השר אריה דרעי:"להחזיר את התכנון למשרד הפנים"

שר הפנים דרעי:"רוב תקציב משרד הפנים מופנה למגזר הערבי כי שם החוסר הכי גדול. אי אפשר לתכנן עיר ללא מבני ציבור", מנכ"לית מנהל התכנון: "קידמנו 36 מתחמי מגורים ביישובים דרוזיים עם תכנון מפורט", מרדכי כהן "הקמנו 6 ועדות גיאוגרפיות שעובדות בשקיפות".

09.12.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
השר אריה דרעי:"להחזיר את התכנון למשרד הפנים"

 

"שום רשות מקומית אם אין לה 40-50 אחוזים ארנונה ממסחר ותעשיה לא יכולה להתקיים, זה שרעננה או תל אביב הן ערים עשירות זה לא רק כישרון, זה בזכות הארנונה העסקית, לכן אנו מקדמים שוויון הזדמנויות".

כך אמר השר אריה דרעי בהופיעו בפני ועדת הפנים בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' ומסר לוועדה דיווח תקופתי על עבודת משרדו.

בדיווח השתתפו גם מנכ"ל המשרד מרדכי כהן , פרופ' שלמה מור יוסף , מנכ"ל רשות האוכלוסין, דלית זילבר , מנכ"לית מינהל התכנון ואריאל משעל , מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

עוד אמר השר דרעי : "בחמש השנים האחרונות הכל היה מוטה דיור לכן צריך להחזיר את התכנון למשרד הפנים. תכנון צריך לכלול פנאי, תרבות ומבני ציבור אי אפשר לתכנן עיר ללא מבני ציבור".

פרופ' שלמה מור יוסף , מנכ"ל רשות האוכלוסין: " זימון תורים ורציפות תפקודית היו שני הדגשים של רשות האוכלוסין וההגירה בתקופת הקורונה. זימון התורים הביא אותנו במדידת השירות לציונים גבוהים, עליה קיבלנו לאחרונה תעודה מהשר אמסלם. גם הרציפות התפקודית הבטיחה שלא יהיה אזרח בלא מענה. אנו המשרד היחיד שלא הפסיק קבלת קהל בכל הסגרים. בתקופה הקשה ביותר החזקנו 7 לשכות פתוחות ברחבי הארץ, אבל לא היה מצב שלא היה לאן להגיע. אלה היו הנחיות השר וזה היה אתגר לא פשוט. הארכנו באופן גורף את כל האשרות וחסכנו לאנשים להגיע. נתנו פתרונות לעובדים הזרים, בהתחלה לחזור מחופשות, ואחר כך הרחבנו גם לכניסת עובדים".

השר אריה דרעי : "מדובר בבני אדם, במשפחות. מצד אחד הקבינט מטיל סגרים והדרישות מחמירות. יחד עם זה השתדלנו לאפשר חתונות, לוויות, סטודנטים, מתנדבים. וכל זה בזמן שלוקחים זכויות מאנשים. יש ועדת חריגים. צריך פעם לשחרר ופעם להדק. הרבה שערות לבנות. הכל אנושי ואישי. מה אני יכול לומר לנכדות שקוברים את סבתא שלהן בלעדיהן? כולם צודקים".

מנכ"ל המשרד מרדכי כהן: הרפורמה הדרמטית היא הוועדות הגיאוגרפיות. היו עשרות ועדות והייתה ביקורת מוצדקת. הן פעלו בצורה אקלקטית והיה המון תסכול. ביטלנו מה שהיה והקמנו 6 ועדות גיאוגרפיות שעובדות בשקיפות. בראשן עומדים מנכ"לי המשרד בעבר. מועברים מאות אלפי דונם לפיתוח וחלוקת הכנסות. בתחילת הדרך הורמו גבות. הדגש על הרחבת העוגה. מתקנים שלא שילמו ארנונה שנים. נעשה סדר. עושים צדק חלוקתי. חולקו הכנסות בסך 150 מיליון מדי שנה. באזור נתב"ג בלבד נעשתה חלוקת הכנסות מחדש בסך 100 מיליון ₪ לטובת רשויות מוחלשות".

דלית זילבר , מנכ"לית מינהל התכנון: "התוכנית האסטרטגית ל-2040 היא ל-13 מיליון תושבים ואישור של 2.6 מיליון יחידות דיור, כשמירב הפיתוח מוכוון ליישובים עירוניים, העצמת התחדשות עירונית, טיפול בתשתיות ושטחים פתוחים. לתעסוקה אישרנו הרבה יותר מדי וצריך לבחון איפה אזורי התעסוקה הנכונים. מייעדים שטחים לתעסוקה שלא קורית. מ-2017 אושרו 530,000 יחידות דיור, חלקן בשטחים פתוחים".

