הציבור חושב כי נתוני המיצ"ב המדווחים אינם אמינים

"המשמעות היא שהמשאבים הגדולים שמושקעים בתהליכי מדידה בסקטור הציבורי בכלל ובמערכת החינוך בפרט אינם ממלאים את מטרתם העיקרית במשטר דמוקרטי – ליידע את הציבור ולספק לו כלים לפיקוח על המערכות הציבוריות", אמר פרופ' שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

 לדברי החוקרים, מדדי ביצוע במגזרים שונים בכלל ומערכת החינוך בפרט, נערכים ומתפרסמים כשירות לציבור ובמטרה שהציבור ייעזר בנתונים לצורך פיקוח ודרישה לקבלת אחריות כלפי הסקטור הציבורי והביורוקרטים והפוליטיקאים אשר מנהלים אותו.

במחקר הנוכחי ביקשו פרופ' מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ודר' יצחק מינצ'וק מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, לבדוק את מידת האמינות ואת ההשפעה של מדדים שונים בסקטור הציבורי, וביניהם מבחן המיצ"ב, על חיי האזרחים ואת האמינות שמייחסים למדדים ומבחנים אלה. במחקר השתתפו 960 משתתפים אשר קיבלו סדרה של שאלונים שבדקה את השפעתם של שלושה גורמים  על החשיבות והאמינות מייחסים האזרחים למדד המיצ"ב: זהות האחראים לתהליך המדידה, רמת המדידה (ביה"ס המקומי או נתונים לגבי הרמה הארצית), והנטייה של הנתונים לאורך השנים (שיפור או הרעה).

מתוצאות המחקר עולה כי החשיבות שמייחסים האזרחים לנתוני המיצ"ב והשפעתם על חייהם היא בינונית-נמוכה (4.55 בסולם של 1-10) ואילו האמינות של מבחני המיצ"ב עומדת על 5.21 (בסולם של 1-10).

עוד עולה במחקר שבקרב המשיבים שהגיבו לתרחיש לפיו המדד מדווח על נתונים כלל ארציים והמדידה נעשית ע"י הפקידות הבכירה במשרד החינוך, החשיבות שיוחסה למיצ"ב הייתה נמוכה ועמדה על 3.92. "בהינתן שזהו התרחיש אותו חווים מרבית אזרחי ישראל ניתן להסיק על החשיבות המעטה שמייחסים אזרחי ישראל לנתוני המיצ"ב", אמר פרופ' מזרחי.

כאשר בדקו החוקרים את השפעת נטיית הנתונים לכיוון חיובי או שלילי, כלומר, אם ציוני בית הספר במיצ"ב נמצאים במגמת עלייה או ירידה - נמצא כי אין השפעה מובהקת על תפיסות האזרחים לגבי נתוני המיצ"ב. לדברי החוקרים, בהינתן שמרבית הטיעונים על הטיות במבחנים, כמו גם מניפולציות שנעשו ע"י מפרסמי המדד הזה ומדדים אחרים נגעו לאופן הצגת הנתונים, הרי שהמחקר מלמד שכל המאמצים הללו אינם משרתים גם את מטרות העיוות, שכן בסופו של דבר האזרחים מתוחכמים מספיק להבין את ההטיות ומאבדים אמון במערכות המדידה והדיווח.

"מדדי ביצוע פגיעים מאוד לניסיונות הטיה בהתאם לאינטרסים שונים. כדי ליצור אמינות ושימוש בהם ע"י הציבור למטרה שלשמה נועדו, תהליכי מדידה צריכים להיות שקופים יותר, לספק מידע אמין על אופי המדידה והאילוצים השונים, ובמיוחד לספק נתונים שקרובים לחיי היום-יום של האזרחים ותחושת הביטחון והרווחה שלהם. בנוסף, על מנת להשיג את המטרה הציבורית, פרסום המדדים צריך להיות מלווה בלקיחת אחריות של בעלי התפקידים והתוויית דרכי שיפור ומעורבות אזרחים לשם כך", סיכמו החוקרים.