דגים אקולוגים לניקוי מקווי מים במקום חומרים כימיים

עופר ברזק תושב קיבוץ גבע לשעבר, עסק בגידול דגים בבריכות בגלבוע, והדריך בארץ ובעולם בנושא גידול ואכלוס דגים, עופר מבין טוב שהדגים הם מזון העתיד של העולם.

ישראל היא ארץ שטופת שמש, בעלת טמפרטורות גבוהות ברוב ימות השנה.

בתנאים אלו כל מקווי המים הפתוחים מפתחים ,עם אור השמש, כמות גדולה של אוכלוסייה טבעית אצות ,בעלי חיים זעירים , שבלולים וצמחי מים , כשכמותם תלויה בסוג המים ובקרקע  בכל מקום.

בשל מחסור במי בארות וגשמים נבנו מאגרי מים, להשקיית שדות ומטעים בתקופה היבשה.

אספקת המים לחקלאות ניזונה יותר ויותר ע"י מים מושבים ממתקני טיהור, המוזרמים למאגרים יחד עם מי הגשמים כדי לספק את כל צרכי המטעים והשדות.

המים המושבים עשירים מאד בחומרים אורגנים, וגורמים להתפתחות גדולה מאד של אצות, בע"ח זעירים וצמחיה במאגרים, המקשים בחלק לא קטן של המקרים, על זרימת המים מהמאגר למכוני השאיבה, בסינון הגס, ועל שאיבת המים להשקיה, בשל סתימת המסננים העדינים  הצמודים למשאבות. 

מצב זה חייב פתרון 

1-    שימוש בחומרים כימיים כדי לחסל את האוכלוסייה הטבעית .

2-    , או שימוש בדגים צמחונים, ל"ניקיון המים" שאוכלוסייה טבעית זו היא מזונם .  

1 - שימוש בחומרים כימיים

יתרונות 
א-    חומרים כימיים נותנים פתרון ל"פריחת" אצות , ועודף של בע"ח זעירים .
ב-    החומרים קלים להשגה , ופיזורם נעשה בהרבה מהמקרים ע"י מטוסי ריסוס.

חסרונות 
א-    הפתרון הוא לזמן קצר , ויש לחזור על הטיפולים מספר רב של פעמים.
ב-    הפיזור במטוסים מאד מייקר את הטיפולים.
ג-    החומרים הכימיים לא נותנים פתרון לצמחיה , ושבלולים.
ד-    המחיר השנתי לשמירת ניקיון מקווה המים גבוה . 
ה-    לעתים החומרים לא פותרים את הבעיה ואין אפשרות לשאוב את המים מהמאגר.
ו-    תיתכן השפעה על הרכב המים ,  היכולה להשפיע על תכולת הפירות והירקות.

2    - שימוש בדגים 

יתרונות 
א-    הדגים המומלצים לאכלוס, ניזונים מאצות , בע"ח זעירים , צמחיה ושבלולים. 
ב-    כל סוגי הדגים המומלצים קלים להשגה בגדלים הרצויים .
ג-    הדגים הנמצאים במאגר כל הזמן , מסננים את המים 24 שעות ביממה.
ד-    מחיר הדגיגים לדונם, נמוך בהרבה ממחיר החומרים הכימיים לדונם.
ה-    הדגים הם "מנקים אקולוגים" ללא השפעה על הרכב המים , ועל תכולת  הפירות והירקות. 
ו-    יש אפשרות למכור את הדגים לתעשייה במחיר סביר לכסוי הוצאת קנייתם.

חסרונות
א-    אין אפשרות לאכלס דגים ברמות חנקות גבוהות במים לאחר טיפול שניוני.
ב-    ברמת חמצן נמוכה צריך להוסיף חמצניות למניעת תמותה.
ג-    דגים יכולים לסבול ממחלות ולמות מהן.
ד-    במקרים בודדים יש להוסיף חומרים כימיים כדי לעזור לדגים לנקות את המים.
ה-    בחודשי הסתיו והחורף יש סכנה לטריפה ע"י שקנאים.
ו-    שיווק דגים למאכל יכול להתבצע רק ממים שעברו טיפול שלישוני , ומחייב בדיקת איכות המים של משרד הבריאות.

חברת "מקורות" ספק המים הגדול במדינה  בחרה באפשרות  2 , כבר מ 1984 , החברה החלה ב שימוש בדגים צמחונים לניקוי מים במערכת המוביל הארצי ובכל מאגריה בארץ , שנתנו תוצאות טובות בניקוי המים .

הדגים מאוכלסים בצפיפות נמוכה לדונם , ובשל כך לא סובלים כמעט ממחלות , או מחוסרי חמצן. החברה ממשיכה בפעילות זאת כל השנים עד היום , ומאכלסת כל שנה דגים אלו במאגריה.

בתקופות קודמות בהן, מאגרי המים הפרטיים בארץ היו מי שיטפונות בלבד , גדלו בהם דגים למאכל בצפיפות נמוכה עם מעט מזון מוסף , וללא מזון מוסף , ששמרו על ניקיון המים .