כאן העיר ח"כ רם בן ברק: "התכנון חשוב אבל אם מאחוריו אין בניה נוצר מצב שבהרבה שטחים עקרו מטעים ואין שדות ולא בניינים. 530 אלף יחידות דיור זו מהפכה דרמטית, אבל הכל תלוי בתשתיות, במערכות ביוב, בתחבורה ציבורית".

דלית זילבר: "שמים דגש על קישוריות בין סוגי תחבורה, על הרדיוסים סביב לתחנות, על מתחמי הסיום של המטרו שיבנו עליהם. בתכנון המקומי מקדמים 30 תוכניות מתאר כוללניות, 250 יישובים שכלולים ב-10 מועצות אזוריות. 36 מתחמי מגורים ביישובים דרוזיים עם תכנון מפורט. בסוף השנה הבאה נכסה את כל המדינה בתכנון כוללני. עובדים גם על טיוב הליך הרישוי, שיהיה קשר בין תכנון לרישוי. שתהיה הנגשת מידע. תוכניות מפורטות יהיו בגישה נפחית".

מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריאל משעל : "המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל פועל באופן מתמיד לחיזוק תחום הפיתוח הכלכלי, הפנאי והקהילה והחינוך הבלתי פורמאלי, ותקציב המשרד מתחלק בין התחומים האלו. בתחום הפיתוח הכלכלי הקמנו את ביז בנגב, פורטל שמחבר בין עסקים לבין מפעלי עוגן, ששואבים את כל המכרזים מאותם ספקים קטנים ובזכות זה נגריה, לדוגמא, יכולה להסתכל כמה שנים קידמה. הקמנו רשת של מתחמי עבודה משותפים (האבים, כמו WEWORK) עד כה הקמנו כ- 17 מתחמי עבודה משותפים ואנחנו בדרך להקים 50 מתחמי עבודה משותפים בנגב בגליל ובפריפריה החברתית".

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "שני בתי ספר בנגב, בתל עזזמה ובתל ערד, לא מחוברים למים משנת 1961. לפני מחשבים חברו אותם למים".

ח"כ יוליה מלינובסקי : "אתם לא עוזרים, אתה עובד עבורם".

משעל : "השר דרעי נסע לסיור בצפון וראה שאין מתקני שעשועים בצפון והקמנו מאות גני משחקים והמשכנו להקים מגרשי מיני פיץ ' ומשחקיות מסובסדות. מרבית המתקנים לשעות הפנאי בחברה הערבית הדרוזים והצ'רקסים. לטובת החברה הדרוזית המשרד מעניק חונכות רגשית ופדגוגית ובחברה הבדואית המשרד הקים את מתחם העבודה המשותף הראשון ברהט. לפני פחות משנה חנכנו בביתר עילית מתקן משחקים ראשון, זה לא נתפס איך בפריפריה החברתית אין מתקני משחקים. מדובר על רשויות בסוציו אקונומי 1. בעין קיניה הקמנו מגרש משחקים ראשון".

השר דרעי: "הרוב במגזר הערבי, כי שם החוסר הכי גדול. רוב תקציב משרד הפנים מופנה למגזר הערבי. לרשויות במצב סוציו א'קונומי 1-2 אין ארנונה של עסקים, רק של מגורים ומענק משרד הפנים".

ח"כ אוסמה סעדי: "איפה עומד עניין הותמ"ל? הרבה יישובים ערביים הצלחנו לקדם רק בותמ"ל".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ' : "נושא סבוך וכואב". ח"כ סעדי: "ומה עם הכרה בכפרים גדולים? סגן השר יואב צור אמר לי שאוטוטו מהפכה. תאשר המלצה כפי שעשית לכפר שלי ערבה, עליה הכרזת כעיר. מה קורה עם 30 מיליון שקל שהובטחו לנצרת? מה קורה עם 200 מיליון ₪ שהובטחו למועצות ערביות בגלל הקורונה? אי אפשר לקיים עיר מארנונה למגורים. מצב הרשויות המקומיות קטסטרופלי. צריך חמצן". 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "בעניין 700 מיליון שהשגת לביטחון תזונתי. שמעתי ששופרסל, ששולטת על 40% מהשוק זכתה במכרז. איך אתם תומכים בעסקים קטנים?"

השר דרעי: "אני כמוך שמעתי על זכיית שופרסל מהתקשורת וגם אני שאלתי מה עם חנויות קטנות. מסתבר שההצעה של שופרסל הייתה מאד טובה גם באחוזי ההנחה, אבל גם משום שהם משתפים למעלה מאלף חנויות קטנות, שלא שייכות לרשת בכלל, בפיזור נרחב".
 

תגובות

מומלצים