במגזר הלא יהודי הרציחות הן סיכול ממוקד

החזקת נשק לא חוקי במגזר הערבי נושא כאוב בחברה שרושמת עלייה במקרי הרצח ומשאירה תחושות של העדר ביטחון בקרב התושבים, תמונה עגומה עולה מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפי יותר ממחצית החשודים ברצח בשנים האחרונות מהמגזר הערבי.

13.02.2018 מאת: אמילי חלבי
במגזר הלא יהודי הרציחות הן סיכול ממוקד

שיעור קורבנות הרצח במגזר הלא יהודי גבוה פי 5  לעומת המגזר היהודי, כך עולה ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לבקשת ח"כ עאידה תומא סלימן, ונדון בוועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש.

יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש: "האלימות פוגעת קודם כל בחברה הערבית. המגזר חסר אונים מולה. חוסר האמון וניתוק הקשר המורכב בין המגזר לגורמי אכיפת החוק מקשה על השגת תוצאות. זו בעיה אמתית שאינה קשורה לימין ושמאל. בנושא זה כולנו מאוחדים. מצד אחד אנו עדים לתופעת התבדלות מסוכנת, שמי שנוקט בה פונה לטרור ולאלימות, ובזה נילחם בכל הכוח. מצד שני יש מגמה נכונה של אזרחים שרוצים להיות שווי זכויות ולהרגיש שרשויות החוק משרתות גם אותם. כבן לתנועת ז'בוטינסקי אעשה כל מה שאני יכול על מנת שאזרחי ישראל הערבים ירגישו שרשויות החוק שומרים על ביטחונם. אני גאה שממשלת הליכוד עושה לא מעט לשינוי המצב, אבל הדרך ארוכה".

ח"כ לאה פדידה: "מיגור אלימות הוא נושא ראשון במעלה. כשנשים מתלוננות, ו-80% מהפשעים נגד נשים לא מפוענחים, אנו בבעיה. למשטרה יש כוח הרתעה. אישה שמתלוננת צריכה להיות בטוחה שנעשה הכל למנוע רצח. לא יכולים להגיד המשטרה אשמה. צריך לעבור לחינוך ולהגיד שאלימות היא לא פתרון. אנו במדינה דמוקרטית. המסורת השתנתה וצריך לכבד חוק וחברה".

ח"כ טאלב אבו ערר: "אני רוצה לשמוע תוכניות. האלימות ממשיכה לחגוג. רמת הפענוח - כמעט לא פוענח מקרה רצח אחד. האמון במשטרה שואף לאפס כי אבד הביטחון האישי. היה מקרה רצח לפני כמה חודשים בנגב שאפילו חשוד אחד לא נחקר".

ח"כ מסעוד גנאים: "יורים בתלמיד ועד עכשיו לא תפסו את היורה למרות שיודעים לאיזה משפחת פשע הם שייכים. צריך שינוי דרמטי בעשיה ובכיוון. אנו יודעים לחלק אחריות, יודעים מה עלינו כחברה לעשות בתחום החינוכי-תודעתי. גם אנו נושאים בנטל. גם הרוצח יצא מבית ספר. אנו את האחריות הזו נמלא. אנשים מפחדים. לפעמים כשהולכים להעיד המדינה לא מגנה עליהם".

עבד אל כרים אזברגה, חבר מועצת העיר לוד: "סיפור ג'לג'וליה קיבל כותרות אבל שבוע לפני זה היה ירי על מנהל בית ספר רשדיה בלוד והיה ונדליזם בדבוריה. אני חבר אופוזיציה בלוד אבל עובד בשיתוף פעולה עם ראש העיר. מ-2015 כל הרציחות מאורגנות. זה ממש סיכול ממוקד. הם לא טועים. הורגים, המשטרה מגיעה, נחקרים אנשים ואחרי 3 ימים, מקסימום שבועיים, הם הולכים הביתה".

ח"כ עאידה תומא סלימן: "70% מתיקי הרצח הלא מפוענחים הם קורבנות ערבים. בין 2014-2017 היו 15 עבירות רצח שמצויים עדיין בטיפול פרקליטות, מהם 10 קורבנות לא יהודים. 47 מקורבנות ניסיון רצח ו-53% מקורבנות הרצח של נשים, הן לא יהודיות. זה שיעור גבוה".

ח"י בני בגין: "אלה נתונים מעלפים בע' ".

רינת בניטה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "ב-3 עבירות הנשק השכיחות, שיעור מעורבות הלא יהודים הוא בין 64% ל-85%".