הכנסת ה"מים המושבים" למאגרי ההשקיה ,שקבלו טיפול ראשוני ושניוני בלבד, הם בעלי רמות גבוהות של חנקות (אמוניה וניטריט ), ואינם מאפשרים ברוב המקרים אכלוס דגים .

השוואה של רמת החנקות בין הטיפולים במתקני הטיהור 

רמת הטיפול -              אמוניה                          ניטריט 

ראשוני – שניוני     25-30 PPM                   10 PPM.

שלישוני               3-5 PPM                        2 PPM

היום חלק גדול מ"המים המושבים" מגיעים למאגרים ממתקני הטיהור לאחר טיפול שלישוני, ולא רחוק היום בו יגיעו למאגרים, מים בעלי טיפול שלישוני בלבד, שהם בעלי רמת חנקות נמוכה, שיאפשרו אכלוס דגים לסינון המים במאגרים, לפני שאיבתם להשקיה, ושיווק הדגים למאכל.

רצ"ב אישור של משרד הבריאות לשיווק דגים לאחר טיפול שלישוני.

אגודת המים גלבוע מאגרי האגודה שמשו בעבר לגידול דגים אינטנסיבי ולהשקיה של גד"ש, ומטעים של משקי האגודה. עם עליית הצרכים להשקיה, לפני כ 10 שנים , נסגר ענף המדגה וכל המים נשאבו להשקיה.

ללא הדגים במאגרים, גדלה "האוכלוסייה הטבעית", וסתמה את המסננים בצורה קשה, וגם ריסוסים בחומרים כימיים מהמטוסים שעלו כסף רב הועילו לזמן קצר בלבד, והיה קשה להביא את המים לשטחים, בהתאם ללוח ההשקיה הרצוי לגידולים ולמטעים. וכך, בשנה העוקבת , שוב אוכלסו דגים, שמטרתם היחידה הייתה סינון המים בלבד.

בשל צפיפות הדגים הנמוכה לדונם , וללא הזנה, לא נצפו חוסרי חמצן ומחלות של הדגים.

יבול הדגים השנתי נע  בין 60- 135 ק"ג דגים /דונם.

מצורפת טבלה של תוצאת הגידול של  מאגר המערבי של אגודת המים גלבוע ב 2013.(280 דונם) יש בידינו ניסיון רב בשימוש במספר דגים שונים לניקוי אקולוגי של מקווי המים, המאוכלסים בצפיפות נמוכה, החוסכים כסף גדול בשימוש בחומרים כימיים, ומאפשרים שמירה על ניקיון המים ובמקרים מסוימים, גם שווקם בארץ למאכל.

כדי לאכלס דגים , יש לבדוק  שרמת החנקות לא תעלה את המותר.

יבול הדגים – מותנה בפוריות האגם ובמשך הימים בו יש מים.

 ייצור 1 ק"ג דגים בשיטה זו , מצריך אכילה של  10 ק"ג של מזון טבעי.

מהניסיון המצטבר נוכל לראות יבול של דגים הגדל על מזון טבעי בלבד שנע בין 60 -100 ק"ג.

ק"ג דגים נטו מדונם ,כלומר כמות המזון הטבעי שנאכלה ע"י הדגים נע בין600  1000 ק"ג /דונם, לא הגיע למערכות הסינון , שמעבירות מים אלה להשקיית המטעים והשדות.

הדגים חסכו שימוש בחומרים כימיים, שעלותם זולה בהרבה ולא פחות חשוב בריאה יותר.

מצורפת טבלה של שימוש דגים לניקיון , ב -2  מאגרים בעמק יזרעאל ב- 2015 .

שיטת האכלוס-האכלוס נעשה עם מילוי המים , כשהוא מורכב ממספר סוגי דגים שונים , כשכל סוג דג אוכל את המזון בברכה המתאים לו . תמונה מצורפת של סוגי הדגים ומזונם.

הדג המזון מספר דגים/דונם (היבריד של כסיף ונמרון ) נמסיף אצות ובע"ח זעירים 20, אמור- צמחיה  5, קרפיון שחור, שבלולים  5, בורי רקבובית וחומר אורגני. 10, סה"כ מאכלסים בדונם - 45 דגים.

הנמסיף – הוא הכלאה של דג ה"כסיף" הניזון מאצות, ו"נמרון" הניזון מבע"ח זעירים.

ההיבריד הזה ניזון מאצות ובע"ח גם יחד , ועושה "עבודת ניקיון" טובה מאד.

קרפיון שחור– ניזון משבלולים ומונע היווצרותם על רשתות הסינון בתוך המאגר.

גודל הדגים באכלוס–ככל שהדגים גדולים יותר כך הם מסננים טוב יותר את המים.

רצוי לאכלס דגיגים בגודל של 20- 25  גרם ומעלה,  שאפשר להשיגם , החל מהסתיו של כל שנה.

לא רצוי לאכלס דגים קטנים מ 20 גרם היות ויעילותם והישרדותם נמוכה.

לסיכום  חברת "מקורות" נעזרת בדגים לניקוי מאגריה כבר מעל 30 שנה , ומוכיחה יחד עם גורמים.

פרטיים נוספים - דגים מנקים ולא מזהמים את המים. " שימוש בדגים במקום חומרים כימיים לניקוי מים בריא וזול יותר".