כמה כסף נדרשים לשלם על סקר נכסים?

שבועיים אחרי הבחירות, מועצת דאלית אל כרמל שלחה לתושבים שובר נוסף לתשלום בגין הפרשי מדידה, הסכום הכי קטן במדידה זו עומד על 2400 ש"ח, במקרים נוספים הסכום מגיע ל 40 אלף ש"ח.

סקר נכסים הפתרון לחובות המועצות בכרמל, אם הופתעתם מאותם סוקרים שהגיעו לביתכם למדידת הנכס שלכם, אל תופתעו, הסקר הזה אושר ע"י עיריית הכרמל, הוטמע במועצה הקודמת ועכשיו זה מתקיים, החלוקה בכפר לא שווה ולא הגיונית, בית במרכז הכפר ובלב המסחר משלם כמו בית שנמצא בפריפריה.

בתאריך 23.9.2007 הבהרנו שסקר נכסים הוא אסון חברתי לשני הכפרים דליה ועוספיה, לאחרונה משרד הפנים מחייב את העיריות ושאר הישובים לבצע סקרי נכסים על מנת להגיע למדידות אמת לנכסי ובתי התושבים ולחייב את התושב בהתאם למדידה שאומתה בסקר, ז"א להעמיק את גביית הארנונה. 

סקר הנכסים הוא שני מסלולים. מסלול אחד לצורכי ארנונה והעירייה או המועצה המקומית אחראית לו.

המסלול השני לצורך בדיקת חריגות בניה ורישוי והוא באחריות ועדת התכנון והבניה ומשרת את צרכיה.

הפרשי המדידה לפי סקר הנכסים, יגרמו להתחשבנות עם האזרח, לכל אזרח יפתח תיק שמכיל את תוכנית ביתו, את החריגה שלא דווח עליה ועלות הסכומים שעליו לשלם בעבור חריגה זאת כולל ריביות והצמדות. 

כניסת תאגיד המים והביוב יחייב את הרשות להטמיע סקר נכסים, זו בעצם הדרישה של משרד הפנים, כדי להוריד את המועצות מהגב שלו.

תאגיד המים יכול לבצע סקר נוסף אחרי חמש שנים באותו מקום, הרשות המקומית אפשרה בחוק עזר לתאגיד ולגופים השונים לבצע את הסקר, אם זה מהאוויר ואם זה להגיע עד הנכס ולמדוד אותו בצורה מתקדמת.

כל אדם שמתנגד לסקר מוצג בפניו מכתב שההתנגדות שלו היא לא על פי חוק.

שיטת חישוב הנכס אחידה, לגבי איזה שטחי דירה או עסק חייבים בארנונה, האם יש למדוד לפי שטח פנים או שטח חוץ וכו’, וכל רשות מקומית קובעת בצו הארנונה שלה עבור איזה שטחים יש חובת תשלום ארנונה.

המקור העיקרי להכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות הוא מס הארנונה שהן מטילות על המחזיקים בנכסים בתחומן, לפי ייעוד השימוש בהם ומקומם.

בעת מדידת נכס של התושבים זה יהווה עובדה לחיוב ע"י משרדי הרשות בכפוף להחלטת מליאת המועצה.

בין החודשים אוקטובר 2013 לפברואר 2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בנושא הארנונה, ובהם: הטלת הארנונה על ידי הרשויות המקומיות, מתן הנחות בארנונה לזכאים, מעקב אחר חובות הארנונה וגבייתם; מחיקת חובות הארנונה. הבדיקה נעשתה ב-12 רשויות מקומיות: שבע עיריות - באר שבע, בני ברק, חיפה, טירת כרמל, נצרת, עכו ועפולה, שלוש מועצות מקומיות - אבו סנאן, זכרון יעקב, ופקיעין, ושתי מועצות אזוריות - חוף השרון ומרום הגליל. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים, בשנים ממחוזותיו - חיפה וצפון, ובאגף התקציבים במשרד האוצר. הממצאים בדוח זה מבוססים גם על נתונים ומידע שאסף משרד מבקר המדינה באמצעות שאלון שנשלח לכל 257 הרשויות המקומיות בישראל.

