חדו"ש לבג"צ: אפשרו קבורה אזרחית ביישובים חקלאיים

חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית נחקק אומנם לפני יותר מ20 שנה אך הקבורה האזרחית בישראל בקושי קודמה ועד היום רוב תושבי ישראל אינם יכולים לזכות בקבורה חילונית או דתית-לא אורתודוכסית.

כחלק מהמאבק בנושא עתרה עמותת חדו"ש  לבג"צ בדרישה כי הרשויות יאפשרו בשלב הראשון פתרון זמין ומיידי של המשך הקבורה ביישובים חקלאיים שהממשלה עצרה את הקבורה בהם. בין היישובים המדוברים: גבעת השלושה, עינת, עין כרמל, חורשים וכפר מסריק. 

עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון עתרה לבג"ץ נגד השר לשירותי דת, יצחק וקנין, ורשות מקרקעי ישראל בדרישה לבטל את האיסור על קבורה אזרחית בקיבוצים ומושבים (בג"ץ 4928/19 - חדו"ש נ' השר לשירותי דת ואח').

הצורך להתיר קבורה בקיבוצים ומושבים נובע מכך שכיום אין אפשרות לקבורה אזרחית למרבית תושבי ישראל, וזאת בניגוד לחוק.  כבר כיום קיים מחסור של עשרות אלפי מקומות קבורה אזרחית, והבעיה מחמירה משנה לשנה.

חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית נחקק עוד בשנת 1996, וקבע כי לכל אדם בישראל הזכות להיקבר בקבורה אזרחית. החוק מחייב את  השר לשירותי דת להקים בתי עלמין אזרחיים חלופיים בכל חלקי הארץ.

למרות ההוראה המפורשת בחוק והחלטות ממשלה לאורך השנים, הקבורה האזרחית בישראל בקושי קודמה ועד היום רוב תושבי ישראל אינם יכולים לזכות בקבורה חילונית או דתית-לא אורתודוכסית.

העתירה מדגישה כי למשל לתושבי ירושלים, תל אביב ורוב ישובי גוש דן אין כלל אפשרות לקבורה אזרחית במרחק סביר ממקום מגוריהם, כדרישת החוק. על פי בדיקת חדו"ש, הרשימה של בתי עלמין אזרחיים שמפרסם המשרד לשירותי דת היא פיקטיבית בחלקה ומוגבלת לתושבי היישוב בחלקה האחר, ואין כל צפי לשינוי קרוב של מצב חמור זה.

העתירה מתארת כי מחדלי המדינה בפיתוח פתרונות לקבורה אזרחית בהתאם לדרישות שבחוק, הביאה לכך שקיבוצים ומושבים שבהם חלקות קבורה החלו להציע שירות זה לציבור, שלא הייתה לו חלופה אחרת, תוך העלמת עין של הרשויות.

בשנת 2010 פרסם מבקר המדינה ביקורת חמורה על מחדלה של המדינה, אשר למרות חלוף השנים הרבות לא עמדה בחובתה לאפשר כבוד אחרון לתושבי ישראל התואם את אורחות חייהם והשקפת עולמם. אך בעקבות דו"ח המבקר החליטה המדינה להזניח את דרישתו המרכזית של המבקר - לקדם הקמה של בתי עלמין אזרחיים אזוריים בכל הארץ, ובמקום זה פעלה המדינה בנחישות לסגירת הקבורה האזרחית בקיבוצים ומושבים.

לאחר שחדו"ש פנתה לרשויות בעניין זה, והתברר כי רשות מקרקעי ישראל מגלגלת את הכדור למשרד לשירותי דת, והמשרד לשירותי דת - לרשויות המקומיות, ואף אחד מן הגורמים המוסמכים אינו מוכן לקבל החלטה אופרטיבית לקידום המהלך - עתרה חדו"ש  לבג"צ בדרישה כי הרשויות יאפשרו בשלב הראשון פתרון זמין ומיידי של המשך הקבורה ביישובים חקלאיים שהממשלה עצרה את הקבורה בהם. בין היישובים המדוברים: גבעת השלושה, עינת, עין כרמל, חורשים וכפר מסריק.

עו"ד שגיא אגמון, היועץ המשפטי של חדו"ש, הגיב: "העתירה משקפת מחדל מתמשך של המדינה בנושא הקבורה האזרחית.  הממשלה החליטה כבר בראשית שנות ה-2000 להקים בתי עלמין אזרחיים אזוריים, אך העדיפה להזניח את חובתה כלפי הציבור החופשי, ורשות מקרקעי ישראל פעלה לעצור באופן מוחלט את הקבורה האזרחית בקיבוצים ומושבים, שעבור רבים היא פתרון אפשרי יחיד לקבורה אזרחית במרחק סביר ממקום מגוריהם.  במקום לדבר באוויר על פתרונות שאינם מקודמים כבר יותר מ-20 שנה, הגיע הזמן לקדם את הפתרון היחידי שניתן ליישום מיידי - החזרת הקבורה האזרחית ביישובים חקלאיים עבור כל מי שאין לו חלופה אחרת לקבורה אזרחית".    

הרב עו"ד אורי רגב מנכ"ל עמותת חדו"ש אמר כי "העתירה הנוכחית מוגשת כחלק מן המאבק המתמשך של חדו"ש לקידום חופש דת ושוויון בישראל, ובהמשך לעתירה קודמת אשר נדונה בבג"צ החודש ובמסגרתה התחייב צה"ל לפתוח את הקבורה הצבאית לחלופות חילוניות ודתיות לא-אורתוכסיות."

רגב הדגיש כי "קשה לנתק את המחדל הנמשך של הממשלה לממש את הזכות הבסיסית לקבורה אזרחית מן העובדה שהמשרד הממשלתי שהופקד על מימוש החוק נמצא בידיהן של המפלגות הדתיות המעוניינות למנוע חופש דת ורוצות להנציח את המונופול האורתודוכסי על חיי הדת בישראל, וכי ממשלות ישראל לדורותיהן נכנעו לתכתיביהן את מפלגות אלה. לא נותר אלא לקוות כי בנוסף למגדלור המאיר של בג"צ הרי גם תוצאות הבחירות הקרובות יבשרו אפשרות לממשלת אחדות אזרחית, אשר תקדם את עקרונות חופש הדת והשוויון, כרצונו של רוב הציבור".