ח"כ איתן ברושי: "לאן רוצים להגיע? אפילו המגזר הערבי משבח את הממשלה הימנית שמתקדמים במשאבים, באמצעים. השבוע נחשפתי לאלימות קשה בגלבוע. בטובא זנגריה יש פשיעה חקלאית. מה תוכנית הפעולה? זה לא ייפתר מעוד תחנות ועוד שוטרים. יש נטייה לתת למרחב העירוני יותר. החלוקה לא יהודים-ערבים. יש חברה עם הרבה אלימות. חייבים לומר דברים יותר מעשיים".

ניצב ג'מאל חכרוש, המשטרה: "אני שומע הרבה התנגדות לתוכנית שלנו, אבל לא שומע אלטרנטיבה. ב-2017 הקמנו שתי תחנות משטרה בכפר כנה ובג'אסר א זרקה. לשמחתי רואים תוצאות מיד. בכפר כנה יש מאז קמה התחנה ירידה של 28% בירי. השוטרים המאיישים את התחנה הם 40% ערבים ו-60% יהודים. בשני מקרי רצח שהיו ביישובים האלה, הוגשו כתבי אישום. בסך הכל נגיע ל-14 תחנות חדשות ביישובים ערביים במשך 5 שנים. השנה נקים 5 תחנות, במג'דל כרום, בטמרה, בשגב שלום בחורה, ואני מקווה שגם בטובה זנגריה. יש הרבה מגבלות, לא רק כסף, גם בירוקרטיה, אבל בשילוב שוטרים מהמגזר נביא לאמון ולכוח הרתעה. הגענו לאחוז פענוחי רצח חסר תקדים. במקרים של איומים על ראשי מועצות, זה מטופל בדרגים גבוהים. אנו עובדים בתוכנית סדורה, שחשופה לציבור. אני קורא למתנגדים להצטרף ולשתף פעולה אתנו. בבקה אל גרביה יש שטח אדמה ויש תקציב להקמת תחנה, אבל על פי חוק צריך אישור מליאת העיריה. הכל מוכן רק מליאת העיריה מתנגדת והתחנה לא קמה".

כאמל ריאן, חבר הצוות המצומצם לבחינת מיגור האלימות במגזר: "אם לראש רשות אין תוכנית שבועית, חודשית ורבעונית איך למגר אלימות, אז אנו מסתובבים סביב עצמנו. מה שהוצג זה כיוון טוב אבל לא מספיק. ליד הבית שלי בכפר ברה היו יריות. אני מרים טלפון למפקד התחנה והוא שלח ניידת. ובזה נגמר הסיפור. לא. עכשיו מתחיל הסיפור. מה תעשה? הרמתי טלפונים למפקד התחנה ולראש הרשות – מה תעשה עכשיו? אין לו תוכנית".

ח"כ עיסאווי פרייג': "אתה היית ראש רשות. יכולת למגר פשע? לראש רשות אין כלים. כל ראשי המועצה במשולש הדרומי, בלי יוצר מהכלל, ירו על הבתים שלהם".

יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש: "עבודה משותפת היא הפתרון. חד וחלק. אם זה מגיע לאיומים על ראש מועצה, יכולים להבין שלא משתפים. איך מייצרים מעטפת כזו שמי שמאיימים עליו תהיה לו כתובת? איך דואגים לביטחון לפחות למנהיגות, שלא תהיה בת ערובה בידי ארגוני פשע?"

ניצב חכרוש: "כל מקרה כזה מטופל לא בתחנה המקומית אלא בימ"ר. אי אפשר לצפות שמעכשיו לעכשיו נגיע לחשוד. הכל מטופל. לא נוכל להציף הכל בבת אחת. אנו יודעים מי עשה ולמה, אבל צריך לאסוף ראיות כדי להביא לבית משפט. זה לא פשוט".

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש סיכם: "המפתח הוא עבודה משותפת. לא רק לבוא בטענות למשטרה. גם להנהגה המקומית והארצית יש אחריות. ראשי רשויות מאוימים חייבים לקבל כל הגנה כדי שלא נידרדר לרמת מאפיה. צריך לכמת את הסיסמאות לתוכניות עבודה. יש נכונות בממשלה. לא הייתה תקופה שנתנו כל כך הרבה תקציבים ותוכניות לנושא, אבל אם אנשים יפחדו להגיש תלונות לא עשינו כלום. הצוות המצומצם שמינה יו"ר הוועדה הקודם דודי אמסלם לבחינת מיגור האלימות במגזר ימשיך לפעול בראשותי, והוועדה תמשיך לעקוב ולוודא שהתוכניות מבוצעות".

תגובות

מומלצים