7 שנים אחרי שסיימו ללמוד לא הועסקו במקצוע

 

בקרב אלו שהחלו ללמוד תואר ראשון בתשע"א, 9.4% לא היו מועסקים שבע שנים לאחר מכן (תשע"ח).

שיעור הלא-מועסקים הגבוה ביותר היה בקרב אלו שלמדו לתואר ראשון ברפואה

1- (23.9%), בביולוגיה ומדעי הרפואה.

2- (21.2%), בסוציולוגיה ותקשורת (16.0%) ובמדעי החברה - כללי (14.0%).

שיעור הלא-מועסקים בקרב נשים (11.3%) היה גבוה יותר מהשיעור בקרב גברים (6.8%).

יותר מרבע מהלא מועסקים (26.6%) עדיין למדו במוסדות להשכלה גבוהה (לתואר ראשון או לתואר מתקדם), לעומת 16.7% מהמועסקים.

82.3% מהמועסקים עבדו במשרה מלאה, 89.9% מהגברים ו-76.1% מהנשים.

שיעור נמוך של מועסקים במשרה מלאה נמצא בקרב אלו שלמדו סיעוד (47.8%), רוקחות (57.8%), שפה ספרות ובלשנות (61.6%) ועבודה סוציאלית (63.9%).

כשליש (35.0%) מהגברים המועסקים היו מנהלים, לעומת כחמישית (20.3%) מהנשים. אחוז גבוה מאלו שלמדו עסקים היו מנהלים, 46.8% מהגברים ו-32.1% מהנשים.

כשני שלישים (63.4%) דיווחו שעבודתם (בתשע"ח) קשורה במידה רבה או במידה רבה מאוד ללימודי התואר הראשון.

אחוז נמוך של מדווחים על קשר בין מקצוע לימודם למשלח ידם (במידה רבה או במידה רבה מאוד) נמצא בקרב אלו שלמדו מדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים (40.5%), פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות (43.1%) וסוציולוגיה ותקשורת (45.4%).

משלחי היד הנפוצים הם: עורכי דין (4.9%), מפתחי תוכנה (4.8%), רואי חשבון (3.9%) ומורים בחינוך העל-יסודי (3.8%).

בקרב אלו שלמדו מתמטיקה וסטטיסטיקה, משלחי היד הנפוצים הם דווקא בתחום החינוך:  21.3% מורים בחינוך היסודי ו-11.9% מורים בחינוך העל-יסודי (לעומת  3.0% ו-3.8%, בהתאמה בקרב כלל  הנדגמים).

משלחי היד הנפוצים ביותר בקרב אלו שלמדו הנדסת תעשייה וניהול הם: מנתחי מערכות (16.2%), מהנדסי תעשייה וייצור (12.8%) ומפתחי תוכנה (9.9%).

מדד הגיוון במשלחי היד היה גבוה במיוחד בקרב אלו שלמדו ניהול (4.1), ביולוגיה ומדעי הרפואה (4.0), כלכלה (3.9) ופסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות (3.9) ונמוך בעבודה סוציאלית.

מתוצאות הסקר עולה כי קיים קשר שלילי בין המגוון התעסוקתי לרמת הקשר בין ההשכלה לתעסוקה.

1 אחוז זה נובע ככל הנראה עקב משך לימודים ארוך.

2 מקצוע לימוד בהודעה הנוכחית הוא מקצוע לימוד מקובץ הכולל כמה מקצועות לימוד, ראו הגדרות בסוף ההודעה.

 

להודעה המלאה​