במערכת החינוך בתי ספר רבים לא מונגשים

 

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם: "נמשיך לפעול כדי שכל ילד עם מוגבלות יוכל ללמוד בבית ספר מונגש ומתאים לצרכיו לאורך כל תקופת שהייתו במערכת החינוך"

במערכת החינוך כ-269,400 תלמידים המוכרים כתלמידים בחינוך המיוחד, ואלו מהווים 11% מכלל התלמידים במערכת החינוך. בקרב ילדים אלו, 57% משולבים פרטנית במערכת החינוך הרגילה, 24% בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים ו– 19% לומדים במסגרות של החינוך המיוחד. דיווח זה, המבוסס על בדיקה שערכה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ף, כולל נתונים ומידע מעודכן בנושא נגישות בתי הספר ומוסדות החינוך בישראל וכן פירוט הפעילות המשפטית של הנציבות כלפי אלו המתעלמים מהוראות החוק או מפרים אותו.

נגישות כללית במוסדות החינוך:

לפי החוק והתקנות, כל בעלים של מוסד חינוך היה אמור לדאוג להשלים בהדרגה עד מאי 2019 נגישות בסיסית שכוללת התקנת פיר מעלית, דרכי גישה ובתי שימוש נגישים בבניין המרכזי של בית הספר. החל משנת 2018 נערכו בקרות בנוגע להסדרת רכיבי נגישות אלו. מבדיקת הנציבות שנערכה ב-120 מוסדות חינוך, נמצא כי-70% טרם הונגשו בעת הבדיקה. האכיפה מול מוסדות אלו והרשויות המקומיות הרלוונטיות נמשכת.
 
נגישות פרטנית במוסדות החינוך (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה):
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה) נכנסו לתוקף לפני שנה באוגוסט 2018, והן עוסקות בהתאמות הנגישות להן זכאים תלמידים עם מוגבלות הלומדים במערכת החינוך והורי תלמידים שהם אנשים עם מוגבלות.

בשנים האחרונות טיפלה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ב–300 פניות שבהם מבקשים ההורים את התערבות הנציבות מול הבעלים של מוסד החינוך, לרוב רשויות מקומיות על מנת לקדם הנגשת בית הספר. 81 מתוכן הוגשו במהלך שנת הלימודים החולפת.

כיום מטפלת נציבות שוויון זכויות ב-21 תלונות על היעדר נגישות פרטנית, מתוכם 19 עבור תלמידים ו–2 עבור הורים לתלמידים

בין ההנגשות שלגביהם היו תלונות, 43% עוסקות בנגישות פיסית, 24% בנגישות למוגבלות שמיעה ו-10% התקבלו בנוגע למוגבלות ראיה

מבדיקת הנציבות עולה כי תלמידים רבים אינם זוכים למימוש זכויותיהם להנגשה פרטנית ומגיעים למערכת החינוך לעיתים במשך שנים כאשר אינם זוכים להתאמות הנדרשות:

לילדים עם מוגבלות אין גישה למקומות רבים בבית הספר (כגון ספריות, מעבדות, אולמות וכו') ובשל כך מוצאים עצמם לעיתים נשארים לבד בכיתה בעת ששאר הכיתה בפעילות

כיתה אקוסטית אינה מותקנת בזמן

אין עבורם תאי שירותים נגישים

אינם יכולים להתנייד ברחבי בית הספר באופן עצמאי ומכובד

תביעות:

בשנת 2019 הוגשה תביעה אזרחית נגד המועצה המקומית משהד והושג הסכם פשרה תקדימי עם עיריית חולון לפני הגשת תביעה, בגין הפרת החובה להנגשה כללית והנגשה פרטנית בבתי ספר ביישובים אלו. בימים אלו הנציבות מטפלת בכ-10 תיקים נוספים הנמצאים בשלבים שונים טרם הגשת תביעה.
 
