נזק לא ממוני בתביעות ליקויי בניה

זוג שרכש דירה מקבלן הגיש תביעה נגד החברה קבלנית. לטענתם סמוך לאחר קבלת החזקה לידיהם, גילו ליקויים בניה בדירה. לאחר דין ודברים שהתנהל בין התובעים לקבלן באמצעות.

16.07.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
נזק לא ממוני בתביעות ליקויי בניה

www.clipart.com

 

עורכי דין ליקויי בניה ששכרו הצדדים, בכל הנוגע לתיקון הליקויים בדירה, הגישו התובעים את תביעתם נגד הקבלן, לפיצוי בגין ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה.

התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת מהנדס מטעמם, אשר אמדה את שווי ליקויי הבנייה בדירה ועלות תיקונם בסך כולל של 31,400 ש"ח ובנוסף פיצוי בגין ירידת ערך הדירה שהוערך בסך כולל של 12,000 ש"ח.

 

בית המשפט מינה המהנדס, מומחה מטעם בית המשפט, אשר בדק את הדירה והעריך את עלות תיקוני הליקויים בה, לרבות ליקויים אשר אינם ניתנים לתיקון. המהנדס העריך את שוויים של הליקויים בסך כולל של 12,240 ש"ח בצרוף מע"מ.

 הוסכם בין הצדדים, כי הקבלן יתקן את הליקויים, בהתאם לחוות דעתו של המהנדס בתוך פרק זמן קצוב, כפי שנקבע בין הצדדים.

בשל חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים, מימושו של ההסכם, בכל הנוגע לביצוע התיקונים על ידי הקבלן, לא יצא אל הפועל. כל צד השליך את האשם בגין אי קיום ההסכם לפתחו של חברו.

הקבלן טען, כי התובעים לא אפשרו לה לבצע את התיקונים ודחו אותה ב"לך ושוב" בתואנות שווא. מנגד, התובעים טוענים כי הקבלן התחמק מביצועו, תוך גרימת בזבוז זמן לתובעים. כך או כך, משהגיעו הצדדים למסקנה, כי אין בידם לקיים את ההסכם, הגיש הקבלן בקשה לבית המשפט, למתן פסק דין חלקי, שיחייבה לשלם לתובעים פיצוי, בשווי האומדן כפי שנקבע על ידי המהנדס חמו בחוות דעתו. התובעים הסכימו לבקשה ובית המשפט נתן פסק דין חלקי בהתאם.

פיצויים על עגמת נפש:

נותרה מחלוקת עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, לטענתם, עקב הליקויים הרבים שנמצאו בדירתם.

התובעים טענו כי הקבלן בנה את דירתם ברשלנות ובחוסר מקצועיות. לטענתם, נגרמה להם עגמת נפש רבה, כתוצאה מהליקויים אלה. הליקוי העיקרי, בריצוף, בולט לעין ומסב להם מפח נפש ובושה בפני באי ביתם.

כמו כן, טענו כי כי התנהגותו של הקבלן כלפיהם, במהלך התקופה הארוכה, בה פנו אליה ונדחו על ידו בבושת פנים ראויה לגינוי ויש לפצותם בגין התנהגות זו, אשר גרמה להם עגמת נפש רבה.

מנגד, טען הקבלן, כי תביעתם של התובעים טורדנית וקנטרנית ואין בה ממש. לטענתה, די בעובדה, שהמומחה מטעם בית המשפט העמיד את שווי הליקויים ברבע מהאומדן של המומחה מטעמם של התובעים, כדי ללמד על חוסר תום הלב העומד ביסוד התביעה ורצונם של התובעים להוציא מידי הקבלן כספים, שלא כדין.

הקבלן טען, כי עשה מאמץ ניכר לקיים את ההסכם לתיקון הליקויים וכי התובעים הקימו בפניה מכשול, אשר מנע מבעדה מלקיימו, על מנת לזכות בפיצוי כספי.

בנסיבות אלו, הקבלן טען, כי אין לזכות את התובעים בפיצוי בגין עגמת נפש וכי לא היה בהתנהגותו או במעשיו כדי הפרת ההסכם עימם.

לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים ושקלת את טיעוניהם, הוא הגיע למסקנה, כי יש מקום לפצות את התובעים בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם להם, אולם בסכום המופחת במידה ניכרת מסכום התביעה, בכל הנוגע לראש נזק של עגמת נפש.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט פסק כי הליקוי העיקרי נמצא בריצוף. ליקוי זה אינו מכסה את שטח הריצוף כולו, אלא מפוזר על פני אריחים בודדים, בחלקי הדירה השונים. מדובר בליקוי אסתטי, אשר ללא ספק, פוגם בצורת של הדירה ומטיל דופי ביופיה. עם זאת, ליקוי זה אינו מסב לתובעים אי נוחות ואין הוא פוגע במהלך חייהם התקין.

לפיכך, בהתחשב בטיבו ובאופיו של הליקוי העיקרי וכן בהתחשב במהותם של יתר ליקויי הבניה בדירה, לרבות שווי עלות תיקונם ואי הנוחות שתיגרם לתובעים בעטייה, בית המשפט העמיד את הפיצוי בגין עגמת נפש של התובעים על סך של 3,500 ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

תגובות

מומלצים