סקר הדרוזים בישראל

בחודשים מאי ויוני 2008 נערך סקר טלפוני כולל על הדרוזים בישראל. סקר זה ראשון מסוגו, אשר ממוקד בעדה הדרוזית בישראל ומבוסס על  מידגם מייצג 405 מרואיינים דרוזים מ- 18 יישובים  דרוזים (כולל יישובים מעורבים אך לא כלל ישובים דרוזים מהגולן).

הסקר בוצע ע"י היחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת חיפה עבור המרכז לרב תרבותיות ולחקר החינוך באוניברסיטה בשיתוף עם העמותה לקידום הדמוקרטיה בחברה הערבית בישראל. 

קדם לסקר העמדות מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם אנשי מפתח מהעדה וקבוצות מיקוד. האחריות המדעית לסקר היא של פרופ' מאג'ד אלחאג, סגן נשיא  למחקר וראש המרכז לרב-תרבותיות וד"ר נוהאד עלי מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת חיפה.

התמונה הכוללת של הממצאים מלמדת על משבר רב-מימדי הקיים בקרב הדרוזים בישראל היום גם ביחס של העדה הדרוזית עם המימסד והמדינה וגם ברמה של המנהיגות המקומית. מצד שני הנתונים מצביעים על תהליך מודרניזציה משמעותי המשתקף במיוחד במערכת הערכים בקרב הדרוזים ביחס להשכלה, לנישואין ולמעמד האשה.

במערכת היחסים עם המדינה
כמחצית מהמרואיינים (47.8%) ציינו שהם מגדירים את מערכת היחסים בין האזרחים הדרוזים לבין המדינה כלא טובים בכלל או לא טובים במידה מספקת . בנוסף לכך, 73.2%  מהנשאלים ציינו שמצב הדרוזים בישראל אינו שונה ואף גרוע ממצבם של שאר הערבים( 46.7% אינו שונה, 26.5% גרוע יותר). לעומת זאת% 83.3 ציינו שמצב הדרוזים גרוע בהשוואה ליהודים.  

כשנשאלו על השפעת הגורמים השונים על מערכת היחסים עם המימסד, המרואיינים ציינו ארבעה גורמים מרכזיים המשפיעים באופן שלילי מאוד : הפקעת האדמות, האבטלה, תוכניות המיתאר ואירועי פקיעין: 90.1% מהמרואיינים ציינו שהפקעת האדמות משפיעה באופן שלילי: 75.2% ציינו את גודל האבטלה ו 70.2% ציינו את אירועי פקיעין ו 68.5% ציינו את בעיות תוכניות המיתאר ביישובים הדרוזים.

בנוסף לכך המרואיינים מציינים שביעות רצון נמוכה משירותי החינוך והתרבות ביישובים הדרוזים ומרמת ההשכלה האקדמית של הדרוזים: רק 29.1% מציינים שהם שבעי רצון מרמת החינוך, 28.3% משיעור ההשכלה האקדמית, 26.7% משירותי התרבות ביישובים הדרוזים.

לעומת זאת 44.9% שבעי רצון משיעור ההשכלה בקרב הנשים הדרוזיות ו 43.5% מרמת החיים במדינה.  לעומת זאת המרואיינים ציינו ששילוב דרוזים בעמדות גבוהות במדינה משפיע באופן חיובי ליחסם עם המימסד:  בהקשר זה 70.5% ציינו  מינוי קצינים בכירים דרוזים בצבא ו  61.4% ציינו לחיוב  מינוי סגן שר דרוזי .

בשאלה לגבי גיוס חובה של הדרוזים לצבא, רק 36.1% תומכים להשאיר את המצב כפי שהוא, לעומת זאת 46.6% אמרו שיש להפוך את השירות להתנדבותי ו 17.3% ציינו שיש לבטל את השירות כליל.  

הניכור כלפי המימסד בא לידי ביטוי גם בשאלת הזהות: מהסקר מסתבר שהמרכיב החשוב ביותר הוא השייכות הדרוזית: 81.4% אמרו שהיותם דרוזים חשובה במידה רבה: השייכות השנייה בחשיבותה היא הערביות: 64.4% אומרים שהיותם בני העם הערבי חשובה במידה רבה. השייכות הישראלית נופלת במקום השלישי בלבד- 58.9% אמרו ששייכות זו חשובה במידה רבה, ואילו השייכות לעם הפלסטיני נופלת במקום האחרון- רק 32.7% אומרים שהיא חשובה במידה רבה.

ביחסם של הדרוזים למנהיגות הדתית-רוחנית והפוליטית
רוב הדרוזים 72.4% אומרים שהמועצה הדתית הדרוזית העליונה מייצגת נאמנה את האינטרסים של הדרוזים בישראל ( 27.6% סבורים שהיא אינה מייצגת את האנטרסים של העדה הדרוזית). יחד עם זאת הרוב המכריע , 79.8%  של הדרוזים סבורים שיש לבחור את המנהיגות הרוחנית של העדה הדרוזית באופן דמוקרטי.  

קיימת אי-שביעות רצון גבוהה ביחס לוועד לרשויות המקומיות  הדרוזיות: כ 62.1% מהמרואיינים אמרו שוועד זה אינו מייצג נאמנה את האינטרסים של העדה.  נוסף לכך כ 75% מהמרואיינים ציינו שהם מתנגדים למדיניות של איחוד רשויות מקומיות שמשרד הפנים הנהיג בכמה מקומות.

במישור החברתי המחקר מצביע על עמדות ליבראליות ועל פתיחות בנושאים  חברתיים וכלפי מעמד האישה. כך לדוגמה 86.6% בעד מתן זכות ירושה לנשים דרוזיות. 95.5% בעד זכותה של האישה הדרוזית לעבוד התוך היישוב (מחוץ ליישוב, 73%) ויותר מ- 81% בעד זכות נשים להוציא רישיון נהיגה ו 69% מוכנים להצביע לרשימה בראשות אישה בבחירות לרשות המקומית, כמו כן, כשני שליש מהמרואיינים מתנגדים לנישואי חמולה.  לעומת זאת 42.7% אמרו שהתפקיד הראשי של האישה צריך להיות כאם וכעקרת בית.

כל זה יהיה ביום העיון אשר יערך באוניברסיטת חיפה  שמתחיל ביום שלישי 7.4.09 באולם הכט בשעה 16:00וימשך למחרת יום רביעי 8.4.09 בשעה 14:00 במתנ"ס פקיעין , הציבור מוזמן!

לפרטים נוספים:
נא להתקשר למשרד העמותה לקידום הדמוקרטיה
 טל' 04-8392240  , מייל: arabdemo@bezeqint.net