שימו לב שהילדים שלכם לא מאוימים ברשת
זהיתם שהילד ילדה שלכם במצב רוח ירוד דברו איתם, זה מתחיל בשיימינג שעושה ילדה או ילד נגד ילד אחר וזה מתחיל להתגלגל, פוגעים במילים קשות, צוחקים, מאיימים, ועושים חרם או חסימה לאותו ילד.
שימו לב שהילדים שלכם לא מאוימים ברשת, בני נוער בזירת השיימינג, תופעת השיימינג והבריונות ברשת תפסה תאוצה רבה ברשתות החברתיות והיא פוגעת ברבים ובעיקר בני נוער וצעירים.
שיימינג, ובמונחו העברי "ביוש", הוא ביוש אדם, ארגון, חברה, עסק וכו' באמצעות האינטרנט, ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות, במטרה להוקיע התנהגות הנתפסת בעיני המבייש כשלילית.
הביוש משתמש בכוח העצום של הרשת כדי להפיץ את המידע למספר רב של אנשים וכדי לאפשר תגובות מידיות.
אין הדבר דומה לפרסום לשון הרע המוכר לנו בעבר. אין מדובר בפרסום בודד או בכמה פרסומים, אין מדובר בעיתונאי או בכלי תקשורת שיש לו כתובת, עורך ראשי, מו"ל, שאפשר לדון אתו, לתקן טעויות, לבקש התנצלות, אולי גם לתבוע. הביוש המתמשך הוא מעין מפלצת רבת ראשים וחסרת לב, והקורבן עלול לחוות את המפגש כטראומה של ממש.
למעשה, אין יכולת שליטה בגבולות התפשטות הידיעה ברשת ואין אפשרות לבחון את נכונות המידע המופץ.
חשוב לציין כי לצד הסכנות שבתופעת הביוש יש לתופעה גם ממד חיובי. בלא מעט מקרים, סייע הביוש ברשת באיתור עבריינים ובחשיפת פגיעות והתנהגויות לא הולמות.
בני נוער חשופים לתופעת הבריונות ברשת בכלל ולתופעת הביוש בפרט בעוצמה רבה במיוחד.
מדוח חברת בזק עולה כי בני נוער הם הראשונים לאמץ תופעות בעולם הדיגיטלי ולהפיצן בקרב משתמשים אחרים.
לפי הסטטיסטיקה, כל ילד שלישי בישראל נפגע בשנה האחרונה כתוצאה מבריונות ברשת, זה מתחיל בקללות, ממשיך בהצקות וחרמות ומגיע עד איומים למכות.
למרבה הצער, הרשתות החברתיות הפכו לכלי נשק לסגירת חשבונות בין ילדים, בעיקר דרך הואטסאפ והאינסטגרם, שהפכו למאוד שימושיים לבני נוער.
זה מתחיל בשיימינג שעושה ילדה או ילד נגד ילד אחר וזה מתחיל להתגלגל, פוגעים במילים קשות, צוחקים, מאיימים, ועושים חרם או חסימה לאותו ילד.
אותו ילד שמרגיש מנודה נפגע בצורה משמעותית ונפגע אצלו הביטחון העצמי, אותו נער שנפגע חש שאינו מוגן, אפילו בבית ובחדר הפרטי שלו.
במערכת נחשפנו לסיפורה של נערה מדאלית אל כרמל בבית ספר חט"ב קופטאן, שעברה שיימינג, מצד החברות שלה, שלעגו לה, נידו אותה מקבוצת הואטסאפ, ואיימו לפגוע בה.
אותה נערה הסתגרה בתוך עצמה וסבלה תקופה ארוכה מחרדות וסיוטים בלילות, היא הפכה לאדם לא שקט ומפוחד, פחדה ללכת לבית ספר, פחדה לדבר עם אנשים, והיתה לא מרוכזת, היא לא שיתפה אף אחד במה שהיא עוברת, היא חשבה שאם הוריה יתערבו אז המצב ילך ויחמיר ואותן נערות יתנכלו לה עוד יותר.
ההורים שהרגישו שמשהו מתרחש עם הבת, ניסו להבין מה קורה ללא תועלת, אז הפעילו חברה בת גילה של הילדה שדירבנה אותה לדבר, ההורים מיד לקחו את הבת לאיש מקצוע שטיפל במצוקה שלה.
לחשוב על אחוז גבוה של נערים ונערות שלא יודעים על מצוקתם ואשר ממשיכים להיות מושפלים בלי לקבל מענה.
להורים אסור להקל ראש בבריונות שאינה פיזית, שכן אמנם בריוני האינטרנט רחוקים פיזית מהילד, אך פגיעתם בו היא קשה, וכך גם ההחלמה ממנה. בנוסף לכך, היא עשויה להיות מתמשכת ומוסתרת, כך שבניגוד לאלימות פיזית, ייתכן כי ההורה לעולם לא ישמע עליה.
הורים צריכים לקיים שיחות נפש עם ילדיהם, להקשיב להם ולא לזלזל בבעיות שהילדים מציגים, גם אם להורים זה נראה דבר זניח, צריך להקשיב לילדים ולהעביר להם מסר, שאתם ההורים תומכים בהם ואוהבים אותם ותמיד תהיו לצידם.
