הרחבת סמכויות בתי המשפט לעניינים כלכליים בנושאי חילוט והלבנת הון

ועדת החוקה אישרה את הצעת צו בתי משפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"א-2021. המחלקות הכלכליות בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובחיפה יורחבו משמעותית כך שיכללו גם הליכי חילוט ותיקי הלבנת הון ומס מורכבים. הצו ייכנס לתוקפו ב-1.3.22. 

במסגרת הצו שאושר נקבע שפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, יהיה רשאי להגיש הליך כעניין כלכלי במחלקות הכלכליות בבימ"ש אם מדובר באחד מאלו: 
 

-ערר על הליכי תפיסה- אדם הנחשד בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שלגביה נתפס רכוש הנאמד בסכום של 5 מלש"ח לפחות והערר מעלה שאלות מורכבות בעלות אופי כלכלי.
 

-לגבי אישום- לנאשם מיוחסת עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון שהוגשה לגביה בקשת חילוט בשווי רכוש של 5 מלש"ח לפחות, או עבירה לפי פקודת מס הכנסה אשר שוויה בסכום העולה על 10 מלש"ח או עבירה לחוק מע"מ שנעברה בנסיבות מחמירות ושוויה בסכום העולה על 10 מלש"ח ובנימוקים שצוינו עולות שאלות מורכבות בעלות אופי כלכלי.
 

כמו כן, נקבע כי נשיא בימ"ש או סגנו יוכלו להורות שהליך שהוגש לא יידון במחלקה הכלכלית אם מצא שאינו עניין כלכלי.

בעקבות הערתו של ח"כ שמחה רוטמן שינתה הוועדה את נוסח הצו כך שהליכים הנכללים בגדר התנאים הקבועים בצו יוגדרו כעניין כלכלי ללא מתן שיקול דעת לפרקליטות לסיווגם ככאלו. עם זאת הפרקליטות היא זו שתצטרך לבחון את התקיימות התנאי כי מדובר בתיק מורכב או רחב היקף.

תמכו בצו: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים בני בגין, צביקה האוזר (תקווה חדשה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת). ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) נכח בישיבה אך לא השתתף בהצבעה.