ליקויים בהכנת התלמידים למבחני הבגרות

נושא הבגרויות בצל קורונה והלמידה מרחוק עלו בדיון בוועדה לביקורת המדינה, יו"ר הוועדה ח"כ שלח: "ההחלטה שהציונים היו גבוהים מדי שרירותית, האם משרד החינוך יבחן את הציונים מחדש? או שזו הנוסחה וכל תלמיד יעמוד לגורלו. האם התעודה תהיה תקפה?".

29.10.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ליקויים בהכנת התלמידים למבחני הבגרות

 

הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון בליקויים בהכנת התלמידים למבחני הבגרות וביעילות הלמידה מרחוק.

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד תל"ם): " אם לא תיקבע מדיניות בנוגע לבחינות הבגרות בתקופת הקורונה, בעוד מספר שנים תהיה בעיה שתמיד יטענו לקיפוח בגלל תקופת הקורונה. הפער בין שיטות הלימוד ברור לגמרי, לא יכול להיות שייקחו לימוד פרונטלי ויעשו אותו מרחוק. יש שרירותיות בהחלטה שהציונים היו גבוהים מדי. משרד החינוך למעשה אומר שהייתם נדיבים מדי ומתקן את הנדיבות ה"מוגזמת".

הוא דרש לדעת האם משרד החינוך "יבחן את הציונים מחדש? או שזו הנוסחה וכל תלמיד יעמוד לגורלו. האם התעודה תהיה תקפה? נעקוב אחר הנושא ואחר הערעורים, דבר שיקבע את גורלם של הרבה תלמידים".
 
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): "משרד החינוך נירמל ציונים פנימיים של בתיה"ס על דעת עצמו וזו הפגיעה גדולה ביותר במנהלי בתיה"ס. ביקשנו להבין מה עומד מאחורי וזה סוד גדול. זו מבוכה גדולה עבור המורים והתלמידים. היו הפרשים של עד 20% מהציון".
 
מנשה לוי יו"ר התאגדות מנהלי בתיה"ס: "יש כאן התנגשות של שני תהליכים- של הוראה מרחוק שנכפתה על משרד החינוך עקב נגיף הקורונה עם מודל בחינות בגרות קלאסי, עם שאלונים קלאסיים שמבוססים על הוראה פרונטלית וההתנגשות באה לביטוי בנרמול הציונים. למידה מרחוק היא למידה נושאית לעומק בעוד הלמידה הרגילה היא מרחבית. בתיה"ס נתנו ציונים פנימיים שהיו מבוססים על למידה מרחוק והגיעו למדד מסוים של ציונים שלא מסתדר עם הנוסחה שבודקת על פי העולם הישן. הנוסחה משווה לשנה, שנתיים שלוש אחורה ומגלה הטיה כלפי מעלה מכיוון שעושים השוואה בין תקופת קורונה לתקופות לפניה וכאן יש פיצוץ של נרמול ציונים".   
 
נעמי בק מהמל"ג: "אנחנו לא נכנסים לתנאי קבלה בימי שגרה ולא מתערבים בכך ולכן גם כרגע אנחנו לא נקראים לדון בכך".
 
אור שדמי תלמיד אקסטרני: "אני בן 22, השתחררתי לא מזמן משירות קבע. כמו מאות רבות של תלמידים נבחנתי בבגרות אזרחות 5 יח' כדי לשפר את הציונים הכלליים וממוצע הבגרות וקיבלתי ציון מאוד נמוך שלא תאם את התחושה הכללית. מצאנו שהתופעה גורפת וחריגה, גילינו שמאות נבחנים שקיבלו בבחינות אחרות ציונים של 110 ויותר, מקבלים ציונים של 40 עד 60 בבחינה. פנינו למשרד החינוך וניסינו להגיש ערעור. אף מורה מקצועי לא הסכים לבדוק אותן בטענה שמשד החינוך לא מאפשר".
 
