לא סוגרים את הפערים באקדמיה

כ-45.2% מכלל מסיימי התיכון בשנת תש”ע המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, כך עולה מבדיקת הלמ”ס. 65.3% מהזכאים לתעודת בגרות פנו ללימודים – 68.4% בחינוך העברי לעומת 52.2% בלבד בחינוך הערבי. על פי הבדיקה רוב מסיימי התיכון הזכאים לבגרות בחינוך העברי שהמשיכו ללימודים אקדמיים בחרו ללמוד במכללות אקדמיות (40.6%), לעומת כרבע (25.3%) בלבד בקרב הזכאים לבגרות בחינוך הערבי.

מסגרת הלימוד העיקרית שבה השתלבו מסיימי תיכון שאינם זכאים לתעודת בגרות והמשיכו את לימודיהם לתואר ראשון היא האוניברסיטה הפתוחה שבה אין דרישה לתעודת בגרות (38.2% בחינוך העברי ו-75.8% בחינוך הערבי). מהבדיקה עולה כי 48.3% ממסיימי התיכון בחינוך העברי המשיכו ללימודי תואר ראשון: 53.4% בפיקוח הממלכתי, 56.8% בפיקוח הממלכתי דתי, ו-17.9% בפיקוח אחר (רובם חרדים, כולל תלמודי תורה). 

בוגרי הפיקוח האחר, 2,272 תלמידים, רובם חרדים, המשיכו ללימודי תואר ראשון ולמדו בעיקר במכללות האקדמיות לחינוך ובמכללות האקדמיות כדוגמת הקריה האקדמית אונו (37.1% ו-34.6%, בהתאמה). רק 18.7% מבוגרי החינוך האחר שהמשיכו ללימודי תואר ראשון למדו באוניברסיטאות ו-9.6% באוניברסיטה הפתוחה.

נשים השתלבו בהשכלה הגבוהה יותר מגברים (53.5% לעומת 35.9%, בהתאמה), אולם כאן ניכר פער ענק בין יוצאי החינוך העברי לערבי. בעוד שכ-56% מהנשים בחינוך העברי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 39.2% מקרב הגברים. 42.2% מהנשים בחינוך הערבי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 22.4% בלבד מהגברים. “אחוז הנשים שהשתלבו בהשכלה הגבוהה בחינוך העברי גבוה מאחוז הנשים בחינוך הערבי פי 1.3, ואחוז הגברים בחינוך העברי גבוה מאחוז הגברים בחינוך הערבי פי 1.8”, דברי הלמ”ס.

בדיקת הלמ”ס מעלה כי 22.1% בלבד ממסיימי תיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 48.3% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך העברי. באופן כללי, אחוז יוצאי אתיופיה שלמדו באוניברסיטאות מתוך כלל יוצאי אתיופיה שהמשיכו ללימודי תואר ראשון, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות (27.9% לעומת 36.1%, בהתאמה).

ניתוח הנתונים מראה כי ככל שיש להורים יותר תארים כך הילדים יימשכו יותר לאקדמיה. כך עולה, כי 75.9% ממסיימי תיכון שלשני הוריהם יש השכלה אקדמית, המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 35.6% בלבד ממסיימי תיכון שלהוריהם אין השכלה אקדמית. גם לבחירה היכן ללמוד יש קשר לתארים של ההורים. 51.5% ממסיימי התיכון שלשני הוריהם תואר אקדמי והמשיכו ללימודי תואר ראשון, נטו לבחור באוניברסיטאות לעומת 28.3% בלבד ממסיימי התיכון ששני הוריהם חסרי השכלה אקדמית.

הבדיקה מצאה בנוסף כי ככל שהתלמיד מסיים התיכון, מגיע מיישוב מבוסס כלכלי ברמה גבוהה, כך יש יותר סיכוי שיפנה לאקדמיה. הנתון מתדרדר מכ-71% תלמידים הפונים לתואר ראשון באשכולות 10-9, ועד ל-21% בלבד באשכולות 1-2. בנוסף על כך, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של מסיימי התיכון גבוה יותר, כך עולה אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות (מ-25.5% באשכולות 2-1, ל-46.3% באשכולות 10-9).

הנתונים מבוססים על מעקב אחר השתלבות בלימודים אקדמיים לתואר ראשון של מחזור מסיימי תיכון בשנת תש”ע, תוך שמונה שנים מסיום לימודיהם התיכוניים, לפי תכונות נבחרות (מגדר, זכאות לבגרות אינטרנית (בתרגום חופשי בלימוד הבגרות במוסד באופן מסודר), פיקוח, מגזר, חינוך, אשכול חברתי-כלכלי, השכלת ההורים ועוד) ולפי סוג המוסד להשכלה גבוהה בו השתלבו. בלמ”ס מדגישים כי מדידת הנגישות להשכלה גבוהה של קבוצות אוכלוסייה שונות מעוררת עניין ציבורי, והיא חשובה לקובעי המדיניות בשל הקשר בין השכלה גבוהה לבין שוק העבודה וצמיחה כלכלית.