תושב שפרעם הורשע ברצח שכנתו
תושב שפרעם הורשע ע"י שופטי בית המשפט המחוזי חיפה, ברצח שכנתו לעיני ילדיה, בשנת 2016, המנוחה ישנה במיטתה כאשר הנאשם התפרץ לביתה דרך החלון נטל סכין ודקר אותה, ופצע את בנה הקטן שניסה לעצור אותו מלהמשיך במעשיו.
בית המשפט המחוזי בחיפה ( בפני כב' הרכב השופטים, דיאנה סלע , אבי לוי וערן קוטון) הרשיע, פה אחד, לאחר ניהול את הנאשם אשרף טחימר (43) משפרעם ברצח המנוחה מרוואת אבו-ג'ליל ז"ל בשנת 2016 וכן בעבירות של תקיפת קטין הגורמת חבלה, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה סתם.
נזכיר כי מעובדות כתב האישום שהוגש באמצעות עוה"ד אפרת שיימן- גרינבוים, בו הורשע הנאשם עולה כי הנאשם ובני משפחתו מתגוררים בקרבת ביתה של המנוחה מרוואת אבו-ג'ליל ז"ל, ובין שתי המשפחות קיימת הכרות.
ביום 1.5.2016, סמוך לשעה 2:20, התפרץ הנאשם לביתה של המנוחה דרך חלון חדר האורחים הנמצא במפלס התחתון של הבית. הנאשם ניגש למטבח, חלץ את נעליו, נטל סכין גדולה ממגירה במטבח, ועלה לחדרה של המנוחה, המצוי במפלס העליון של הבית בכוונה לגרום למותה, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה ומסיבה שאינה ידועה למאשימה. עוד עולה כי באותה העת, ישנה המנוחה במיטתה, ובנה בן ה11 לצדה.
הנאשם נכנס לחדר וניגש למנוחה, ובעודה ישנה במיטתה, דקר אותה בסכין, דקירה אחת בצוואר ודקירות נוספות וגרם לה לפצעי חתך בפניה, ובידה השמאלית, תוך שהמנוחה מנסה להיאבק בנאשם, בעודו סותם את פיה בידו, וממשיך לדקור אותה.
בנה הקטין שהתעורר וראה את הנאשם דוקר את אמו, בעט ברגלו של הנאשם על-מנת שיחדל ממעשיו. אז, דחף אותו הנאשם והוא נפל על הרצפה, ונחבל בקרסול רגל ימין.
למשמע צעקותיה של המנוחה, התעורר גם בנה השני בן ה17 שישן בחדר סמוך , וקם ממיטתו. הנאשם, תקף גם אותו וניסה לדקור אותו , ונמלט הנאשם מהבית, דרך החלון, כשהסכין בידו.
כבוד השופט אבי לוי חתם את הכרעת הדין וציין כי:
"טרגדיה נוראת ניצבת במרכזה של הכרעת דין זו. במוקד, המנוחה, אשר איבדה חייה לשווא; סביבה, ארבעת ילדיה, אשר יישאו עד יומם האחרון את הכאב הנורא שבאובדן אם בדמי ימיה באורח כה אכזרי אל מול עיניהם ממש. שורה של עדים וראיות הובאו לפנינו על מנת שניווכח ונשתכנע בכך שהנאשם שלפנינו, אשרף טחימר, היה זה שהמיט אסון זה על המנוחה ועל בני ביתה. העמדנו לנגד עינינו את אמות המידה המחמירות הקבועות בדין טרם ממיטים על אדם קלון, הנלווה להרשעה בפלילים; דקדקנו שבעתיים בהתחשב בכך שעניין לנו במי המואשם בגרימה מכוונת של מות אדם. באנו לבסוף, לכלל הכרה ברורה וחד משמעית שהנאשם שלפנינו היה זה שביצע את המעשה בלב חפץ ובדעה צלולה. השתכנענו שהתביעה הצליחה להוכיח מעל ומעבר לכל ספק סביר את אשמתו".