בית הספר במשהד - במהלך שנת 2019 הגישה הנציבות תביעה נגד המועצה המקומית משהד, ראש המועצה הקודם, ראש המועצה הנוכחי ומנהל מחלקת החינוך במועצה בגין אי-הנגשת בית הספר יסודי ביישוב. התביעה הוגשה על רקע בקשה שהוגשה לבית הספר עוד בשנת 2014 על ידי משפחתה של ילדה עם מוגבלות המתניידת בכסא גלגלים, אולם מאז שהייתה בכיתה א' ועד היום – כחמש שנים לאחר מכן – בית הספר לא הונגש עבורה (אין מעלית, תא השירותים 'הנגיש' אינו נגיש בפועל, חסרים סימונים ודרכים נגישות בשטח בית הספר). התביעה הוגשה על סך 125,000 שקל בגין הפרת חובה להנגשה כללית ובגין הפרת החובה להנגשה פרטנית.

בתי הספר בחולון – במסגרת הסדר לפני הגשת תביעה נחתם הסכם תקדימי בין עיריית חולון לשתי משפחות של ילדים עם מוגבלות שבתי הספר שלהם לא הונגשו בזמן סביר עבור התלמידים שלמדו בהם. במקרה אחד לא הותקנו מעלית ושירותים נגישים בבית הספר, מה שהצריך את הילד לעבור לבניין אחר על מנת להגיע לשירותים. מצב זה נמשך חמש שנים. במקרה השני גם לא הותקנה מעלית ושירותים נגישים עבור תלמידת תיכון המתנייעת בכסא גלגלים, זאת על אף שהמשפחה פנתה לעיריית חולון בעניין כשנתיים לפני תחילת לימודיה, על מנת לאפשר הנגשה מראש של בית הספר. במסגרת ההסכם שילמה עיריית חולון פיצוי של 30 אלף שקלים לכל אחת ממשפחותיהם של הילדים עם המוגבלות שבית הספר שלהם לא הונגש ונקבע לו"ז מחייב להשלמת ההנגשה.

היערכות רשויות מקומיות:
הרשויות המקומיות נדרשות לפרסם באתר האינטרנט שלהן מידע בנוגע לזכויות להנגשה פרטנית במוסדות החינוך ולאפשרות להירשם 15 חודשים לפני תחילת הלימודים. מבדיקה שערכה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לקראת תחילת שנת הלימודים עולה, כי מתוך 236 אתרי אינטרנט של רשויות, המידע נמצא ב– 18 מהן בלבד. הרשויות שכן פרסמו באתר האינטרנט שלהן ויש לציין אותן לטובה בנושא זה: תל אביב, הרצליה, רחובות, נהריה, מעלה אדומים , כפר סבא, יקנעם עילית, מעלה אדומים, מגדל העמק, יבנה, חולון, ביתר עילית, מודיעין עילית,  אשדוד, אום אל פאחם, אלעד, קרני שומרון וקדימה צורן.

הסרת חסמים לשילוב:

חסמים שונים מונעים את השילוב המיטבי של ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל. בשל חשיבות השילוב, נציבות שוויון זכויות מבצעת פעולות לקידום מדיניות ולהסרת החסמים לשילוב, עורכת הדרכות וכנסים לגורמי מקצוע ולגורמים במערכת החינוך בנושא, פועלת בנושא הסדרת נושא ההסעות לבית הספר והטמעת מדדים לשילוב במערכת החינוך, ופועלת מול מכללות למורים להכנסת תכנים של שילוב בכלל התכניות להכשרת מורים. פעילות נוספת מתמקדת בצמצום הפערים בתחום המענים הפארא-רפואיים בין המרכז לפריפריה ובקידום נושא הסייעות גם בצהרונים וקייטנות.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "שילובם של ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך הרגילה חשובה מאין כמוה, וזו זכות יסוד ראשונית לכל הורה וילד לבחור היכן ילמדו. יתרה מכך, הלימודים המשותפים תורמים רבות הן לילד עם המוגבלות והן לשאר חברי הכיתה ובית הספר ויוצרים חברה מכילה לכולם. בדיוק בשל חשיבות זו קבע המחוקק חובת הנגשה של בית הספר ופעילויותיו לתלמידים עם מוגבלות כמו גם להורים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר אמונה על יישום חוק זה מטפלת מדי שנה בעשרות פניות של ילדים אשר בית הספר לא הונגש עבורם ולא ניתנו להם ההתאמות הנדרשות על פי התקנות. נמשיך לפעול כך שכל ילד עם מוגבלות יוכל ללמוד בבית ספר מונגש ומתאים לצרכיו לאורך כל תקופת שהייתו במערכת החינוך".