רק חצי מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם

לגבי התמונה הכללית קשה להעריך לאן זה הולך, מה יקרה בקרבות בתחתית, בין המפלגות שמתנדנדות? 

שיעורי ההצבעה נמוכים מהממוצע 51.5% , וגם במגזר הערבי והדרוזי נרשמת ירידה משמעותית באחוזי ההצבעה, זו בשורה טובה למפלגות המתנדנדות, המפלגות הגדולות נלחמות וקוראות למצביעים לצאת להצביע כי אחוזי הצבעה נמוכים לא משרתים אותם.

לאורך כל היום היו אחוזי הצבעה נמוכים, כך למשל שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-24 נכון לשעה 16:00 אחר הצהריים עמד על 42.3%. מדובר על ירידה של 4.7% לעומת שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת היוצאת במרץ בשנה שעברה, שעמד באותה השעה על 47%. בסך הכול מימשו את זכות ההצבעה עד כה 2,782,110 ישראלים. שיעור המצביעים בצה"ל עד לשעה 16:00 עמד על 69%. במקביל נרשמת גם היענות נמוכה בהצבעת חולי קורונה ומבודדים. 

אחוזי ההצבעה, נכון לשעה 18:00, היו 51.5%. מדובר בירידה מצטברת של כ-4.8% לעומת סבב הבחירות הקודם.

לפי זה מספר המנדטים שייצגו לבסוף את החברה הערבית יהיה נמוך בכ-50% לעומת הפעמים הקודמות.

חלוקת המושבים בכנסת בין הרשימות

רשימות אשר עברו את אחוז החסימה מקבלות מספר מושבים בכנסת שהוא יחסי לכוחן האלקטורלי. זאת עושים על ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים אשר ניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה ב-120, כדי לקבוע כמה קולות מזכים רשימה במושב אחד.

מהבחירות לכנסת השנייה ועד הבחירות לכנסת השביעית חולקו קולות עודפים (קולות שקיבלה רשימה שעברה את אחוז החסימה אך אינם מספיקים למושב שלם) לאותן רשימות שלהן מספר הקולות העודפים הגדול ביותר (שיטת "האר").

בבחירות לכנסת הראשונה ומאז הבחירות לכנסת השמינית מחלקים את הקולות העודפים לרשימות עם מספר הבוחרים הגבוה ביותר למושב- שיטה הידועה בעולם כשיטת האגנבאך-בישוף (דה-הונדט) וידועה בישראל כשיטת בדר-עופר, על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר, שהציעו את הנהגתה. שתי רשימות יכולות להגיע להסכם עודפי קולות לפני הבחירות.​