הנחיות למפלגות בנוגע לשימוש במידע מפנקס הבוחרים

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת ריענון הנחיות למפלגות לגבי שימוש במידע על אזרחים מפנקס הבוחרים

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הפיצה היום (יום ג', 26.02) למפלגות ולסיעות המתמודדות לכנסת ה-21 מסמך ריענון הנחיות המבהיר את מגבלות השימוש במידע שבפנקס הבוחרים הנמסר אליהן על ידי המפקחת על הבחירות במשרד הפנים לקראת הבחירות.

המסמך מחדד את חובות אבטחת המידע החלות על המפלגות והסיעות, המגבלות על רכישת מידע ופניות אל ציבור הבוחרים שהן בגדר דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר והנחיות למפלגות בכל הנוגע בהסתייעות בשירותי מיקור חוץ.

המידע בפנקס הבוחרים אשר נגזר ממרשם האוכלוסין הינו מידע אישי רגיש אודות כלל בעלי זכות הבחירה בישראל, ונמסר למפלגות ולסיעות לצורך שתי מטרות בלבד והן התמודדות בבחירות ויצירת קשר עם ציבור הבוחרים.

למפלגות אסור לעשות במידע שימוש אחר, לרבות שכפולו או העברתו לצד אחר, ועם סיום הבחירות על המפלגות להחזיר את פנקס הבוחרים ולמחוק את המידע באופן שלא יאפשר את שיחזורו.

במכתב נלווה למסמך הריענון שהפיצה הרשות למפלגות מצוין כי, בעבר נעשו לא אחת שימושים במידע שאינם לצרכי התמודדות בבחירות או יצירת קשר עם הבוחר וביניהם העברת המידע לצדדים שלישיים; טיוב הנתונים והשלמתם ע"י רכישת מידע מפולח ומאופיין; ויצירת קשר עם האזרחים למטרות מסחריות.

הרשות כבר חקרה בעבר מקרים רבים של הפרות חוק של גופים שהחזיקו עותק בלתי חוקי של הפנקס או עשו בו שימוש בלתי חוקי, קבעה קנסות מנהליים ופתחה בהליכים פליליים לשם מיצוי מלוא סמכויותיה.

במאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) אשר מטילות חובות אבטחת מידע מפורטות על מי שמחזיק במאגרי מידע אישי.

בהתאם לתקנות, מידע מתוך פנקס הבוחרים הינו מאגר מידע שדרגת האבטחה הנדרשת לגביו היא לפחות בינונית. אולם לאור השימושים והעיבודים שעושות המפלגות (כמו טיוב המידע בפנקס עם מידע ממקורות אחרים) – רמת האבטחה הרלבנטית עשויה להיות הרמה הגבוהה. על המחזיק בו לוודא את אבטחתו, לנהל את הרשאות הגישה אליו, למנוע את העתקתו ובמקרה של אירוע אבטחת מידע חמור חלה חובת דיווח לרשות.

הרשות מדגישה כי הנהלת המפלגה, כלל עובדיה ומי מטעמה נדרשים לפעול בהתאם לחוק הגנת הפרטיות לשם שמירה על פרטיות הבוחרים ולמניעת סיכונים לפרטיותם. כן הרשות מזכירה כי שימוש במידע אישי מתוך רשימת הבוחרים למטרות אחרות מאלה שפורטו בחוק, הוא עבירה שדינה מאסר שנתיים, לפי סעיף 118א לחוק הבחירות ובנסיבות מסוימות הדבר יהווה גם עבירה של פגיעה בפרטיות שדינה חמש שנות מאסר,  או עבירה של שימוש במאגר מידע שלא למטרה לשמה הוקם שדינה שנת מאסר.

הרשות להגנת הפרטיות תפעיל את סמכויות הפיקוח והאכיפה הנתונות לה, כשם שעשתה בעבר, גם לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ולאחריהן, ותפקח ביתר שאת על קיום הוראות חוק הבחירות וחוק הגנת הפרטיות ביחס לשימוש במידע ולמען שמירה על פרטיות הבוחרים.

עו"ד עלי קלדרון, הממונה על האכיפה המנהלית ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים: "לקראת הבחירות מופקד בידי המפלגות משאב יקר, והוא פנקס הבוחרים המכיל מידע אישי ורגיש רב אודות אזרחי המדינה. על פי חוק, המפלגות נדרשות לעשות במידע שימוש אך ורק למטרה שלשמה הופקד בידיהן, אסור להן להעבירו לצדדים שלישיים, ועליהן להגן עליו ברמה הנאותה. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת המידע), אשר נכנסו בשנה החולפת לתוקף, מחילות חובת אבטחת מידע מוגברת על כל גורם המחזיק במידע אישי ורגיש בהיקפים מסוג זה ומחייבות את המפלגות להגן כראוי על המידע בהתאם לדרישות החוק".

"כמו כן, עם תום הבחירות, המפלגות נדרשות למחוק את המידע באופן שלא ניתן לשחזרו. חשוב לזכור כי כל הודעה מפולחת לציבור הבוחרים, על פי מאפיינים מסוימים כגון גיל, עמדות ואמונות, מצב סוציו אקונומי, מהווה פנייה בדיוור ישיר לפי חוק הגנת הפרטיות. בהתאם, חובה על השולח לציין בעת הפנייה את זהותו, את מקור המידע על הנמענים, וכן את זכותם להימחק מהמאגר.  הרשות להגנת הפרטיות תפעיל את סמכויות האכיפה שבידה במקרים בהם ימצאו הפרות של הוראות החוק ותמצה את הדין עם המפרים באמצעות הטלת קנסות מנהליים ונקיטת הליכים פליליים".