בחירות בישובי הדרוזים ברמת הגולן

בשנת 1981 נרשמו בעיות קשות בכפרים הדרוזים בזמן שישראל דרשה מהתושבים לקבל אזרחות, רוב התושבים דאז התנגדו וחלקם עד היום ללא אזרחות ישראלית.

ההשפעה של אנשי הדת על האוכלוסייה המקומית בעבר הייתה גדולה מאוד בגלל החרם שהוטל על חלקם לא להשתתף בשמחות שלהם ולא באבל ועוד, היום זה השתנה חלקית וההשפעה נשארה בקרב המבוגרים בעיקר.

השנה אחרי 37 שנים שר הפנים הרב אריה דרעי קבע שיתקיימו בחירות דמוקרטיות ראשונות ברשויות המקומיות הדרוזיות בגולן ב 30 באוקטובר 2018.

הפוקוס על הבחירות מגיע מכל מדינות העולם שמסתכלות איך זה יעבוד ובעיקר הכל מגיע מסוריה והלחץ שעושים על אנשי הדת להחרים את הבחירות, בסיוע כמה אנשים שעושים הכל, במטרה לא לחיות תחת שלטון ישראלי כובש.

ביום 14 בדצמבר 1981 החליטה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין על הגשת החוק לכנסת ובו נקבע כי, המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן, החוק הביא לסיומן של 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן, החוק עבר עוד באותו היום בשלוש קריאות.

מספר התושבים בכפרים הדרוזים בגולן סה"כ 22780, בעלי אזרחות ישראלית מעל 9000 בני אדם כולל ילדים, הערה כל מי שנולד משנת 1990 ומעלה הוא אזרח ישראל, לא צריך לבקש אזרחות.

מספר התושבים במג'דל שמס, סך הכל  10,804

בבוקעתה מספר התושבים 6,431

במסעדה מספר התושבים  3,557

בעין קינייא מספר התושבים  1,988 

חשוב לציין שמינוי המועצות הממונות מטעם משרד הפנים נכנס לתוקפו, ב 4 רשויות דרוזיות בגולן: מג'דל שמס, בוקעתה, מסעדה ועין קינייא, המועצות הממונות מטעם משרד הפנים מחליפות על פי החוק את המועצות הממונות שפעלו מאז 67, בהן כיהנו תושבי הישובים מתוקף כתב מינוי.

מינוי אנשי המקצוע למועצות הזמניות, נועד לוודא, כי המועצות יפעלו עד לבחירות באופן תקין ומקצועי, ובכדי לאפשר לחברי המועצות שפוזרו להתמודד למועצות ולראשות הרשויות המקומיות על פי החוק.

מינוי המועצות הממונות וראשי המועצות, הוא חלק מהחלטת שר הפנים אריה דרעי, לאפשר בחירות דמוקרטיות בפעם הראשונה מאז שנת 1967 בישובים הדרוזיים בגולן.

חלק גדול מהציבור בכפרים בגולן, רואה בבחירות הללו התנהלות תקינה לאזור שהוא חלק ממדינת ישראל ויש חלק שרואה בזה איום על השטח, בפועל כולם רוצים להתמודד, אבל לא כולם יכולים, רק מחזיקי האזרחות הישראלית יכולים להתמודד על תפקיד ראש רשות.

לגבי חברות במועצת העיר כל תושב במקום יכול להתמודד ולהיבחר.

היו פניות של אזרחים להנהגה הדתית הדרוזית ולשייך מוופאק טריף אישית, שיתערב שלא יתקיימו בחירות בכפרים ושאם כן שכולם יכולים להתמודד, דבר זה לא מתאפשר ע"י השר דרעי שאמר שאפילו אם יגיעו שני אנשים להצביע, הבחירות יתקימו.

עוד הוצע ע"י תושבי רמת הגולן, שלא יתקיימו בחירות ושכל משפחה תבחר את הנציגים שלה וכולם יחד יבחרו את ראש המועצה, גם זה נפסל.

הטענות בעיקר הן של אלה שלא אזרחים ולא יכולים להתמודד לרשות, מתוך פחד שלא יוטל עליהם חרם דתי בעיקר, מאיימים לא לצאת לבחירות שיתקיימו ושלא יקחו חלק בהם, אבל מצד שני הם מבינים שאם לא ילכו להשפיע, לא יוכלו בעתיד להשפיע בתוך הכפרים שלהם.

היום בפועל יש הרבה מתמודדים שהביעו רצון להעמיד את עצמם, כולל קבוצה של צעירים שהקימו תנועת "סווא" במסעדה, הם רוצים להשפיע בבחירות השנה.

שר הפנים, אריה דרעי, אמר: ״הבחירות ברשויות הדרוזיות בגולן הם מהלך היסטורי, מהלך המחזק את הדמוקרטיה הישראלית, והגיעה העת, אחרי 41 שנים, שגם בגולן יוכלו התושבים לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את נציגיהם לרשויות המקומיות באופן דמוקרטי וחופשי״.

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, אמר: "אני מבקש להודות לראשי המועצות שכיהנו עד כה והביאו את הרשויות הדרוזיות בגולן להישגים מרשימים. חברי המועצות המקומיות שנבחרו היום, כולם אנשי מקצוע מתוך השירות הציבורי, בעלי ניסיון, והם יחזיקו את המושכות בבטחה עד לבחירות. הגיעה העת לאפשר לתושבי הגולן הדרוזים לממש את זכותם הבסיסית לבחור ולעצב בעצמם בבחירות דמוקרטיות, את השלטון המקומי ביישוביהם".

יוסף חבקה, אזרח ישראלי שמתגורר בעין קינייא, מתנגד לכך שלא אזרחים יוכלו להתמודד בבחירות על תפקיד ראש הרשות ואומר לנו:"מי שלא אזרח לא יכול להתמודד, שילכו להיות אזרחים, מה זה יכול להיות? בעצם הם מסרבים להיות תושבים ובאים לחזק את השלטון הסורי, מי שלא טוב לו, שיעבור את הגבול לצד הסורי, שם אולי יהיה לו יותר טוב".

סלים ספדי, ממסעדה, אומר לנו "צריך בפעם ראשונה לאפשר לכולם להתמודד ובבחירות הבאות לקבל החלטות אחרות".

האזרחים מבוקעתה זיאד אבו שבלי וריאד נאסר, לא מרוצים כלל מהנמצאים ברשות ומאלו שמתמודדים, מצד אחד הביעו שהם לא יתמכו בהם ומצד שני הם ילכו להצביע לאנשים הטובים שיכולים לעזור לכפר.