משרד מבקר המדינה לא מצא את מערכת הנימוקים, הסיבות וההצדקות ההגיוניות לשיעורי הארנונה המוטלת הלכה למעשה על ידי הרשויות המקומיות. כל רשות מטילה ארנונה בשיטה התוספתית, מבלי שנבחן סרגל הצרכים הדרוש לה למימון פעילותה. על אף החלטת הממשלה שהתקבלה כבר לפני שמונה שנים להקים ועדה ציבורית לרפורמה בארנונה, המלצותיה טרם הועברו לשרי הפנים והאוצר.

רשויות מקומיות רבות החליטו להוסיף תתי-סיווגים ל-12 הסיווגים הראשיים שנקבעו בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 (תקנות הארנונה), וחלקן אף הגדירו תתי-סיווגים רבים מאוד. כמו כן, הן סיווגו באופן שונה נכסים שנעשה בהם שימוש זהה, ופיצלו נכסים ששימשו לתכלית אחת לכמה סיווגים. מצב זה גרם לחוסר אחידות בין הרשויות המקומיות בהטלת הארנונה ולהיעדר שוויון בין חייבי הארנונה בגין נכסים דומים.

רשויות מקומיות קבעו בצווי הארנונה שלהן תעריפים החורגים מההוראות בתקנות הארנונה; הן חייבו את הנכסים בתחומן לפי שיטות מדידה שונות. התייחסו באופן שונה להצמדות ולשטחים המשותפים, וחלקן אף חייבו לפי שיטת מדידה השונה מזו שנקבעה בצו הארנונה שלהן. מצב זה גורם להבדלים גדולים בשטחים המחויבים בארנונה על ידי רשויות מקומיות שונות, ויוצר אי-שוויון בחלוקת נטל המס בין המחזיקים בנכסים.

במשך שנים רבות לא ביצעו חלק מהרשויות המקומיות סקר נכסים, וקיים חשש שהדבר גורם להן להפסד הכנסות ויוצר אי-שוויון בנטל המס המוטל על המחזיקים בנכסים השונים בתחומן.

היקפן הגדול של הבקשות לאישור חריג שאישרו משרדי הפנים והאוצר באופן מלא או חלקי - 92 בקשות ב-2012 ו-62 בקשות ב-2013 - אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה, ולמעשה הפך את החריג לכלל; טיפולם של משרדי הפנים והאוצר בחלק מהבקשות לאישור חריג נמשך זמן רב מדי, עד כדי כך שחלק מהרשויות המקומיות לא יכלו לממשו בשנת המס הרלוונטית.

רשויות מקומיות העניקו הנחות מסוגים שונים, שלא בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, וללא בדיקה מספקת של זכאות המבקשים; הן לא קבעו מבחני משנה למתן ההנחות ולא ביטלו הנחות לזכאים שלא הסדירו את יתרת חובם עד לתום שנת המס.

משרדי הפנים והאוצר לא קבעו מנגנון לעדכון רשימת ערי עולים בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות ומהימנות. השיהוי בטיפול בנושא מנציח מצב שבו רשויות מקומיות מסוימות נהנות מתוספת בהכנסות מארנונה על נכסים בבעלות המדינה, ללא קשר לשיעור העולים באוכלוסייתן, ולהפך.

הבדיקה העלתה תמונה עגומה ומדאיגה בכל הנוגע לטיפול הרשויות המקומיות בהיקף העצום של חובות הארנונה שאינם משולמים להן. בסוף 2012 הסתכמו החובות בכ-27.5 מיליארד ש"ח; היקף החובות בשנה זו היה גבוה ביותר מ-9 מיליארד ש"ח מהגירעון המצטבר ומעומס המלוות שלהן גם יחד; השיעור המשוקלל של גביית הארנונה ברשויות המקומיות עמד באותה שנה על כ-42%, וב-20 מהן היה נמוך אף מ-10%.

