92% מתיקי האונס נגנזו ללא כתב אישום

 

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפרסם נתוני פגיעה מינית לתקופת הקורונה ולשנת 2019, השלכות משבר הקורונה על נפגעות ונפגעי אלימות מינית. הדוח יוגש לכנסת בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

נתוני משבר הקורונה:

בעקבות משבר מגפת הקורונה, זינק מספר הפניות למרכזי הסיוע ב-24% ביחס ל-2019.
עיקר העלייה התרחשה בגל הראשון (אפריל-יוני 2020), אז התקבלו במרכזי הסיוע 16,515 פניות – גידול של 37% ביחס ל-2019.

הגידול החד ביותר התרחש בחודש יוני – 43%. זאת, על רקע היציאה מהסגר שהקלה על הפנייה לסיוע.
העליות הגדולות ביותר נרשמו במסל"ן, מרכז הסיוע שבנגב – עם עלייה של 103% בתקופת הגל הראשון, ושירות הסיוע הארצי בווטסאפ, שרשם עלייה של 95% באותה התקופה.

עלייה ניכרת נרשמה גם במספר התלונות למשטרה בגין פרסום והפצת סרטונים ותמונות מיניים ("חוק הסרטונים").

נתונים משנת 2019:

54 אלף פניות התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית; מתוכן, 12,784 פניות חדשות – עלייה של 43% בחמש שנים (2014).

62% מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים (מתחת לגיל 18)

כ-30% מהפניות למרכזים עסקו בגילוי עריות – עלייה של 33% ביחס ל-2018.

92% מתיקי האונס נסגרו בפרקליטות ללא כתב אישום.

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו:

"בעקבות משבר הקורונה, חווים מרכזי הסיוע עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות. גם בימי שגרה, ביותר מדי בתים בישראל מתקיימת מציאות יומיומית של פגיעה מינית. הסגר, שנועד לשמור על ביטחוננו, הפך את הבתים המסוכנים למסוכנים יותר, היווה טריגר להצפת הטראומה בקרב נשים וגברים רבים שמתמודדים עם טראומה על רקע פגיעה מינית, וגם הוביל לחשיפה של פגיעות בילדות ובילדים בבתים רבים. עם זאת, לצערנו, צריך לקחת בחשבון שמה שנחשף עד עכשיו הוא רק קצה הקרחון. מניסיוננו, את מרבית ההשפעה של מצבי חירום קשה לזהות בזמן אמת. את ההשלכות של המשבר הנוכחי נמשיך לראות במשך חודשים ואף שנים. בחרנו להקדיש את הדוח שלנו להשלכות האלו, כדי להתחיל ולהבין את המשימה הגדולה שלפנינו".

"אנו מוקירות את האמון הרב שניתן בשירותים של מרכזי הסיוע, אך מאוכזבות מאוד מאוזלת היד של הרשויות. איך ייתכן שמכל 10 תיקי אונס, יותר מ-9 ייסגרו בלי כתב אישום? מתי מעט אוזרים את הכוחות להגיש תלונה, רק כדי שייטרקו בפניהם את הדלת. הנשים, הגברים, הילדות והילדים האלו הם העיקר, אבל לצידם, אלפי פוגעים נהנים מן ההפקר, פשוטו כמשמעו, ונשארים חופשיים כדי לפגוע גם בילד, הילדה או האישה הבאים".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר:

"בשנה זו נחשפנו לפרשת תקיפתה המינית המזעזעת של נערה צעירה באילת, בידי מספר גברים. פרשה זו הדגישה את העדר זמינות טיפול רפואי מהיר והולם לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית באיזור אילת, ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. כפועל יוצא, פעלתי בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, כמו גם בוועדת הכספים, לתקציב לחמישה חדרים אקוטיים נוספים, שיספקו לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית גישה לטיפול רפואי ייעודי, במקום הקרוב למקום מגוריהן".

"לצערי, כיום רק כ 13.7% מהנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, המגיעים לקבלת עזרה במרכזי הסיוע ובבתי החולים, מחליטים להגיש תלונה במשטרה. הם חוששים, בצדק, מהתחקיר במשטרה, מהעימות מול תוקפיהם ומהצורך לחוות מחדש את התקיפה במתן עדות בבית המשפט. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת אחוז מגישי התלונה במשטרה קטן אף יותר ועומד רק על 6% מכלל הנפגעות והנפגעים. אחוז קטן זה, מעיד על אוזלת ידה של המערכת, שאינה נוסכת אמון ביכולתה להגן על הנפגעות והנפגעים מתקיפה נוספת בחסות החוק".

תמצית מפרק הנתונים של הדוח:

נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, נתוני המשטרה ונתוני הפרקליטות ושב"ס. יצוין כי בדוח המלא מופיעים גם נתוני בתי הדין לעבודה וצה"ל.

