת כמות מוגזמת של תרופה או סם, מצב כזה מתרחש כאשר חומר כימי מוכנס לגוף בכמות גדולה מספיק, כדי לפגוע בחילוף החומרים של אורגניזם חי, מה שגורם למחלה או מוות.

באופן עקרוני זהו סוג של הרעלה, שבמצב קיצוני עלול לגרום למוות, מנת יתר נלקחת לעתים עקב טעות או תקלה, ולעתים לשם התאבדות.

לגבי הצעירים האחוז הגבוה של מקרי מוות ממקרה אובדני, בכלי ירייה או בחבל תלייה.

משהו פה השתבש במחלקות הרווחה וברשויות שאמורות לשים יותר דגש על הנושא, אם בודקים לעומק מגלים אצל אדם שעבר מקרה אובדני ולא מת, כי החיים שלו הסתבכו יותר ממה שהיה, עקב זה שהרשויות המטפלות לא מתעסקות בדבר בצורה מקצועית ורגישה.

אם נכנסים לעומק ובודקים למה צעירים רוצים להתאבד, מגלים תמונה לא ברורה של לחץ חברתי, או אהבה נכזבת, חוסר אונים ומשברי זהות.

יש לציין כי, לא כל מחשבה או דיבור על אובדנות מעידים על כך שהנער או הנערה אכן יעשו זאת וגם לא כל פגיעה עצמית משמעותה סכנה אובדנית. יש ילדים ובני נוער שמצהירים על כוונות כאלו כדי להביע מצוקה כלשהי ללא כוונה למות ויש הפוגעים בעצמם באופן חזרתי ללא רצון למות, אך עדיף שגם במקרים אלו מי שיעריך את רמת הסכנה והצורך בטיפול יהיה איש מקצוע עם ניסיון.

ברשויות דרוזיות בהן המערכת קורסת והתקציבים הולכים לתשלומי שכר, במקום לדברים העיקריים שהכסף אמור ללכת אליהם.

על הרשויות מוטלת האחריות לבנות רצף של מענים טיפוליים ולהכשיר אנשי מקצוע ומתנדבים  למעגל של "שומרי סף" שיתנו מענה לצעירים וצעירות שהם על סף התאבדות.

אנשים החוששים כי מישהו בסביבתם הקרובה עלול להתאבד, לפנות לגורם מטפל בסביבתם. למוקד ער"ן בטלפון 1201 במטרה לנסות ולמנוע את מעשה ההתאבדות הבא ולהציל חיים.