"יודעים לדבר על ברית דמים אבל כל הכפרים הדרוזים בסוציואקונומי 2"
כך אמר בכאב ח"כ עלי סלאלחה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שדנה בסוגיית התכנון בחברה הערבית, ממנהל התכנון נמסר לוועדה כי מתוך 133 יישובי מיעוטים בישראל, ל-115 יישובים יש תוכניות מתאר עדכניות בתוקף, או בשלבי אישור, או בשלבי הכנה.
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ ווליד טאהא: "זה נושא כאוב מאד. תכנון זו זכות יסוד, שמסדרת חיים". ד"ר ת'אבת אבו ראס, יוזמות קרן אברהם: "תכנון מאושר אינו ערובה להיתרי בניה".
מיכל מריל ממנהל התכנון דיווחה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ ווליד טאהא, כי מתוך אותן 115 תוכניות, 75 תוכניות בתוקףמ-2006 והלאה, כש51 מתוכן אושרו בעשור האחרון, 31 תוכניות בשלבי אישור במוסדות התכנון ו9 בשלבי הכנה או לקראת הגשה למוסדות התכנון.
מיכל מריל: "מינהל התכנון מוביל מהפכה תכנונית ביישובי החברה הערבית, ומקדם עשרות תוכניות כוללניות ותוכניות מפורטות של עשרות אלפי יחידות דיור. צריך להמשיך לתכנן תכנון מפורט עם איחוד וחלוקה, תוך מתן מענה לצורכי ציבור. לשם כך, נדרש שיתוף פעולה, בין השאר, עם המנהיגות הערבית הארצית והמקומית".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "זה נושא כאוב מאד. תכנון זו זכות יסוד, שמסדרת חיים. בלי זה אנשים נאלצים להרוס את ביתם במו ידיהם, או שקונסים אותם במאות אלפים, הכל בגלל שאין תכנון. יש מתווה, אבל רציתי שאותו בית, באותו מצב משפטי, לא יהיה מנוע מלקבל חשמל, רק כי בישוב אין איקס או וואי".
ד"ר ת'אבת אבו ראס, יוזמות קרן אברהם: "תכנון מאושר אינו ערובה להיתרי בניה. צריך לבדוק איך זה עובד בוועדות מקומיות ובוועדות המרחביות. ארז קמיניץ ביקר בקלנסואה. הוא מודע לחסרים".
ח"כ עלי סלאלחה: "אחרי 30 שנה התחילו להכשיר קרקע לשכונת חיילים משוחררים. חלקות של 360 מטר לשתי יחידות דיור. 160 מטר. אין מקום אפילו להחנות אוטו. כולם יודעים לדבר על ברית דמים עם הדרוזים, אבל כל הכפרים הדרוזים בסוציואקונומי 2. למה אין אזור תעשיה? אני מדבר מתוך כאב. בחור צעיר שרק שם חושה באדמה לציוד חקלאי, משיתים עליו לפי סעיף 116 קנס 300,000 ₪. מאיפה יביא?"
ח"כ בני בגין: "קיוויתי שהדין יהיה יותר ענייני, אבל אין מנוס מלשמוע טענות. לא כל כך פשוט להושיט יד ולסייע. אין להשלים עם המצב כפי שהוא. המדינה צריכה לעשות כדי לשנות, וודאי שצריך סיוע גם מהרשויות המקומיות. השתלטות על שטחים מונעת תכנון, ולכן צריך לאכוף. אם לא יהיה סיוע מהרשויות המקומיות, יהי הקשה. החברה הערבית היא חברה במעבר. סוחבים אתנו הרגלים ומסורת עבר, ונמצאים המאה ה-21. אני מבקש מהמתכננים ומהמשפטנים לא להיוואש ולעשות ככל הניתן".
ח"כ אוסמה סעדי: "זה גם נושא פוליטי. אי אפשר להתעלם. המדינה לא בנתה אף ישוב ערבי מקום המדינה. יש הריסות בתים כל יום בנגב. אין לנו די.אן.אי של לבנות בלי היתר ולחיות בצל הסיוט של הריסות וקנסות של מאות אלפי ₪. המדינה עשרות שנים לא עשתה מה שהיא צריכה לעשות. כל תוכנית מתאר לקח 15 שנה, ועוד לא הגיה לתכנון מפורט".
ח"כ ענבר בזק: "אחד הגורמים לאלימות בחברה הערבית כשגרים במקומות מוזנחים. יש תסכול, מסתובבים ברחובות, הזנחה בתשתיות. צריך ללמוד מרחוק ואין תשתית תקשורת. זה אינטרס של המשדינה ושל היישובים שחיים בסמיכות שתשתיות ודיור יוסדרו אחרי 70 שנה".
ח"כ סמי אבו שחאדה: "אני מוחה על המצגות של מנהל התכנון שרחוקות מאד מהמציאות. כל מכוני המחקר מדברים על מצוקה קשה. מציגים נתונים בלי להתייחס למציאות. כמה ישובים יהודים חדשים נבנו מקום המדינה וכמה ערבים? הגידול באוכלוסיה באחוזים דומה. במטה יהודה היהודים במצב סוציואקונומי 8-9. הערבים לידם 1-2. זה לא ליקוי בתכנון, אלא ליקוי מתוכנן".
ח"כ בצלאל סמוטריץ: "אני רוצה לראות שמישהו יפקיע קרקע למגרש כדורגל. גם אין מנטליות של בניה לגובה. יש תוכנית מתאר עד 2040. למה לא הולכים לתוכנית מפורטת? כי אין להנהגה אומץ. למה אין אזורי תעשיה? בישובים יהודים יש יזמים, יש קונפליקטים, יש ויכוחים על שיוך מוניציפלי, יש מנהיגות שמקדמת תכנון. אתם אפטים לחלוטין. לא מבינים שאנו חיים במדינה עם עקרונות תכנון. זה לא עובד במנטליות של תפיסת קרקע. אם לא ימכרו קרקע, אז גם בעתיד איש אחד יחזיק רבע משטח הכפר, כשלשלושת רבעי מהשכנים אין קרקע. אם לא תדעו לשנות הרגלים, שום תוכניות ממשלתיות לא יוציאו אתכם מזה".
ח"כ אוסמה סעדי: "המדינה בעלים של 97% מהאדמות". ח"כ סמוטריץ: "המדינה גם שלך. אתה לא מקופח בשטח. היהודים גרים ברבי קומות ואתם בוילות צמודות קרקע, כשיחידה אחת על דונם, יחידה שניה בונים על הכביש, והשלישית על הכיכר".
