42% מהאוכלוסייה חווים תחושה של לחץ וחרדה

לפי הלמ"ס בתקופה זו 42% מהאוכלוסייה חווים תחושה של לחץ וחרדה מלווה, ותחושת דיכאון מלווה כ21% מהאוכלוסייה , ותחושת בדידות מלווה כ-19% מאזרחי ישראל, כך עלה בדיון הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול של הכנסת.

22.10.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
42% מהאוכלוסייה חווים תחושה של לחץ וחרדה

 

בדיון הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול של הכנסת בראשות חה"כ מיכל קוטלר – וונש (כחול לבן) נחשפה הוועדה לכך שמשרד הבריאות לא אסף מידע וגיבש מדיניות במשך שנים על תופעת העלייה בשימוש בתרופות המרשם שחווה עלייה בתקופת הקורונה.

נציגת משרד הבריאות פאולה רושקה, מסרה בתגובה כי הנושא ייבדק בהקדם ועדכון יישלח לוועדה בעניין ההתקדמות בהקמת המסד נתונים שיכלול נתונים מכל קופות החולים.

יו"ר הוועדה חה"כ קוטלר – וונש, שבה וחידדה את החשיבות הרבה להקמת מסד הנתונים ואמרה: "אתמול חל יום הסטטיסטיקה הבינלאומי שמדגיש לנו שללא נתונים, לא נוכל לקבל החלטות מבוססות ולא נוכל לזכות באמון הציבור. ישנה חשיבות רבה לאיסוף והקמת מסד נתונים למעקב אחר השינויים במגמות הצריכה לתרופות המרשם הממכרות במיוחד בצל התקופה שהקורונה מאירה עליה את הזרקור".

חה"כ מיכל קוטלר סקרה את הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וציינה כי לפיהם שיעורי החשים דיכאון, חרדה, ולחץ גבוהים יותר בגל השני מאשר בגל הראשון של הקורונה, ואמרה: "לפי הלמ"ס בתקופה זו 42% מהאוכלוסייה (לעומת 33% בחודש מאי) חווים תחושה של לחץ וחרדה מלווה, ותחושת דיכאון מלווה כ21% מהאוכלוסייה (לעומת 16% בחודש מאי), ותחושת בדידות מלווה כ-19% מאזרחי ישראל".

יו"ר הוועדה חה"כ קוטלר – וונש סיכמה את הדיון והודתה לעמלים על הנושא של תרופות המרשם, והבהירה כי נדרש שינוי תפיסתי לתופעת תרופת המרשם, ואמרה: "לוקחת על עצמי לעשות את המקסימום שינוי בתודעה ובסטיגמה הקיימת וזאת כדי שנוכל למצות את הידע המדהים ולתרגמו לעשייה פרקטית מצד אנשי המקצוע המשתתפים דיוני הוועדה".

מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות ד"ר פאולה רושקה, הגיבה בתשובה לשאלות שהופנו אליה מיו"ר הוועדה בעניין היעדר מסד נתונים המרכז את כל תרופות המרשם ואמרה: "הייתי שותפה בוועדה שבה היו נציגים מכל הקופות, שממנה אמורים היינו להחליט על אילו סוגים של תרופות אנחנו נפקח ונעקוב. אך הוועדה לא סיימה את עבודתה מסיבות שונות. על חידוש הקמת המסד נתונים אעדכן את הוועדה בהקדם".

כמו כן ד"ר רושקה הציגה בפני הוועדה את התרופה החדשה שיכולה להיות תחליף לתרופות המרשם באמצעות זריקה ואמרה: "נרשמה בארץ תרופה שיש לה פוטנציאל אדיר ומקבלים אותה אחת לחודש, מדינת ישראל היא השנייה אחרי ארה"ב שמשתמשת בה".

אליהו מרום, סגן מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות הביא בפני הוועדה את הקשיים בהקמת המאגר שלדבריו מהווה אתגר בעל משמעויות תקציביות, בנוסף לשמירת המידע והנתונים למטופלים ואף הביא תחליף ואמר: "יש לדרוש מכל בתי המרקחת באמצעות חקיקה את המרשמים הפרטיים ולנתח אותם לפי סוגים שונים".

בדיון נשמעה עמדתו של נציג המרכז הישראלי להתמכרויות הפרופסור שאול לב – רן, מייסד ומנהל אקדמי במרכז, שתיאר את האחריות של מערכת הבריאות על תופעת ההתמכרות ואמר: "ישנו פרדוקס אדיר, וזה מטריד מפני שמערכת או קופת חולים מסוימת מנפיקה מרשם רפואי לרכישת תרופות מבתי המרקחת ואותה קופת חולים אינה עוקבת אחרי המרשם שהנפיקה".

פרופ' לב – רן הביא לדוגמה את קופת החולים כללית שאחראית על כ-4 וחצי מיליון מטופלים בישראל ומעטים שרושמים בתיקים שלהם על שימוש בתרופות האופיאטיים".

ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מכבי אמר בפני הוועדה כי בקופ"ח מכבי עוקבים אחרי כל התרופות, ואמר: "לא רואים עליות דרמטיות מלבד העלייה בתרופות המרדימות, כמו כן ישנה ירידה בצריכת התרופות של בעיות הקשב והריכוז".

המפקחת הארצית רים ארשיד, ממשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים התייחסה לכל הפונים למחלקות הרווחה ואמרה כי במחלקות הרווחה מגיעים חולים המכורים לתרופות המרשם, ובאמצעות שיתוף פעולה מול קופות החולים ובתי החולים הרופאים בשירותי הרווחה בחלק מהמקרים מחליפים את התרופות לתרופות לא ממכרות.

 

תגובות

מומלצים