דוד גל מנהל אגף בכיר בחינות במשרד החינוך: "מאז שפרצה הקורונה ערכנו מספר הערכות מצב והחלטת המנכ"ל הקודם הייתה לשמר את בחינות הבגרות. המשרד יצא במתווה שהוריד שתי בחינות אך ערך כ-870,000 בחינות פרונטליות במהלך 4 מועדים כולל עבור האקסטרניים. היינו בין המדינות היחידות בעולם שביצעו בחינות פרונטליות בהן נבחנו כ-220,000 תלמידים. לגבי טענות התלמידים האקסטרניים- אני מכיר את הפניות הרבות וזה הוצף אליי מיד עם פרסום הציונים. "אנחנו בודקים את זה ולילדים הללו תינתן זכות מלאה להגיש ערעור. נשמור על זכויות כל הנבחנים".

דסי בארי מנהלת האגף לחינוך על יסודי: "לא נרמלנו ציונים אלא הפעלנו עליהם שיקלול דיפרנציאלי כפי שאנחנו עושים באופן קבוע. המשימה לנגד עינינו היא שמירה על זכויות התלמידים. במרץ כשפרצה הקורונה, כבר היינו אחרי חלק גדול מהלמידה וההכנה לבגרות, שבועיים לפני חופשת הפסח והאביב במגזר הערבי והחזרה מהן היא ממילא למרתונים ובחינות בגרות. למורים כבר היו ציונים על בחינות.
המשרד התיישב מהרגע הראשון עם ור"ה ויצרנו התאמות בבחינות הבגרות וההסכם כולו נעשה איתם. המרנו חלק מהבחינות החיצוניות גם בגלל החשש שתלמידים לא יוכלו להגיע, והעברנו חלק מהבחינות של קיץ תש"פ להערכה בית-ספרית באות יום כתבנו שההערכה תשוקלל דיפרנציאלית, כדי לייצר תוקף לתעודות. מדובר על כ-1300 בתי ספר בהם כל מורה בכל כיתה עושה תהליך אחר בהערכה, בנינו נוסחה טיפה יותר מותאמת כך שתעודה של התלמידים תוכר ולא נציין מאיזה ציון הגיע מאיזה מקור.
חלק לא מבוטל מתלמידי י"ב לפני שנה כבר סיימו את הבחינות החיצוניות עוד לפני מועד הקיץ ותפקידנו היה לייצר תוקף שוויוני לבחינות. התחייבנו לכך שלא יהיה דור קורונה ולא ניתן שתהיה זילות של התעודה שהם קיבלו. מצאנו שהייתה עלייה בציונים חלק בבחינות החיצוניות שבהן המשרד החליט לא לגעת והן בציונים הבית-ספריים אותם שקללנו".

בהתייחסה לאפשרות הערעור אמרה: "תהיה ועדת ערעורים ואנחנו מתחייבים שכל טענה תיבדק ואם יימצא שהיא נכונה המשרד ישנה את השקלול. אנחנו מחויבים לתלמידים ולהשכלה הגבוהה לתת לתלמידים הזדמנות שווה".

היו"ר ח"כ שלח ביקש לדעת מה לוח הזמנים לחלוקת אמצעי למידה מרחוק ואמר: "בסוף צריך לכייל את הציפיות של התלמידים וההורים וכל המערכת שממתינה לכך. מה ההערכה הסבירה שאפשר לתת לחלוקה?"
 
קובי פרידמן ממשרד החינוך: "השבוע חולקו 20,000 מחשבים והכוונה לסיים את החלוקה של 150,000 מחשבים תוך 8 שבועות, למעט היבטים כמו סגר בלתי צפוי שעלול לשבש את החלוקה. אנחנו מנסים לדחוס כמה שניתן אמצעי קצה ומודמים ייתכן שיהיו לנו אילוצים אך זו השאיפה"
 
עופר רימון סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכו מידע במשרד החינוך: "אם ניקח 150,000 מחשבים ו-74,000 טלפונים לחרדים, נוכל לתת מענה ל-300,000 תלמידים. אנחנו בונים ספריות השאלה בבתי ספר, זה מבטיח שרידות של המחשבים כי יש מעקב אחריהם. במודמים האקטיבציה היא רק לקראת שימוש ומנהל ביה"ס לקבל החלטות בשטח בנוגע לחלוקה, אנחנו רק נותנים את הכלים. אני מאמין שנגיע להיות אחת מחמשת המדינות המובילות בעולם בתחום הלמידה הדיגיטלית. מה שקורה בקדנציה הזו זו רעידת אדמה".

 

תגובות

מומלצים