"תופעת הפרוטקשן מכת מדינה שלמערכת המשפט אין כלים להתמודד איתה"

 

 

 

ח"כ רות וסרמן לנדה: "תופעת הפרוטקשן הפכה למכת מדינה בחברה כולה וביתר שאת בחברה הערבית. אין שום סיבה שבעלי עסקים וחקלאים יהפכו לבני ערובה בידי עבריינים מבלי שלמערכת המשפט יהיו כלים להתמודד עם גביית דמי החסות. כיום אין למערכת המשפט כלים להעמיד לדין עבריין שכופה  גביית דמי חסות."

 

עברייני הפרוטקשן מצאו את הדרך לעקוף את סעיף הסחיטה באיומים שתחתיו יכולה המשטרה להעמידם לדין. בעל העסק פונה באופן עצמאי לעבריינים ומבקש את הגנתו מפניהם בתמורה לתשלום. עובדה זו מייתרת את סעיפי הסחיטה באיומים שבחוק, מכיוון שלכאורה לא נעשתה כל פעולת סחיטה מצד מקבלי הפרוטקשן. 

 

הצעת החוק מגדירה לראשונה את המונח גביית דמי חסות, כך שגם אם היא נעשית באופן עקיף תהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר בפועל.

 

בנוסף, על מנת לעודד את קורבנות "דמי החסות" להתלונן בפני המשטרה  יחול איסור במסירת מידע אודות הקורבנות המתלוננים נגד גובי "דמי חסות" בכדי שלא יאונה להם כל רע.
 

 

 

לנוסח הצעת החוק של ח"כ וסרמן לנדה

הצעת חוק להתמודדות עם תופעת דמי החסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021
תיקון חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה 

1.     בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972 , בסעיף 32, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר לביטחון הפנים". תיקון חוק העונשין    2.    בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , לאחר סעיף 428 יבוא –

"נטילת דמי חסות    428א. (א)    הנותן חסות בישראל, בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה, דינו – מאסר שלוש שנים; המקבל דמי חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה או מרמה – בין באופן ישיר ובין באופן עקיף , דינו – עשר שנים, ובלבד שלא יפחת עונשו משבע שנים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שירשמו, להקל בעונשו.

 

(ב)    בסעיף זה, "חסות" – שליטה, פיקוח ואכיפה על אזור, שלא לפי זכות או סמכות שבדין; "דמי חסות" – כסף, תשלום, או כל טובת הנאה אחרת המשולמת בגין מניעת נזק או הסרת איום בידי מקבל התשלום ו/או מי מטעמו;

(ג)    לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו." תיקון חוק  מאבק בארגוני פשיעה

 

3.    בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 , בסעיף 1, אחרי "עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה" יבוא "או שעושה שימוש בכוח או באיום בכוח, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, לשם רכישת שליטה בפעילויות כלכליות או לשם הפקת רווח בלתי הוגן עבורו או עבור אחרים". תיקון חוק איסור הלבנת הון

 

4.    בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 , בתוספת הראשונה, לאחר פרט (18ח) יבוא –   "(18ט)    עבירה לפי סעיפים 18, 19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972"; תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה 

 

5.    בחוק זכויות נפגעי עבירה, בסעיף 7(ב), אחרי "המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א'" יבוא "או של נפגע עבירה לפי סעיף 428א לחוק העונשין, התשל״ז–1977". 

 

דברי הסבר

אחת מתופעות הפשיעה הבולטות במגזר הערבי, היא גביית דמי החסות )"הפרוטקשן") מבעלי העסקים במגזר ומחוצה לו (קבלנים, קבלני עבודות עפר, מסעדות, אולמות אירועים, חנויות, מוסכים ועוד). תופעת הפרוטקשן פושה בכל המחוזות בארץ. כך, עשרות רבות של חברות, מעסיקות בלית ברירה עבריינים מוכרים כמארגני שמירה מפני העבריינים עצמם, ומכניסות מיליוני שקלים עבור שירותי שמירה, מבלי לספק תמורה הולמת מלבד חסותם של אותם עבריינים. התופעה היום מתאפיינת בכך שכנופיות העבריינים מחלקות ביניהן אזורים גיאוגרפיים. כך לדוגמה, בעלי העסקים (בעיקר קבלנים( מדווחים בעדויות במשטרה כי מי מהם שלא מעסיק 'חברת שמירה', מעמיד את הרכוש שלו בסכנה מחשש שיגרמו לו נזקים במאות אלפי ואף מיליוני שקלים. ברוב המקרים לא מדובר בגניבות רכוש, אלא פשוט בהיזק לרכוש (דבר המלמד בדרך כלל כי לא הרכוש הגנוב הוא שמעניין את העבריין, אלא עצם גרימת הנזקים והחסות שתתבקש אחריה(.  באופן זה, גביית דמי חסות מתבצעת ללא סחיטה באיומים, כהגדרתה הקיימת בחוק. לכן, נדרשים כלים נוספים בחקיקה להתמודדות עם התופעה.

