מספר מקבלי תואר שני

הלשכה המרכזית לסטטסטיקה מפרסמת

בשנים תשס"ז-תשע"ז 39,621 איש הגישו עבודת תזה במסגרת התואר השני ו-16,649 הגישו את עבודת הדוקטורט.

בתשע"ז, 5,503 סיימו את לימודיהם בתארים מחקריים (13.5% מכלל מסיימי התארים באוניברסיטאות).

בתשע"ז, מקבלי תואר שני במסלול המחקרי היו פחות משליש (28.1%) מתוך כלל מקבלי תואר שני באוניברסיטאות וזאת לעומת 66.8% בתשנ"א (1990/91).

אחוז מגישי תזה בקרב מקבלי תואר שני במשפטים, עסקים ומדעי הניהול בתשע"ז היה נמוך (2.7% ו-4.2%, בהתאמה), לעומת אחוז גבוה בקרב המדעים הניסויים: 94.8% במדעים הפיזיקליים ו-87.9% במדעים הביולוגיים.

בקרב מקבלי תואר שני במדעי החברה (תשע"ז) אחוז המסיימים את לימודיהם במסלול המחקרי היה שונה באופן ניכר בין האוניברסיטאות השונות: 13.7% באוניברסיטת חיפה לעומת 42.1% באוניברסיטת בן גוריון.

הסיכוי של מקבל תואר ראשון מהאוניברסיטאות (בתש"ע, 2009/10) להמשיך לתואר שני מחקרי (עד תשע"ז) עמד על כ-1 ל-8, לעומת כ-1 ל-43 לבוגר מכללות אקדמית או אוניברסיטה הפתוחה ו-1 ל-62 לבוגר מכללה אקדמית לחינוך.

אחד מכל 3-2 בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות )בתש"ע( בתחומי המדעים הביולוגיים והפיזיקליים
המשיך למחקר ברמת תואר שני. לעומת אחד מ-12 לערך בקרב בוגרי מדעי החברה והרוח הכלליים.
2.2% מכלל מקבלי תואר ראשון בתשס"ז קיבלו תואר שלישי בתוך כעשור.

1 מ-5 בוגרי תואר ראשון בתשס"ז במדעים פיזיקליים )%22.5( וביולוגיים )%19.0( קיבל תואר שלישי,
לעומת 1 מ-77 בקרב בוגרי חינוך ומדעי החברה.

כמחצית )%46.7( מכלל מסיימי תואר שלישי קיבלו תואר במדעי הטבע והמתמטיקה, לעומת %33.8
בקרב בוגרי תואר שני מחקרי ו-%13.5 בקרב בוגרי תואר ראשון.

אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שני מחקרי )%57.3( היה דומה לאחוז בקרב בוגרי תואר ראשון
)%56.7(, ונמוך מעט בקרב מקבלי תואר שלישי )%53.1(.

17.1% מבוגרי תואר שלישי סיימו את התואר בתוך 4 שנות לימוד )זמן תקני(. והזמן השכיח לסיום תואר
שלישי היה 5 שנות לימוד )%26.6 מהבוגרים סיימו בפרק זמן זה.

38.7% מבוגרי תואר שני במסלול מחקרי סיימו את התואר בתוך 2 שנות לימוד )זמן תקני(, לעומת %66.4
בקרב בוגרי המסלול הלא מחקרי.

הזמן השכיח לסיום תואר שני במסלול מחקרי היה שלוש שנים )%29.6 מהבוגרים סיימו בפרק זמן זה(

מקבלי תואר שני במסלול המחקרי ותואר שלישי

בתשע"ז, 5,503 איש סיימו את לימודיהם לתארים מחקריים באוניברסיטאות, %13.5 מכלל מסיימי התארים
באוניברסיטאות בשנה זו. מספר מקבלי תואר שני מחקרי נשאר יציב יחסית בעשור האחרון, 3,777 בתשס"ז
)2006/07( ו-3,884 בתשע"ז )2016/17(. לעומת זאת, מספר מקבלי תואר שלישי היה במגמת עלייה, מ-
1,288 בתשס"ז ל-1,619 בתשע"ז. מקבלי תאר שני במסלול המחקרי היו פחות משליש )%28.1( מתוך כלל
מקבלי תואר שני בתשע"ז, לעומת כשני שלישים )%66.8( בתשנ"א )1990/91(. הדבר נובע מגידול שחל
בשנות התשעים במספר מקבלי תואר שני ללא תזה. 

