הורים דורשים פתרון מענה ממשלתי להורים עובדים בתקופת הסגר

בתוך פחות מיממה למעלה מאלף הורים כבר הצטרפו לדרישה מהממשלה למציאת פתרון הולם להורים העובדים הנדרשים בפעם השנייה בחצי שנה האחרונה לשלב עבודה במשרה מלאה במקביל לגידול ילדיהם הקטנים ללא שום מנגנון תומך.

הממשלה מתעלמת משני מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18 ומטרתנו היא להשמיע את קולנו ולהיות ציבור שלוקחים את הצרכים שלו בחשבון.

התעוררות ההורים והתקוממותם תופסת תאוצה ברשתות החברתיות בימים האחרונים דרך עדויות וסיפורים אישיים שכותבים ההורים על התמודדותם המורכבת בימים אלו, הדורשים התארגנות מחדש ובלתי מציאותית. תחת התיוג #הוריםמתעוררים ובקבוצת הפייסבוק: הורים מתעוררים, בה חברים כבר למעלה מ-1500 הורים בפחות מיממה

בקבוצה נאספו עשרות עדויות של הורים. מקבץ מהעדויות נשלח הערב לחברי ועדת החינוך של הכנסת לקראת דיון מכריע בנושא מחר. הורים רבים מספרים לנו כיצד בזמן שעבודתם ופרנסתם מצויות בסיכון, הם נדרשים להעסיק את ילדיהם בין ארבעה קירות בניסיון לצלוח את המציאות המורכבת בה הם נמצאים., אלו שיכולים להרשות לעצמם שופכים אלפי שקלים על עזרה חיצונית או מגייסים את ההסבים לעזרה, אך יש רבים שגם את זאת לא יכולים להרשות לעצמם ומוצאים עצמם לבד בסיטואציה בלתי אפשרית.

להלן חלק מהעדויות: 

"אני רוצה שמישהו יסביר לי כי באמת לא הבנתי, איך אני אמורה לעבוד, כשכרגע חזרתי מחופשת לידה , כשבן זוגי עובד חיוני במערכת הבריאות, עם ילד בן שלוש ותינוק יונק, שרק עברו שניהם הסתגלות לגן חדש? איך אני אמורה לעבוד?

נגיד בשעות הבוקר שמתי את הגדול מול הטלוויזיה, שהיא תגדל אותו, מה אני עושה עם הקטן? איפה מתחת לשולחן אני דוחפת אותו?

ונגיד בשעות הלילה אחרי שהם הולכים לישון, אז אני יכולה למצוא איזה שעתיים של עבודה עד שהקטן מתעורר להנקה.

ואם אני לא אוכל או אלך לשירותים אולי אולי אצליח באמצע היום למצוא עוד חצי שעה של עבודה כשהקטן ישן והגדול מאבד את ההכרה מול הטלוויזיה/האמא החדשה שלו"

" תסכול, כדי שאצא לעבודה אני משלמת הון למטפלות, מורות פרטיות  וגם אז העבודה חלקית כי אני בשלט רחוק  ומוטרדת.

תסכול, הילדים קשים כי משעמם להם והלימודים קשים להם בזום.

תסכול, אין שיפור נראה באופק לא למגיפה ולא להחלטות הממשלה.

בנינו סדר יום, השתדלנו הו כמה שאנחנו משתדלים שכולנו נעשה את חובותינו וגם נייצר הנאה משותפת. אבל התסכול גובר מיום ליום, מזום לזום, משעה לשעה, משקל לשקל.

מזל שאני בבית שוויוני ששנינו חולקים את הטיפול בילדים ואני לא נאלצת לוותר על העבודה. מזל שבורכתי ביכולת לשלם למטפלות ומורות שיקדמו איפה שאני לא יכולה.

מחנק, מהמחשבה על אלו שלא יכולים. כאב, מהמחשבה על הילדים שנשארים לבד מאחור.

כעס על אלו שמאפשרים העמקת פערים.

הורים עובדים דורשים שינוי! הורים שלא עובדים רוצים להיות יכולים להתפרנס בכבוד!"

"אני רוצה לדבר רגע על ילדים ועל האימהות שלהם.

לא על קורונה, לא על חולים ומתים. זה נורא. מגיפה ארורה שחייבים להילחם בה.

רק על השלכותיה על הילדים ועל האמהות.

יש לי ילד בן 5 וילדה בת 8.

החל ממחר הם איתי בבית.

אם היו מצביעים על התפרצות המחלה בגנים הייתי מבינה מאד את ההחלטה לסגור את המסגרות החינוכיות.

אבל כל הנתונים מראים אחרת (ראו צילום):  שיעור ההדבקות במסגרות הגיל הרך נמוך מאד.

הבן שלי מחכה. מחר מסיבת ראש השנה בגן. היא כבר לא תהיה.

ואין הגיון ואין רציונל.

ואז מגיע הזום, הזום המיותר והמבלבל לילד בן 5 שלא מבין ואין לו סבלנות

והכל למה? כדי שהימים לא יוחזרו.

פוליטיקה קטנה וצרה שטובת הילדים לא רלוונטית לה.

הבעיה החינוכית שמתהווה וחוסר המסגרות לילדים רלוונטית לכל הילדים עד גיל 18.

אבל כאן נכנס אלמנט נוסף.

ילדים קטנים לא יכולים להישאר לבד, אדרבא הם לא מסוגלים להעסיק את עצמם מעבר לשעה.

ומי יהיה איתם בחודש הקרוב (ואולי חודשיים ואולי שלושה)?"

 

"הורים לשתי פעוטות, נסעתי היום מכפר סבא לאשדוד כדי לשים את אחת הבנות לכמה שעות כדי לעבוד, בת הזוג נשארה עם הקטנטונת במסגרת חופשת הלידה.

בינתיים סיכנתי את עצמי בהפרת הסגר, את ההורים שלי בחשיפה אליי ולילדה ועוד מעט אצא לאיסוף חזרה הביתה

4 שעות נסיעה כמעט כדי להגיע למשרד לכמה שעות, כי לעשות 5 פגישות זום עם 2 ילדות בבית זה לא סבבה מבחינתי.

בינתיים מתלבטים לגבי חזרה מחופשת הלידה - 2 הורים עובדים מהבית עם 2 עוללות קטנות שדורשות אהבה, חינוך, תשומת לב וקרבה לא באמת מאפשרים עבודה".

מחקרים אמפיריים מהארץ והעולם מוכיחים כי ילדים בקבוצת הגיל הרך 0-10 בעלי אחוזי הדבקה ותחלואה השואפים לאפס וממילא הוחרגו כמעט כלל המגזרים במדינת ישראל ומהסגר הגדול עליו דובר מערכת החינוך נשארה כמעט היחידה שנשארה סגורה לחלוטין.

אנו דורשים פתרון שיאפשר לנו לפרנס את משפחותינו בכבוד ולגדל את הילדים שלנו באופן הראוי להםכבוד: אנו דורשים פתיחה מבוקרת ומדורגת של גילי 0—10 במערכת החינוך ואם נתוני התחלואה אינם מאפשרים, מנגנון פיצוי כלכלי הולם שאינו מסתמך על המעסיקים על מנת שיהיה לנו מקום עבודה לחזור אליו.

הורים מתעוררים: סיון שור - 052-8214696, אלה בורוביץ וולף – 054-4541410, נועם בר לוי – 052-9586266, מטר גור 054-4750726, טל שיינברום 050-2226250