בהעדר אמות מידה ברורות, אימצו לעצמן הרשויות המקומיות, כל אחת על פי דרכה, כללים שונים להגדרת חובות ארנונה שיש חוסר ודאות לגבי גבייתם כ"חובות מסופקים". בסוף 2012, 62% מסך חובות הארנונה כלפי הרשויות המקומיות - 17.0 מיליארד ש"ח - הוגדרו כמסופקים. משרד הפנים הציג את חובות הארנונה בדוחות השנתיים שלו ללא החובות המסופקים, וכך ייפה את התמונה האמתית של היקף החובות ונתן לגיטימציה לרשויות המקומיות להתייחס לחובות המסופקים כאל חובות אבודים שאין כל יכולת לגבותם.

הבדיקה העלתה ליקויים רבים בהליכי הרישום, המעקב והגבייה של חובות הארנונה על ידי הרשויות המקומיות; חובות כלפי כמה מהרשויות המקומיות התיישנו בשל אי-נקיטת הליכים לגבייתם; רשויות מקומיות הפסיקו או עיכבו הליכי גבייה של חייבי ארנונה בתחומיהן, בלי שנמצאו מסמכים המעידים על הסיבות לכך, והן הורו לעשות כן אף על פי שהתקשרו עם חברות גבייה לטיפול בחייבים.

החוק ונוהל מחיקת חובות ארנונה שהוציא משרד הפנים מציבים דרישות מסוימות בכל הנוגע לאישור בקשות למחיקת חובות ארנונה; כן הם מבדילים בהקשר זה בין עירייה, מועצה מקומית ומועצה אזורית. משרד הפנים לא הנחה את מחוזותיו לפרסם נוהל המסדיר את הליכי בדיקת הבקשות; רשויות מקומיות מחקו חובות אבודים ושאינם אבודים שלא בהתאם לחוק ולנוהל מחיקת חובות, וללא אישור משרד הפנים כמתחייב.

על משרדי הפנים והאוצר לבחון מחדש את נושא הטלת הארנונה ושיעוריה, ולפעול לקביעת רשימה מוסכמת, תמציתית ו"סגורה" של סיווגים ותתי-סיווגים ולהגבלת מספר אזורי החיוב. כן עליהם לפעול להנהגת שיטה אחידה לחישוב שטח נכס ולצמצום השימוש באישורים חריגים. עליהם לפעול לתיקון כולל, שיטתי ופרוגרסיבי של שיטת חיוב הארנונה שיכלול את כל הרשויות המקומיות.

על משרדי הפנים והאוצר והרשויות המקומיות לבחון מחדש את נושא ההנחות בארנונה, שיעוריהן והמבחנים לקבלתן במטרה ליצור אחידות ושוויוניות בתחום זה. על משרד הפנים לשקול לרכז את העילות למתן הנחה תחת מספר מוגדר ואחיד של קבוצות שבהן שיעור ההנחה ושטח הנכס הזכאי לה זהים, ולפעול למתן הנחות בארנונה באופן הוגן ושוויוני יותר.

בשל היקף חובות הארנונה העצום, על הרשויות המקומיות לפעול לגבותם בצורה יעילה ואפקטיבית. מצב שבו הרשויות המקומיות מגדילות את הנטל על הציבור באמצעות העלאות חריגות של תעריפי הארנונה, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספיהן ולגבותם מהגורמים החייבים להן, הוא מצב לא תקין. גביית החובות כלפיהן לא זו בלבד שתאפשר להן לאסוף מיליארדי שקלים הנחוצים להן לצורך מתן שירות טוב יותר לתושביהן, אלא שהיא גם תתרום להקטנת גירעונותיהן, למינהל תקין ולכיבוד החוק.

על משרדי הפנים והאוצר לפעול להעמיד לרשותן של הרשויות המקומיות כלים נוספים שיסייעו להן בהתמודדות עם גביית חובות הארנונה. מן הראוי שפעולות אלה יגובו בחוק ובנהלים ויסדירו גם את תחומי הסמכות והאחריות.

