חלוקת מלגות לסטודנטים דרוזים בעלות 200 אלף שקל

חלוקת המלגות ל36 סטודנטים דרוזים בעלות 200 אלף שקל, גם השנה הסטודנטיות הדרוזיות היו מובילות, יוסף נסראלדין "ממשיכים בגיוס משאבים לסטודנטים הדרוזים, בשנה הבאה התורם ניסים לוי יכפיל את הסכום".

30.03.2018 מאת: פורטל הכרמל והצפון
חלוקת מלגות לסטודנטים דרוזים בעלות 200 אלף שקל

צילום גדיר מקלדה

ההסתדרות הציונית העולמית יחד עם התורם ניסים לוי, חילקו מלגות לסטודנטים/ות מכל הכפרים הדרוזים, מלגה שנעה בין 5000- 6000 ש"ח לסטודנט.

ההסתדרות הציונית הוציאה קול קורא עם הקריטריונים הנדרשים למלגה למרכזים האקדמאים, נרשמו למלגה 812 אנשים, מתוכם נבחרו 36, בחלוקה התורם ניסים לוי ובני משפחתו נכחו באירוע והכריז שגם בשנה הבאה הוא יתרום מלגות.

יש לציין כי התנועה הדרוזית הציונית היא חלק מההסתדרות הציונית העולמית ולכן היא שותפה פעילה בכל המתרחש בסקטור הדרוזי.

חלוקת המלגות התקיימה במועצת ירכא, הסטודנטים ובני משפחתם, ואנשי עסקים טייקונים מת"א, שהגיעו במיוחד לטקס.

יוסף נסראלדין: "זה אחד הפרויקטים הראשונים שלנו מאז 1975, אנחנו במשך השנים דואגים לגייס דרך תורמים סכומים מכובדים ומחלקים לסטודנטים, בעבר מנדל קפלן אחד התורמים הגדולים למלגות לסטודנטים, תרם במשך 6 שנים 800 אלף דולר, אנחנו נמשיך לפעול למען הסטודנטים והסטודנטיות, כדי להמשיך ולהשלים את הלימודים".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות  
בשנת הלימודים תשע”ז (2016/17)

בחמש השנים האחרונות ישנה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע”ז 2016/17, הם עמדו על 31.9 אלף ועל 43.2 אלף, בהתאמה.

•  בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז הייתה עלייה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-25.0% ל-26.8%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה.

•    בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע). 

•    המקצועות הסלקטיביים ביותר  באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (680), התכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676). המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).

•    נשים היו 53.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.5% מהמועמדים למכללות האקדמיות.

•  המקצועות הבאים היו מבוקשים כמעט רק על ידי נשים: חינוך מיוחד, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, עיצוב טקסטיל, חינוך עיוני ומחקרי, בריאות הציבור, ייעוץ חינוכי, לימודי נשים, לימודי עבודה, תולדות האמנות ועיצוב פנים. לעומת זאת, המקצועות  שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים היו: הנדסת חשמל, הנדסת בניין, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסה וניהול משאבי מים, הנדסת מכונות, פיזיקה-מתמטיקה והנדסת אלקטרוניקה.

•    שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים יותר בהשוואה ליהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (48.4% לעומת 68.3%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (63.6% לעומת 75.5%, בהתאמה).

•  המקצועות המבוקשים יותר יחסית בקרב הערבים (יותר מחצי מהמועמדים) היו: שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, תרבות ואמנות, מדעי הרפואה המעבדתית, רוקחות, מערכות מידע ניהוליות וכן מתמטיקה-פיזיקה.

בשנת תשע”ז (2016/17) הגישו 31.9 אלף מועמדים 41.9 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות, ו-43.2 אלף מועמדים הגישו 47.4 אלף טופסי הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללות האקדמיות. 7.2 אלף מועמדים לאוניברסיטאות פנו לשתי אוניברסיטאות או יותר, ו-3.6 אלף מועמדים למכללות האקדמיות פנו לשתי מכללות או יותר. בנוסף על כך, 4.1 אלף מועמדים הגישו מועמדות גם לאוניברסיטאות וגם למכללות אקדמיות. באוניברסיטאות עמד ממוצע ההרשמות למועמד על 1.3, לעומת 1.1 במכללות האקדמיות.

על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בין תשס"ח  (2007/08) לתשע”ז (2016/17) מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.5 אלף - ירידה כוללת של 12.2%. זאת למרות שבשנת תשע"ד (2013/14) נוספו גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שהפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה 

מועמדים לפי תוצאת הרשמה

בשנת תשע”ז התקבלו בעדיפות ראשונה 64.5% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 73.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות . בין השנים תשע"ו לתשע”ז הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (אלה שלא התקבלו - בין אם בעדיפות ראשונה ובין אם בעדיפות אחרת) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות. 