נתוני תקופת הקורונה, מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

בין אפריל לאוקטובר נרשמה עלייה של 24% במספר הפניות שהתקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, לעומת התקופה המקבילה ב-2019.

בתקופת הגל הראשון (אפריל-יוני 2020), עלה מספר הפניות ב-37%. השינוי במספר הפניות בגל הראשון, לפי חודשים:

 

חודש	שינוי במספר הפניות
אפריל	34%+
מאי	33%+
יוני	43%+

 

 

 

 

 

 

.

נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית - 2019

•    כ-54 אלף פניות הגיעו למרכזי הסיוע בשנת 2019, מתוכן 12,784 הן פניות חדשות (היתר – פניות חוזרות).
•    מדובר בעלייה של 6% ביחס לשנת 2018, אז התקבלו 12,077 פניות חדשות, ו-43% ביחס לשנת 2014, בה התקבלו 8,938 פניות חדשות. 

חלוקה על פי מגדר וגיל
•    89% מכלל הפניות דיווחו על פגיעות בנשים, ו-11% עסקו בפגיעה בגברים. 
•    62% מהפונות והפונים נפגעו כקטינות/ים. 
•    השיעור הגבוה ביותר של הפניות נוגע לפגיעה בנוער. כ-34% מהפניות עסקו בפגיעה שהתרחשה בין גיל 13 ל-18. 

חלוקה ע"פ סוג הפגיעה (מבין כלל הפניות, בכל הגילים):

•    עלייה בפניות על גילוי עריות: 30% מהפניות למרכזי הסיוע ב-2019 עסקו בגילוי עריות, לעומת 22.5% מהפניות בשנת 2018; מדובר בעלייה של 33%. 
 

הכרות עם הפוגע: 88% מהתקיפות נעשו על ידי אדם מוכר לנפגע/ת.

מתוך כלל הפניות (בכל הגילים):
•    32% נפגעו על-ידי בני משפחה, ועוד 11% נפגעו בידי בני זוג (בעבר או בהווה).
•    25% מהפוגעים הם ידידים, שכנים או מכרים של הנפגע/ת. 
•    47% מהפגיעות התרחשו במגורי הנפגע/ת, הפוגע או מגורים משותפים – לעומת 40% ב-2018.
•    רק 12% מהפוגעים לא היו מוכרים לנפגע/ת:  ב-9% מהמקרים, הפוגע הוא אדם זר; ב-3% מהמקרים, הפוגע הוא נותן שירותים. 
•    ב-64% מהפניות על פגיעה בילדים/ות (עד גיל 12) הפוגע הוא בן משפחה
•    ב-37% מהפניות על פגיעה בגיל הנעורים (18-13) הפוגע הוא חבר או מכר של הנער/ה.

נתוני המשטרה
•    בשנת 2019 נפתחו 5,971 תיקי עבירות מין והטרדה מינית. 
•    81% מהתיקים נפתחו על פגיעה בנשים, נערות או ילדות, ו-19% - על פגיעה בגברים, נערים או ילדים.
•    ב-51% מהתיקים הנפגע/ת קטין/ה.
•    ב-17% מהתיקים החשוד הוא קטין.
•    ב-42% מהתיקים הפוגע הוא זר – זאת, לעומת 9% בלבד במרכזי הסיוע; רק 8% מהתיקים עוסקים בפגיעה של קרוב משפחה (הורה, אח/ות, או קרוב אחר) – וזאת, כאמור, לעומת 32% מהפניות אל מרכזי הסיוע. 

נתוני הפרקליטות

בשנת 2019 נפתחו בפרקליטות 4,715 תיקים: 4,021 תיקי עבירות מין, ו-694 תיקי הטרדה מינית. 

394 תיקים נפתחו על עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – עלייה של כ-20% לעומת שנת 2018, אז נפתחו 331  תיקים.

רק ב-20% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית הוגש כתב אישום.

92% מתיקי האונס נגנזו ללא כתב אישום. זהו המשכה של מגמה מדאיגה של ירידה במספר כתבי האישום המוגשים בגין אונס – הן במספרים מוחלטים, והן באופן יחסי למספר תיקי האונס. 

האחוז היחסי של כתבי האישום מכלל תיקי האונס שהגיעו לסיום. כפי שניתן לראות, ב-2019 נגמרו רק 7.6% תיקים בכתב אישום – כשהמשמעות היא ש-92.4% תיקים נגנזו. 

67% מתיקי עבירות המין נסגרו בשל חוסר בראיות. 

 
נתוני שב"ס

•    938 אסירים ועצירים שהו במתקני שב"ס בגין עבירות מין ב-2019. מדובר בירידה של 18% ביחס לשנת 2014, אז שהו במתקני שב"ס 1,147 אסירים ועצירים.
•    57% מהאסירים המרצים מאסר על עבירות מין נמצאים במאסר השני – או יותר.