על משרד הפנים לפקח, בין היתר באמצעות רואי החשבון המבקרים מטעמו, על הרשויות המקומיות, לוודא שהן הטמיעו את ההוראות שנקבעו בנושא מחיקת חובות הארנונה ושהן מיישמות אותן כהלכה. על משרד הפנים גם לבחון אם יש טעם בהבחנה הקיימת בהוראות הדין בין עיריות ובין מועצות מקומיות ואזוריות, בנוגע לסמכותן למחוק חובות אבודים.

הבדיקה העלתה ליקויים משמעותיים וחוסר אחידות בהיבטים רבים הקשורים להטלת הארנונה על ידי הרשויות המקומיות, שנבעו בחלקם מהשפעת חוק ההקפאה - מנגנון החיוב בארנונה מורכב ומסורבל בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, והוא מתאפיין בחוסר אחידות ואינו שוויוני. כן נמצאו ליקויים בהיבטים הקשורים למתן הנחות למחזיקים בנכסים השונים, למעקב אחר ההיקף העצום של חובות הארנונה - שהסתכמו נכון לסוף שנת 2012 בכ-27.5 מיליארד ש"ח ולגבייתם, למחיקת חובות ארנונה שלא כדין, ולהיעדר פיקוח ובקרה נאותים של משרד הפנים על הרשויות המקומיות בתחום זה.

משרדי הפנים והאוצר היו ערים לחוסר האחידות, לסרבול ולעיוותים המאפיינים את מערך הארנונה ברשויות המקומיות, ובמשך השנים הקימו ועדות רבות לטיפול בנושא. האחרונה והמקיפה שבהן הוקמה ב-2007, אולם המלצותיה לא הוגשו ולא נידונו בשום פורום.

אחרי שנים רבות שבהן לא זכה הנושא לטיפול יסודי, הגיעה העת שמשרדי הפנים והאוצר, בשיתוף משרד המשפטים, יבצעו רפורמה עמוקה להסדרה מקיפה וקוהרנטית של סוגיית הארנונה ברשויות המקומיות, בין היתר באמצעות התקנת תקנות וייזום תיקון של סעיפי חוק.

סקר נכסים ותשלומי הארנונה בדלית אל כרמל איך להתגונן?

תלונות רבות של אזרחים על זה שהם משלמים יותר מדי וסקר הנכסים שבוצע אצלהם הוא לא מדיוק ואם הם רוצים להגיש התנגדות עליהם להפקיד שיק ערבות על סך 500 ש"ח שלרוב התושבים אין יכולת, האם זה חוקי?

בימים האחרונים נשלחו חיובי הארנונה לשנת 2018 לכלל מחזיקי הנכסים שביניכם, במקרה שבו תמצאו שהחיובים שגויים, עליכם לפעול בעניין, אם בתוך 45 יום בדרך של הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים.

אם בתוך 90 יום בדרך של הגשת השגה למנהל הארנונה ברשות המקומית שבה נמצא הנכס ניתן לקבוע שהשגה תוגש בנושאים טכניים עובדתיים, ובהם: גודל הנכס, סוג השימוש בנכס, האזור בו נמצא הנכס, הטענה, כי אחר מחזיק בנכס והכל כמפורט בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)  עתירה מנהלית תוגש בנושאים בעלי גוון משפטי יותר, ובכלל זה.

תעריפי הארנונה, חיובים רטרואקטיביים, חיובים בלתי חוקיים, הפרת הסכמים בבסיסה, הארנונה היא מכפלה של שטח הנכס בתעריף ארנונה המשקף את הפעילות הנעשית בנכס.

טיפים כללים לבדיקת חיובי הארנונה:  שטח הנכס. יש לבדוק תחילה האם השטח המופיע בחיוב שקיבלתם הוא אכן שטח הנכס שבו אתם מחזיקים. שיטות המדידה השונות של נטו, ברוטו וכו', שמשתנות בין רשות מקומית אחת לאחרת, ומשפיעות על השטח לחיוב. מטבע הדברים, מדידה שגויה תביא לחיובי יתר בארנונה.
 
