העליון החמיר בעונשו של אדם שהבריח מיליוני ביצים

ז. מ. בעל עסק לשיווק ביצים, ייבא במהלך השנים 2015-2011 כ-2,500,000 ביצים שהוכנסו לישראל שלא כדין משטחי הרשות הפלסטינית מבלי שעברו מיון ופיקוח וטרינרי כנדרש על פי החוק.

על מנת לשווק את הביצים המוברחות בישראל ולהציגן כביצים שעברו את תהליך המיון והפיקוח, נהג מ. לבקש מספקי הביצים ברשות הפלסטינית להטביע בביצים המוברחות חותמות כדי ליצור מצג כוזב שלפיו הביצים עברו את הליך המיון והפיקוח. בפועל מכר מ. כ-1,750,000 ביצים מוברחות, ששווקו לבתי עסק וללקוחות פרטיים תוך סיכון בריאות הצרכנים.

מ. לא דיווח על הכנסותיו מפעילות הסחר הלא חוקי בביצים המוברחות, שעמדו על כ-2.6 מיליון ש"ח, ולא שילם את המס הנובע ממנה. על מנת להסוות את פעולתו העבריינית ולמנוע אפשרות לאתר את הכנסותיו מפעילות הסחר הלא חוקי, מ. ערבב בין הביצים המוברחות לבין ביצים אותם קנה כדין בישראל, וכן בין התמורה שקיבל בעבור הביצים השונות, ועשה שימוש בשירותיו של נותן שירותי מטבע וניכיון שיקים.

נגד מ. הוגש כתב אישום, שייחס לו, בין היתר, עבירות מרמה וזיוף, עבירות על תקנות בריאות הציבור, עבירות מס ועבירות הלבנת הון. מ. הורשע על פי הודעתו במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות בנוגע לעונש. בית המשפט המחוזי גזר על מ. עונש מאסר כולל של 16 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל עונש מאסר מותנה של 4 חודשים, חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שסך הכל ירצה מ. 18 חודשי מאסר.

המדינה ערערה על קולת העונש, ומ. מצדו הגיש ערעור על חומרתו.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של מ. ל-28 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט עמד על ההחמרה הנדרשת בענישה בעבירות כלכליות שבוצעו לשם בצע כסף, על מנת שיידע העבריין שפעילות בלתי חוקית אינה משתלמת.

הפסיקה הדגישה, ביחס לעבירות הלבנת ההון, את הצורך בענישה מחמירה לנוטלים חלק בביצוע העבירות, וכי בעת קביעת מתחם הענישה יש לתת ביטוי לפעולות שעשה מ. על מנת להקשות בהתחקות אחר הכנסותיו מפעילותו הבלתי החוקית ועל תפיסתה.

כן מצא בית המשפט העליון שיש להמיר עם עונשו של מ. נוכח עבירות המס, בשים לב לסכום המס המשמעותי שהועלם ולכך שיש צורך "לתת משקל בענישה לפן ההרתעתי ולהכבדת היד על אלו השולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים פגיעה קשה בעיקרון השוויון בנשיאה בנטל המס".

בכל הנוגע לכך שלא הוטל על מ. קנס, קבע בית המשפט העליון כי היות ומדובר בעבירות כלכליות חמורות בהיקפים מהותיים שנעשו לשם הפקת רווח כספי, יש טעם בעתירת המדינה להטלת קנס כספי משמעותי על מ.

עם זאת, לאור העובדה כי מ. הסיר את מחדליו, ובשים לב לחילוט של רכושו ולתקופה הארוכה יחסית בה שהה בפיקוח אלקטרוני, קבע בית המשפט כי מ. ספג פגיעה כלכלית שמאפשרת, לפנים משורת הדין, להימנע מהטלת קנס במקרה הנוכחי.

את המדינה ייצג עו"ד יורם הירשברג מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.