מקבלי תואר שני במסלול המחקרי עם עבודת תזה

בתחומים הניסויים של מדעי הטבע היה אחוז גבוה של מקבלי תואר שני שהגישו עבודת תזה, %94.8 במדעים
הפיזקליים 5 ו-%87.9 במדעים הביולוגיים. לעומת זאת, במשפטים ובעסקים ומדעי הניהול היה אחוז נמוך של
מגישי תזה בקרב מסיימי תואר שני )%2.7 ו-%4.2, בהתאמה.

אחוז המסיימים ללמוד במסלול המחקרי בקרב מקבלי תואר שני במדעי הרוח והחברה היה נמוך יחסית )%28.5 ו-
%23.1, בהתאמה(, עם זאת חלקם היחסי שונה באופן ניכר בין האוניברסיטאות השונות. בקרב מקבלי תואר שני
במדעי החברה באוניברסיטת בן-גוריון %42.6 סיימו במסלול המחקרי, לעומת %13.7 באוניברסיטת חיפה. בקרב
הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטה העברית אחוז המסיימים תואר שני עם תזה היה הגבוה ביותר )%42.2(
ובאוניברסיטת חיפה - הנמוך ביותר %20.1.

%6.4 ממקבלי תואר ראשון בתש"ע )2009/10(, סיימו עד תשע"ז גם תואר שני עם תזה. בקרב מקבלי תואר
ראשון במדעים הפיזיקליים והביולוגים בתש"ע, אחוז אלה שהמשיכו וסיימו תואר שני במסלול המחקרי היה גבוה
מאוד )%41.6 ו-%35.6 בהתאמה; תרשים 5(. כלומר, אחד מכל 3-2 בוגרי תואר ראשון בתחומים האלה המשיך
למחקר ברמת תואר שני. במדעי החברה והרוח הכלליים הסיכוי של בוגרי תואר ראשון לסיים תואר שני מחקרי היה
1 ל-12 לערך. לעומת זאת, בקרב בוגרי תואר ראשון בתחומים עסקים ומדעי הניהול ובמשפטים פחות מאחוז אחד
המשיכו לתואר שני מחקרי )%0.3 ו-%0.6, בהתאמה(. כלומר, רק אחד מ-300 בוגרי תואר ראשון בעסקים ומדעי
הניהול ואחד מ-170 בוגרי משפטים המשיכו לתואר שני מחקרי.

בקרב מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות בשנת תש"ע, הסיכוי להמשיך לתואר שני במסלול מחקרי
באוניברסיטאות עמד על %11.8, לעומת %2.3 בקרב בוגרי המכללות האקדמיות, %2.2 בקרב בוגרי
האוניברסיטה ו-%1.6 בקרב בוגרי המכללות לחינוך. אומנם הסיכוי של בוגרי תואר ראשון במדעים פיזיקליים
ובמדעים ביולוגיים מהמכללות האקדמיות להמשיך לתואר שני מחקרי היה גבוה יחסית )%33.3 ו-%32.0,
בהתאמה(, אך הוא עדיין נמוך מהסיכויים של בוגרי האוניברסיטאות בתחומים אלו )%46.0 ו-%36.9, בהתאמה(

המשך לימודים לתואר שלישי

%2.2 מתוך כלל מסיימי תואר ראשון בתשס"ז סיימו תואר שלישי בתוך כעשור. אחוז המסיימים תואר שלישי בקרב
בוגרי האוניברסיטאות היה גבוה )%4.0( לעומת בוגרי המכללות לחינוך )%0.2( והמכללות הלא מתוקצבות
)%1 .)0.1 מ-5 בוגרי תואר ראשון במדעים הפיזיקליים )%22.5( והביולוגיים )%19.0( קיבל תואר שלישי, לעומת
1 ל-77 בקרב בוגרי חינוך ומדעי החברה. 

נשים

אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שני מחקרי בתשע"ז )%57.3( היה דומה לאחוז שלהן בקרב מקבלי תואר ראשון
)%56.7(, ונמוך מעט בקרב מקבלי תואר שלישי )%53.1(. בתחום מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב אחוז
הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי זהה לאחוז שלהן בתואר הראשון )%27.5(. לעומת זאת, במדעים פיזיקליים
אחוז הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי )%39.3( היה גבוה מאחוז הנשים בקרב מקבלי תואר הראשון )%33.0(.
מאידך, בתחום משפטים אחוז הנשים שקיבלו תואר שלישי )%46.1( היה נמוך באופן ניכר מהאחוז בקרב מקבלי
תואר ראשון %56.0.

