בישראל בכל שנה מתים כ 3,000 בני אדם מזיהום סביבתי

דוח בריאות וסביבה בישראל 2020 – דוח משותף של משרד הבריאות ושל הקרן לבריאות וסביבה

בריאות הסביבה משפיעה באופן ישיר על בריאות האדם. בישראל בכל שנה מתים כ 3,000 בני אדם בעקבות חשיפה לגורמים סביבתיים כולל זיהום אוויר, רדון ועשן טבק סביבתי. יש עדויות לכך שחשיפה למזהמים סביבתיים מעלה את הרגישות לנגיף הקורונה ומשפיעה על חומרת התחלואה. 

דוח בריאות וסביבה לשנת 2020, המהדורה השלישית של הדוח, בודק את התקדמות באתגרים בתחומי סביבה שונים המשפיעים על הבריאות -  איכות האוויר, עשן טבק סביבתי, איכות מי השתייה, חומרי הדברה, חומרים כימיים במזון וכימיקלים במוצרי צריכה, קרינה בלתי מייננת, שינויי אקלים וכן מגמות בתחלואה ותמותה המושפעות מהסביבה (כולל סרטן ואסתמה). 

מתוך ההקדמה של פרופ' איתמר גרוטו לדוח:
"פרסום הדוח הזה בסוף שנת 2020 ראוי: אומנם תשומת הלב הציבורית והפוליטית מופנית אל נושאים אחרים אך סוגיות דחופות בבריאות וסביבה לא נעלמו ויש לתת עליהן את הדעת... במאמץ לשקם ולבנות מחדש את החוסן של בריאות הציבור בעקבות מגפת הקורונה על מדינת ישראל לכלול צעדים להבניית החוסן של בריאות וסביבה בישראל - להגביל את חשיפת הציבור לחומרים רעילים באוויר, במים, במוצרי צריכה,  ובמזון  ולהגדיל את הנגישות למרחבים ירוקים."

הדוח מציג התקדמות ואתגרים ביחס לסוגיות הקשורות לבריאות וסביבה, ביניהם: 

• איכות האוויר: ניכרת ירידה מסוימת בריכוזים של חומר חלקיקי ושל מבשרי אוזון באוויר. אתגרים לעתיד הם עדכון התוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל וכן עדכון תקנות אוויר נקי. 
• עשן טבק סביבתי: הושגה התקדמות במדידת ריכוזי קוטינין (תוצר פירוק של ניקוטין)  בדגימות שתן בקרב ילדים, יילודים ונשים הרות. נדרשות  התערבויות להפחתת החשיפה לעשן טבק סביבתי הממוקדות באוכלוסיות בסיכון גבוה, כגון האוכלוסייה הערבית בישראל.
• גורמים כימיים במי השתייה: הושגה התקדמות בהגבלת תכולת העופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה. אתגר חדש הוא איסוף ופרסום נתונים על תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (PFAS) במי השתייה ואימוץ תקן חדש למזהמים אלו במסגרת תקנות מי שתייה, בהתאם למדיניות החדשה באירופה.  
• חומרי הדברה : מספר חומרי הדברה להגנת הצומח יצאו משימוש לאחרונה בעקבות הערכה מחדש" כולל קוטל העשבים פראקואט אשר קשור למחלת הפרקינסון. מכיוון שעדיין רשומים חומרי הדברה רעילים מאד, נדרשת חקיקה להגבלת שיווק ושימוש של חומרי הדברה רעילים במיוחד למורשים בלבד. 
• מזהמים כימיים במזון : הושגה התקדמות בביצוע סקרים על מזהמים (אלומיניום ופתלאטים) במזון לתינוקות. אתגרים לעתיד כוללים ביצוע סקרים על דיוקסינים ותרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (PFAS) במזון בישראל. 
• תכנון : הושגה התקדמות בדרישות להצללה בשטחים ציבוריים פתוחים בדגש על גני שעשועים (תקנות חדשות נכנסו לתוקף ב 2019). לאור העלייה בצפיפות בישראל וכן הלקחים ממשבר הקורונה, אחד האתגרים הבולטים בתחום התכנון לשנים הקרובות הוא הגדלת כמות השטחים הציבוריים הפתוחים הירוקים והאיכותיים בתוך ערים. 
• שינויי אקלים : אושרה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים. עם זאת התכנית טרם תוקצבה. האתגר לשנים הקרובות הוא היערכות להשפעות ארוכות טווח של שינויי האקלים על בריאות למשל בתפוצתם של יתושים ושל וקטורים אחרים.

מתוך נספח לדוח על בריאות וסביבה ונגיף הקורונה:

"שמונה חודשים לאחר פרוץ המגפה עודנו לומדים את מכלול יחסי הגומלין בין המגפה ובין תחומים בבריאות וסביבה.  למשל, השפעת זיהום האוויר או החשיפה לכימיקלים סביבתיים הפוגעים במערכת החיסונית על הפגיעות לנגיף, חומרת המחלה והסיכון לתמותה; התרומה הפוטנציאלית של המגפה לעמידות לאנטיביוטיקה עקב השימוש בכימיקלים אנטי מיקרוביאליים מיותרים ומזיקים; ההשפעה לאורך זמן של העבודה והלמידה מרחוק על היוממות וזיהום אוויר מתחבורה,  והשפעת המשבר על תשומת הלב הפוליטית ועל פעולה בנוגע לשינויי אקלים."