אושרו תקנות שימנעו הגבלת חשבונות בנק בשל צ'קים שחזרו במשבר הקורונה

צ'קים שסורבו בין ה-4.3.20 ועד 22.6.20 לא ייחשבו כצ'קים שקובע החוק לצורך הגבלת החשבון, בנק ישראל: "בשיא המשבר הגענו ל-6.5% צ'קים חוזרים שמתוכם 2.5% ללא כיסוי". ח"כ אשר: "אני לא רוצה שאנשים שאינם בסיכון כזה יעשו סיבוב ויקבלו גרייס בחסות המדינה".

11.06.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
אושרו תקנות שימנעו הגבלת חשבונות בנק בשל צ'קים שחזרו במשבר הקורונה

 

ועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה פה אחד את התקנות שנועדו למנוע הגבלת חשבונות בנק בתקופת מגפת הקורונה. התקנות ממתינות עדיין לאישור סופי של הוועדה בשל רביזיה שהוגשה.

כיום, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, בשעת חירום ביטחונית, יכולה המפקחת על הבנקים, להשעות זמנית את המגבלות המוטלות על מי שלמעלה מ-10 צ'קים שלו סורבו והיה אמור להפוך להיות "לקוח מוגבל" שחשבון הבנק שלו מוגבל.

בהתאם לתקנות שעת חירום שהתקינה הממשלה בתקופת משבר הקורונה, השעתה המפקחת על הבנקים את הגבלת חשבונות הבנק מה-4.3.20 עד 22.6.20 (אז יפקעו התקש"ח).

המשמעות היא שבחלוף תקופת ההשעיה, אם לא יותקנו התקנות, ההגבלות שבחוק יחזרו לפעול גם בדיעבד, כך שגם הצ'קים החוזרים שלא נספרו בתקופת ההשעיה הזמנית- ייספרו לצורך הטלת המגבלות שבחוק. התקנות נועדו להפוך את ההוראה הזמנית של המפקחת על הבנקים להסדר קבע.