בין תשע"ו לתשע”ז מספר המועמדים לאוניברסיטאות עלה ב-2.8% (מ-31.0 אלף בהשוואה ל-31.9 אלף, בהתאמה), שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה ירד מ-66.3% ל-64.5%. במקביל, שיעור הנדחים עלה מ-25.0% ל-26.8%. באוניברסיטאות, למרות העלייה במספר המועמדים הייתה עלייה בשיעור הנדחים ולכן מספר המתקבלים נשאר דומה לשנה הקודמת.

בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות ירד מ-45.1 אלף בשנת תשע"ו ל-43.2 אלף בשנת תשע”ז, ירידה של 4.4%. שיעור המתקבלים בעדיפות ראשונה במכללות האקדמיות עלה מ-71.1% ל-73.1%, בהתאמה, ושיעור הנדחים עלה מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה (ראו לוח א). במכללות האקדמיות ירד מספר המועמדים ועלה מספר הנדחים, ולכן בסך הכל ישנה ירידה במספר המתקבלים.

מועמדים לפי תחומי לימוד ומקצועות לימוד מועדפים

שיעוריהם של המועמדים שהתקבלו בעדיפות ראשונה נבדקו במקצועות שאותם העדיפו לפחות 50 מועמדים לאוניברסיטאות או למכללות האקדמיות.

באוניברסיטאות שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הרוח הכלליים (86.1%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום החקלאות (83.2%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (30.3%) ובתחום מקצועות העזר הרפואיים (48.8%).

במכללות האקדמיות השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה היו בקרב אלה שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום עסקים ומדעי הניהול (81.1%), ובתחום המדעים הביולוגיים (80.0%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום השפות, ספרויות ולימודים רגיונאליים (52.5%) ובתחום אמנות, אמנויות ואמנות שימושית (59.9%). שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.2% לעומת 59.6%, בהתאמה).

כאמור, בין תשע"ו לתשע”ז עלו שיעורי המועמדים שנדחו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בחינת המגמות לפי תחומי לימוד מועדפים מצביעה על כך שבאוניברסיטאות העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הדחייה היו בקרב אלו שהעדיפו ללמוד רפואה (עלייה של 5.8 נקודות האחוז) וכן בקרב אלו שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (4.1%). במכללות האקדמיות, שיעורם עלה במיוחד בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מקצועות עזר רפואיים (10.4 נקודות האחוז) ומשפטים (3.2 נקודות האחוז). כך, המקצועות הסלקטיביים הפכו סלקטיביים עוד יותר.

בשנת תשע”ז באוניברסיטאות, מקצוע הלימוד שבו הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) היה לימודים כלליים (80.1%). לעומת זאת, היו 17 מקצועות לימוד שבהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו): מתמטיקה-פיזיקה (10.1%), רפואה כללית  (27.0%), רפואת חירום (28.3%), הנדסת בניין (29.9%), רב-תחומי במדעי הרוח (36.8%), שפה וספרות ערבית (36.8%), חינוך מיוחד (37.3), רפואת שיניים (37.8%), סיעוד (38.7%), הנדסת מחשבים-מדעי המחשב (40.0%), מדעי הרפואה המעבדתית (43.9%), הפרעות בתקשורת (44.6%), שפה וספרות אנגלית (46.4%), רוקחות (47.3%), לשון עברית (49.0), אופטומטריה (49.1%) וריפוי בעיסוק (49.8). 

במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, יותר מ-80% מהמועמדים התקבלו בעדיפות ראשונה) הייתה במקצועות הבאים: ניהול מערכות בריאות (89.8%), מערכות מידע (89.5%), זואולוגיה (86.3%), ניהול תעשייתי (84.5%), טכנולוגיה למערכות למידה (82.7%), תרבות ואמנות (82.4%), אקולוגיה (82.4%), ניהול שירותי אנוש (82.2%). לעומת זאת, היו 9 מקצועות מועדפים שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו:  עיצוב אופנה (25.4%), רב-תחומי במדעי הרוח (33.1%), מינהל כללי ומינהל ציבורי (34.0%), כימיה (39.1%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (39.4%), עיצוב פנים - מבנה וסביבה (40.6%), הפרעות בתקשורת (42.6%), הנדסת בניין (44.7%) והנדסת חומרים (46%).

אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית

בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך שיעור זה הולך ופוחת. בשנת 2010 נבחנו 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 83% בשנת 2017.  בשנת 2010 נבחנו כשני שלישים מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת 2017 רק 52% נבחנו. 

פורטל הכרמל

תגובות

1. ש.חסו לפני 6 שנים
بيت العز والكرامه

מומלצים