 

סעיף 1    השלב הראשון הוא יצירת מנגנון המאפשר למנוע מאותן גורמים עבריינים לקבל רישיון להקמת חברת שמירה. על מנת לקבל רישיון כאמור, נדרש אדם להופיע בפני ועדה שבודקת את עברו ההתנהגותי והפלילי. היות והמידע המודיעיני אודות עבריינים נמצא, באופן טבעי, ברשות המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, מוצע לקבוע כי הסמכויות לקביעת תקנות בחוק השומרים והחוקרים הפרטיים, יהיו נתונות לשר לביטחון פנים במקום לשר המשפטים. 

 

סעיף 2    מוצע כי מתן חסות וכן נטילת דמי חסות יוגדרו עבירה לפי חוק העונשין. אדם שרוכש שליטה באזור מסוים תוך איום על אחר, דינו יהיה שלוש שנות מאסר. אדם המקבל תשלום בגין מניעת נזק או הסרת איום, דינו יהיה לכל הפחות שבע שנות מאסר (עונש מזערי), ועד עשר שנות מאסר, אלא אם קבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיש לחרוג מעונש זה. כמו כן, על מנת למנוע מצבים שבהם מוגשים כתבי אישום כנגד גופי שמירה עצמאיים לגיטימיים, שאינם פועלים בזדון ותוך הפעלת איומים וזריעת פחד, מוצע שכתב אישום על עבירות אלו יוגש רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. 

 

סעיף 3    מוצע להרחיב את הגדרת "ארגון פשיעה" כך שתכלול גם פעולות של שימוש בכוח או באיום לשם רכישת שליטה בפעולות כלכליות או השגת רווח בלתי הוגן. זאת, מכיוון שהתופעה לרוב מתבצעת על ידי ארגוני פשיעה כאשר קשה להוכיח מה חלקו של כל אדם, אך לעיתים ניתן להוכיח שהתופעה מתרחשת על ידי חבר של אנשים. במקרה זה, החוק מעניק סמכויות להעמיד לדין את הבכירים בארגון ואף לחלט את רכושם.   

 

סעיף 4    חברות השמירה שמקימים אותם גורמים עבריינים, פועלות לעיתים ללא רישיון. קבלת כספים בעד "שירותי השמירה", בעוד שאותם מארגני שירותים למעשה מאיימים על מקבל השירות שאם לא ישלם את התמורה הם יפגעו ברכוש העסק שלו, היא למעשה קבלת רכוש שמקורו בעבירה. לכן, כדרך נוספת להתמודדות עם התופעה, מוצע כי העבירה על הפעלת ארגון שמירה ללא רישיון לפי חוק, תוגדר כעבירות מקור לפי חוק להלבנת הון. 
הוספת העבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה לרשימת עבירות המקור, תקבע תג מחיר מתאים יותר לשימוש במאפיין כה בולט בפשיעה המאורגנת בישראל – ענישה של עשר שנות מאסר . כל זאת, לצד האפשרות ליטול מידי העבריינים את הכספים שגבו כדמי חסות, באמצעות הוראות החילוט בחוק איסור הלבנת הון. החילוט יפגע באופן ישיר בתמריץ העיקרי לאותה התארגנות עבריינית שתכליתה גביית דמי חסות. 

החשש שגופי התביעה בישראל יעשו שימוש בחוק איסור הלבנת הון, כנגד כל בעל חברת שמירה ששכח להאריך את תוקף הרישיון המגיע לו כדין, ניתן לפתרון באמצעות התווית מדיניות אכיפה במסגרת הנחיות פנימיות של התביעה, לפיה אכיפה תבוצע רק כנגד מי שפועל בניגוד לחוק רישוי שירותי שמירה משום שאינו עומד כלל בתנאי קבלת הרישיון, ולא כנגד מי שמטעמים טכניים "נתפס" כמי שמפר את חובות החוק.

 

סעיף 5    מוצע כי תחול מגבלה על מסירת פרטי הכתובת והטלפון האישיים של הקורבנות של אותם "נותני חסות", וזאת על מנת לצמצם את הפגיעה בהם לאחר הדיווח על הפעילות העבריינית.