לפי ההסדר שבתקנות, צ'קים שסורבו בין ה-4.3.20 ועד 22.6.20 לא ייספרו כצ'קים שקובע החוק לצורך הגבלת החשבון,  ויבוטלו מגבלות שהוטלו בגלל צ'קים שסורבו באותה תקופה. כמו כן, צ'קים שסורבו בתקופה זו לא ייספרו במניין הצ'קים שמעליו חייב בנק להודיע על כך למי שמבקש להצטרף כבעל חשבון או מיופה כוח, ולא ייספרו במניין הצ'קים שמעליו הבנק שולח התראה לבעלי החשבון, למיופי הכוח ולמורשי החתימה בו.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "לפי חוק נתוני אשראי הדוח שייצא לגבי אותו אדם לא מבדיל בין תקופת קורונה או תקופה אחרת ולכן צריך לוודא שבמידע שעובר בדוח יהיה ברור שלא מדובר במישהו שהצ'קים שלו נדחים באופן סדרתי אלא בשל הקורונה. לגבי חוק נתוני אשראי הצ'קים שלא נספרים, איך הם ייראו במאגר שלפי חוק נתוני אשראי? אני רוצה שהם יסומנו בצורה ברורה כצ'קים שלא נספרו בשל תקופת חירום, אחרת אפשר להרוג עסק רק מנתוני האשראי שלו. אנחנו יודעים שהצד השני של הצ'קים שחוזרים הוא הספק שקיבל אותם ויש ליצור איזון. עניין נוסף, הוא שאנחנו יושבים פה באי ודאות ואנחנו אולי במהלך של גל שני ואני לא רוצה שתצטרכו לחזור שוב עוד שבועיים ולכן יש לשקול את האפשרות לכלול את הסמכות להפעיל את מנגנון ההשעיה באופן קבוע. בנוסף, האם אפשר במקרה שחלילה תהיה מגיפה נוספת, לעשות דיפרנציאליות בהקלות כך שיהיו הקלות רק למי שבאמת צריך אותן? הרי בסוף אנחנו מצילים אנשים שלא ייכנסו לסחרור ואני לא רוצה שאנשים שאינם בסיכון כזה יעשו סיבוב ויקבלו גרייס בחסות המדינה כדי לשפר את מצבם. אבקש שבנק ישראל ינסה לבנות תרחישי זמן חירום שיאפשרו התייחסות דיפרנציאלית ולא גורפת כדי שלא ייצא חוטא נשכר. כמו כן, אבקש שהמפקח על הבנקים יוציא הנחיה לבנקים שלא להקשות על מתן אשראי גם למי שהיו לו צ'קים שחזרו בשל קשיים תזרימיים שנוצרו בתקופת הקורונה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "מגישים לנו מעשה עשוי, אחרי שהממשלה אישרה והמפקחת פעלה. אבקש לדעת נתונים על מספר הצ'קים והחשבונות שלא הוגבלו בשל הוראת ההשעיה ובאיזה אופן זה נעשה. חשוב להדגיש גם את הצד השני של בעלי עסקים קטנים ובינוניים שלא מקבלים את הצ'קים ונדרש איזון ראוי, מה גם שהבנקים לא עוזרים כשיש חובות לאזרחים ולא עושים פריסה".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "הממשלה צריכה לפתוח את הכיס ולתת לאזרח והיא לא יכולה לומר שהתשלום יעוכב כדי שאזרח שני יהיה זה שיישא במחיר. הממשלה יכולה לעכב את התשלומים לעצמה כמו מיסים או אגרות אך לקבוע עיכוב למקבל מסוים זה כשל לוגי. במקום לתת אקמולים לחולה סרטן, תפתחו את המשק כדי שלא נגיע למצב של 80% פושטי רגל. אחד החששות הוא שבנקים ירצו להגן על עצמם ולמרות הגרייס, זה לא ימנע את שינוי גישת הבנק ומהיכרותי, הבנקים לא יזוזו ללא גיבוי. לכן, אם לא תתנו את הגב לבנקים הם אולי לא ידרשו את פירעון הצ'ק בגלל התקנה אבל יבדקו לבעל החשבון אלף דוגמאות כדי להגן על עצמם".

עו"ד ניצן רוזנברג מהייעוץ המשפטי לוועדה: "תכלית המגבלות שבחוק היא לאפשר את השימוש בצ'קים כאמצעי תשלום כי אם לא יינקטו בצעדים כלפי מי שנותן צ'קים ללא כיסוי, אנשים לא יוכלו לסמוך על השימוש בצ'קים".

עו"ד רני נויבואר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "חוק צ'קים ללא כיסוי יוצר איזון מאוד עדין בין מקבלי למושכי הצ'קים שהם עדיין אמצעי תשלום משמעותי בישראל. משברים כמו הקורונה קורים בצורה לא צפויה ולכן החוק שבימי שגרה נותן מענה, נתן תוצאה דרקונית והביא למצב שאנשים לא יכולים לסמוך על השימוש בצ'קים. החשיבות של קביעת תקופה מוגבלת היא שאנשים לא יבנו מראש על כך שיינתן להם "גרייס". מאגר נתוני אשראי יכול לשקף בצורה הטובה ביותר את מצבו של הלקוח. דרכו אפשר להסתכל בצורה יותר רחבה לאורך זמן, כדי לוודא שאנשים מצליחים להתאושש מהסיטואציה והם אינם מוכתמים". להצעת היו"ר אמרה שאין אפשרות במאגר לעשות חיתוך לפי סקטורים. לשאלת היו"ר ח"כ אשר האם הוועדה יכולה להאריך את תקופת התקנות, השיבה ש"הוועדה יכולה לשנות את משך הזמן".

