הקורונה נגמרה הפערים החינוכיים התעצמו ונשארו

הכיתות הפכו לווירטואליות דרך תוכנת הזום והתלמידים והמורים הסתדרו במשבצות המסך ולמדו יחד. אך לא כולם, יש כאלו שלצערנו מצאו את עצמם מחוץ לכיתה, וללא סיבה מוצדקת.

משרד החינוך ניסה לתת מענה לאלפי הורים מותשים ששהו בבתים עם ילדיהם ללא מסגרת חינוכית, ולהעניק לתלמידים שגרת לימודים סדירה ככל שניתן. אך נראה גם כי משרד החינוך "שכח" את אותם התלמידים המגיעים ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי נמוך שלא זכו להשתתף בכיתות הזום וללמוד בפתרון החילופי שהציע בתקופת קורונה.

הנתונים שמציג משרד החינוך ביולי 2017 מציג כי בשנה זו היו במערכת החינוך 1,727,000 תלמידים בגילאי 6-17 ומקבוצות אוכלוסייה שונות. מתוכם עשרות אלפי תלמידים שאין בביתם מחשב שיאפשר להם המשך למידה באופן שווה. בימינו, מחשב בכל בית הינו מוצר צריכה בסיסי. בשנת 2020 הטכנולוגיה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, בכל העולם, מקטן ועד גדול. אך דווקא במקום שבו מכשירים את דור העתיד מתקשים מאוד להגיע לשנת 2020.

הטכנולוגיה מאפשרת חווית למידה שונה ומתקדמת המפתחת יכולות וכישורים נוספים אצל התלמידים ומסקרנת אותם. עם זאת, במשרד החינוך מונעים זאת ממספר לא קטן של תלמידים. הדוח האחרון שהכין משרד החינוך בנושא זה היה בשנת 2016, ולפיו בישראל יש מחשב אחד לכל עשרה תלמידים.

כדי לקיים למידה מקוונת יש צורך במחשב, טאבלט או סמארטפון. הורים שעובדים מהבית זקוקים בדרך כלל גם הם למחשב וככל הנראה גם לסמארטפון שלהם. אם למשפחה יש מעל לשני ילדים ושני ההורים עובדים מהבית, אז עולה הצורך ליותר מארבעה מכשירים שונים.

מנתוני הלמ"ס, בסקר הוצאות משק בית 2018, עולה כי ב-77% מהבתים יש מחשב אחד ביתי ובשליש מהבתים יש שני מחשבים או יותר. ול- 33% אחוזים אין כלל מחשב, לא ברור למה מצפים במשרד החינוך.

בעשירון העליון יש ל-56% שני מחשבים או יותר, בעשירון השביעי יש ל-44% מהתלמידים, ובעשירון התחתון יש רק ל-11% תלמידים מחשב. וזאת עוד לפני שדנו בנושא האינטרנט הביתי.

אותם תלמידים שאין באפשרותם להשתתף בלמידה המקוונת בימינו נשכחו ונשארו מאחור, מתוסכלים. הפער החינוכי והחברתי שנולד עם עידן הטכנולוגיה, התעצם עוד יותר בימי הקורונה. ומי שישלם על כך הם שוב אותם תלמידים שלא נכחו בכיתת הזום, שלא באשמתם.

נכון להיום מערכת החינוך חוזרת ללימודים פיזיים בכיתה, ופערי הלמידה כמו גם הפערים החברתיים שנוצרו לאותם תלמידים יהיו מכשול עבורם בחזרה לשגרה.

עוד לפני מגפת הקורונה הפער החברתי והחינוכי התקיים, דוח של ה-OECD שפורסם בשנת 2019 מציג ש-52% מהמורים עושים שימוש בטכנולוגיה כחלק מתהליך ההוראה. ומה עושים אותם תלמידים שאין בביתם מחשב?.

עם גל נוסף של קורונה או בלעדיו המדינה חייבת להיערך לכך שלכל ילד יהיה מחשב או לחילופין להציע פתרונות שלא יקפחו את אותם ילדים שאין להם מחשבים. ממשלת ישראל מחויבת לחינוך הילדים ובתוך כך   לתת הזדמנות שווה לכל התלמידים ללא יוצא מן הכלל.

התלמידים של היום הם דור העתיד של המחר, ומחובתנו המוסרית לדאוג שלכולם יהיה סיכוי שווה.

הכותב איל אדרעי, יו"ר ומייסד עמותת אחינועם לקידום שוויון הזדמנויות.