תעריף הארנונה. לכל רשות מקומית צו הטלת ארנונה, בו תמצאו את תעריפי הארנונה לשימושים השונים שבאותה רשות. כך למשל, קיים תעריף עבור שימוש של בנק, תעריף למלאכה, למסחר, למשרד, לקרקעות בהם נעשים שימושים שונים ,למגורים  ועוד. חיוב בתעריף שגוי הוא בדרך כלל חיוב בתעריף יקר ממה שאתם צריכים לשלם.

נכס שבו נעשים מספר שימושים. לעיתים נכס כלשהו משמש למספר שימושים. כך למשל, שטח מכירה, שטח אחסנה ושטח המשמש לתעשייה או מלאכה, מגורים.

בעוד שרשויות רבות מבקשות להטיל חיוב ארנונה אחיד על כל השטח וכמו שוודאי סברתם, הכוונה לתעריף הגבוהה ביותר מבין אלה שניתן להטיל חשוב לדעת שקיימת אפשרות להפחתת הארנונה הכללית על ידי חלוקת השטח הכללי לחלקי השטחים לפי השימושים השונים, ולבקש להטיל את הארנונה בהתאם לשימוש הנעשה בכל חלק וחלק.

"איני המחזיק" , חשוב מאוד לבדוק שחיוב הארנונה שמשולם אכן מתייחס לנכס שמוחזק על ידכם! אפשר שמדובר בנכס שכבר פיניתם, ואתם ממשיכים לשלם עליו ארנונה בטענות. חמור מכך, ישנה אפשרות שמדובר על נכס שמעולם לא החזקתם, וחיובי הארנונה מיוחסים לכם בשל טעות ברשות המקומית.

מניסיון, לא פעם הנהלות החשבונות של חברות משלמות את החיובים ללא בדיקה ראויה. שובר הארנונה כולל את כתובת הנכס ולא אחת גם פרטים נוספים כגון: גוש וחלקה. בִדקו.

האזור בו נמצא הנכס. בחלק מהרשויות המקומיות שטחה המוניציפאלי של הרשות מחולק למספר אזורי חיוב. בהתאם, קיימים תעריפי ארנונה שונים לאותו שימוש ממש אם הנכס נמצא באזור א', ב' או ג'. אם חיובי הארנונה הם בהתאם לנכס שנמצא באזור א' בעוד שהנכס שבחזקתכם נמצא באזור ב', אפשר שאתם משלמים ארנונה ביתר.

בדיקת הסכמי עבר. אפשר שבעבר הייתה לכם מחלוקת עם הרשות המקומית בגין נכס כזה או אחר. יתרה מכך, אפשר שגם הגעתם להסכמה בכתב בעניין.

לכן יש לבדוק שחיובי הארנונה תואמים את ההסכמות אליהם הגעתם. שימו לב: אפשר שהסכם העבר היה מוגבל בזמן ועל כן תוקפו פג, ומכאן חיובי הארנונה חזרו להיות אותם חיובים גבוהים כפי שהיו טרם חתימת הסכם הפשרה.

הכסף הוא שלכם יש מקרים של אנשים או חברות ששילמו סכומים גבוהים ללא הצדקה. על כן חשוב לבדוק את כל הפרמטרים, ולאחר מכן – אם אתם סבורים שאתם מחויבים ביתר להחליט כיצד לפעול, בהתאם לטענה שלכם.

כאמור, אם מדובר בעניין יותר "טכני", כגון גודל הנכס או סוג הנכס, כדאי להגיש השגה למנהל הרשות המקומית ללא כל תשלום על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) לחלופין, כשהטענה היא יותר משפטית, למשל טענה בדבר חוסר סבירות או חיוב רטרואקטיבית, כדאי להגיש עתירה מנהלית, ובית המשפט יכריע בעניין.