עו"ד חן פליישר מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל: "כשהמפקחת הפעילה את סמכות ההשעיה הרציונל היה שיש לקוחות שמשכו צ'קים לפני המשבר ולא ידעו שיגיע משבר. צריך לקחת בחשבון את הצד של המקבל. אחד הדברים שראינו הוא שיש אפשרות שהפעולות שלנו יוצרות אפקט פסיכולוגי ושאלנו עצמנו מה סדר גודל תקופת הזמן שניתן לאנשים להתארגן והגענו למסקנה ש-3 חודשים הם זמן נכון מבחינת האיזונים. היה וחלילה יהיה עוד סיבוב, נשקול צעדים נוספים". בהתייחסה לבקשת היו"ר ח"כ אשר לסמן את הצ'קים השיבה כי "הממונה על עסקאות בנק ישראל הורה כבר במאי לסמן את העסקאות בתקופת הקורונה גם במאגר".

גדעון מאור שביט מבנק ישראל: "עד תחילת מרץ הייתה התנהגות דומה לאותה תקופה ב-2019 ואז כמות הצ'קים החוזרים עולה יחסית לשגרה. בשיא המשבר אנחנו מגיעים ל-6.5% צ'קים חוזרים שמתוכם 2.5% ללא כיסוי כך שהרוב המכריע עדיין עם כיסוי כאשר הנורמה בשגרה עומדת על 1% צ'קים המוצגים לפירעון ללא כיסוי. היום השוק די תיקן עצמו, מוסר התשלומים חזר לכ-1.2% ללא כיסוי, עוד לפני שההקלות בוטלו. התקנות מתייחסות רק לצ'קים ללא כיסוי. מבחינתנו קיים גם סימון במאגר נתוני אשראי אך קיים מנגנון בקרה מפצה, שבתוך מספר חודשים אפשר להטיל סנקציות, כך שלא משתלם לא לשלם צ'ק למי שיכול לשלמו. חשוב להדגיש שרבים בציבור לא מבינים שכשהם מבטלים צ'ק הוא עדיין יכול להיות מופקד ולהיות מוגדר במכסה של חזרת צ'ק".

עודדה פרץ סגנית המפקח על הבנקים: "אנחנו לא יכולים להתערב בשיקולי אשראי של הבנקים. ברור שכשכמות הביטולים עלתה זה הגביל את יכולותיהם כי הסבירות שצ'ק יחזור עלתה משמעותית. המפקחת על הבנקים כבר הוציאה מכתב ברוח בקשת יו"ר הוועדה".

איתמר גזאלה מהסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה: "המשק עדיין במיתון ובמשבר ולכן במסגרת האיזון, אנחנו מציעים להאריך את התקופה עד סוף אוגוסט, בעיקר כשאין תמריץ לתת צ'קים ללא כיסוי כי זה מופיע במאגר".

ישראלה מני סמנכ"לית מיסוי וכלכלה באיגוד לשכות המסחר: "יום למחרת ההכרזה קיבלנו עשרות פניות על ניצול לרעה של הוראת המפקחת שיצרה צונאמי של החזרות צ'קים של אותם עסקים שביטלו להם תשלומים למרות שכבר נתנו את המוצר או השירות. אנחנו מבקשים שלכל הפחות זה יסתיים ב-14.6. אנחנו לא יכולים להמשיך לעודד עסקים לבטל צ'קים. אם נאריך את התהליך זה יפגע בכל מוסר התשלומים במשק. יצרנו מפלצת אחרת של ביטולי צ'קים לא מרוסנים, שאסור לתת לה קיום במשק הישראלי".

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "ביטול צ'ק הוא דבר חמור שאין לאפשרו. הגבלה צריכה לחול על אלו שמנצלים את הסיטואציה ואסור לתת לזה יד. הבנקים הפסיקו לנכות צ'קים ובכך הגבילו לנו את האשראים והקטינו אותם".

רן מלמד מנהל פורום ארלוזרוב לקידום עסקה הוגנת ורווחה כלכלית: "אם הממשלה הייתה מחלקת את המענקים וההלוואות בצורה מסודרת כמו שהייתה אמורה לעשות, חלק גדול מהדיון היה מתייתר. המשמעות של ספירת צ'קים שלא חזרו משמעותה שהרבה אנשים ייכנסו לחדלות פירעון בגלל התקופה הזו".

תמכו בתקנות: היו"ר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח"כים אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ואלי אבידר (ישראל ביתנו).

 

תגובות

מומלצים