משך לימודים לתואר שלישי

משך הזמן המקובל בישראל לסיום תואר שלישי הוא 4 שנות לימוד. בפועל, %17.1 מבוגרי תשע"ז סיימו את
התואר תוך 4 שנות לימוד. כשני שלישים מבוגרי תשע"ז את התואר סיימו תוך שש שנות לימוד ו-%83.3 - סיימו
תוך 7 שנות לימוד. משך הזמן השכיח ביותר לסיום תואר שלישי הוא 5 שנות לימוד )%26.6 מהבוגרים סיימו
בפרק זמן זה.

משך לימודים לתואר שני מחקרי

משך הזמן המקובל בישראל לסיום תואר שני הוא 2 שנות לימוד. בפועל, %38.7 מבוגרי המסלול מחקרי בתשע"ז
אכן סיימו תוך 2 שנות לימוד את התואר, לעומת %66.4 בקרב בוגרי המסלול הלא מחקרי. משך הזמן השכיח
ביותר לסיום תואר שני במסלול המחקרי הוא 3 שנות לימוד )%29.6(. כשני שלישים מבוגרי המסלול בתשע"ז
סיימו תוך 3 שנות לימוד את התואר ו-%85.2 סיימו תוך 4 שנות לימוד.

אוכלוסייה: מקבלי תואר שני במסלול מחקרי ומקבלי תואר שלישי )דוקטור( באוניברסיטאות בישראל. ההודעה
אינה כוללת את בוגרי תואר שני ברפואה )דוקטור לרפואה.

מקבלי תואר שני במסלול מחקרי: בוגרים אלו למדו במסלול שבו מגישים עבודת גמר )תיזה( בסיום הלימודים.
הלימודים במסלול זה מוכוונים לביצוע מחקר.

תיזה )עבודת גמר(: עבודת מחקר שמגיש סטודנט לתואר שני. מטרתה לסכם את המחקר שביצע הסטודנט
במהלך לימודיו, ויש בה חידוש מחקרי מסוים לקהילה המדעית.

משך זמן לסיום תואר: משך הזמן )שנות לימוד( לסיום תואר )שני מחקרי או שלישי( נמדד על פי מספר השנים
שבהן הסטודנט מופיע בקבצים לאותו התואר.

המשך לימודים : נבדק בקרב בוגרי תואר ראשון בתש"ע )2009/10( האם הם סיימו תואר שני מחקרי או שלישי.
המשך לתואר שני מחקרי: אחוז הממשיכים לתואר שני במסלול מחקרי נבדק על ידי קישור קובץ בוגרים תש"ע
)2009/10( עם קובצי הבוגרים תשע"א )2010/11( עד תשע"ז )2016/17.

המשך לתואר שלישי: אחוז הממשיכים לתואר שלישי נבדק באמצעות קישור קובץ בוגרים תשס"ז )2006/07( עם
קובצי הבוגרים תשס"ח )2007/08( עד תשע"ז )2016/17.

מקור הנתונים: המידע על מקבלי תארים מקורו בקבצים מנהליים שהתקבלו ממוסדות הלימוד ועברו תהליך של
טיוב, האחדה וקישור לקובץ מרשם התושבים לצורך קבלת מידע דמוגרפי.

תחום לימוד הוא התחום שאליו משויך מקצוע הלימוד הראשון של מקבלי התארים )בקובץ.

מקצועות הלימוד קובצו לפי התחום המדעי שאליו הם משתייכים. מי שלמד בשני מקצועות לימוד, מוין לפי התחום
של מקצוע הלימוד המופיע ראשון בקובץ המוסד. התחומים המדעיים הוצגו בלוחות בשתי רמות עיקריות )מקובץ
ומורחב(. בתרשימים 4 ו-7 מדעים ביולוגים כולל את חקלאות. 

מורחב מקובץ מד מדעי הרוח והחברה עי הרוח והחברה מדעי הרוח והחברה מדעי הרוח והחברה מדעי הרוח והחברה מדעי הרוח הכלליים שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים מדעי הרוח והחברה חינוך והכשרה להוראה מדעי הרוח והחברה אמנות, אומנויות ואומנות שימושית מדעי הרוח והחברה תוכניות לימודים מיוחדות ושונות מדעי הרוח והחברה מדעי החברה מדעי הרוח והחברה עסקים ומדעי הניהול מדעי הרוח והחברה משפטים מדעי הרוח והחברה מקצועות עזר רפואיים מדעי הטבע והנדסה מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב מדעי הטבע והנדסה המדעים הפיזיקליים מדעי הטבע והנדסה המדעים הביולוגיים מדעי הטבע והנדסה חקלאות מדעי הטבע והנדסה הנדסה ואדריכלות מדעי הטבע והנדס.