חוק קק"ל לקריאה שנייה ושלישית

יו"ר ועדת הכספים גפני: ההסדר טוב למדינה ולקק"ל כאחד. המדינה תקבל תקציבים גדולים שתפנה לפרויקטים לאומיים וקק"ל עוברת למסלול נורמלי שלא יאפשר עוד לסחוט אותה

11.11.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
חוק קק"ל לקריאה שנייה ושלישית

ועדת הכספים אישרה את חוק קק"ל, שנועד מחד, להסדיר את פעילותה כגוף רגיל המשלם מיסים כדת וכדין ופועל בשקיפות תוך ניהול ספרים ומאידך, יוביל לעברת תקציבים גדולים בסך 2 מיליארד ש"ח, כבר בשנתיים הקרובות, לצורך ביצוע פרויקטיי תשתית לאומיים בהיקפים גדולים. החוק קובע כי בפני קק"ל שתי אפשרויות: האחת, להעביר למדינה 2 מיליארד שקלים (65% מהכנסות קק"ל) בשנים 2018 – 2019, מיליארד לשנה ולאחר מכן לקבל פטור ממיסים עד לסוף שנת 2023.

השנייה, לעבור למסלול של תשלומי מס כבר מה- 1.1.18. בכל מקרה עפ"י הצעת החוק, החל מה- 1 בינואר 2024 קק"ל יבוטלו כל הפטורים שניתנו עד היום לקק"ל והיא תשלם מיסים באופן מלא. הדיונים שהובילו לאישור החוק היו סוערים במיוחד והופסקו פעמים רבות לצורך השגת פשרות. מתנגדי החוק טענו, כי בפועל מדובר בהלאמת קק"ל ופגיעה בפעילותה הציונית. מנגד התומכים, טענו כי קק"ל פועלת בחוסר שקיפות גם בנושא התקציבי וגם בתחומי עיסוקה.

עם אישור החוק בוועדה, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי "לאחר שהחוק יאושר סופית בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת" בכוונתו "לקיים דיון מקיף על קק"ל ועל פעילותה". גפני: "חברי ועדת הכספים ואנוכי רוצים לדעת מה עושה קק"ל היום, במה היא עוסקת, באילו יישובים היא פועלת ובאילו לא". גפני קרא למנכ"ל קק"ל שהשתתף בדיון, אמנון בן עמי, להעביר לוועדה סקירה על פעילות קק"ל ואופן הפניית המשאבים לפעילויות שונות, טרם הדיון שיתקיים בוועדת הכספים בנושא.

החוק קובע את המטרות לשמן יוקצו התקציבים שיועברו מקק"ל למדינה: "פרויקטים לאומיים" – פיתוח תשתיות, סלילת כבישים, מנהרות, גשרים, מסילות רכבת ומתקני תשתית". עוד עפ"י החוק, בין השנים 2020 עד 2023 הקרן תהיה פטורה ממיסים, אם תודיע למנהל רשות המיסים לא יאוחר מיום 10 בינואר 2018, שהחליטה ש- 65% מהכנסותיה בשנים 2018 – 2019 יועברו לתקציב המדינה, קרי אותם 2 מיליארד ₪. אם הקרן תבחר באופציה הזו, היא תעביר בכל תום רבעון של השנים 2018 – 2019 סכום של 65% מהכנסות הקרן באותו רבעון למדינה ואת יתרת ההכנסות תעביר לקק"ל.

הדיונים על החוק היו כאמור, סוערים מאוד וכללו חילופי דברים קשים בין הצדדים השונים, גם בקרב חברי הכנסת וגם בין נציגי האוצר ונציגי קק"ל. היועץ המשפטי במשרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, דחה את טענות אנשי קק"ל, לפיהן החוק אינו ראוי. אנשי קק"ל אמרו שישקלו לעתור לבג"צ נגד החוק. מסינג: "אין פה עניין של ראוי או לא ראוי, העניין פה ראוי והתכלית ראויה. מדובר בכספים שהתכלית שלהם היא מימוש פרויקטים לאומיים ולכן בין אם קק"ל תעשה זאת ובין אם המדינה תעשה זאת, זו תכלית ראויה. מעבר לכך, יש פה שיקולים פיסקאליים שאינם זרים לוועדת הכספים. הממשלה לקחה על עצמה התחייבויות והשתנו הצרכים הפיסקאליים באופן ניכר מאז 2015, עת נחתם ההסכם עם קק"ל ויש עלייה משמעותית בהכנסות הקרן ביחס לשנת 2014. מעל כל זה מצטרפת פסיקת בג"צ בעניין מתווה הגז, לפיה המדינה רשאית ואף חייבת לשנות את החלטתה ככל שהיא רואה לנכון בהתאם לצרכים ולנסיבות המשתנות. כל הנסיבות האלה התנקזו להחלטת הממשלה אתמול להביא לאישור החוק הזה. אין בכלל מקום שקק"ל תתבע את מדינת ישראל על הפרת הסכם".

יועץ משפטי לקק"ל, עו"ד אלון גלרט: "החוק לא רק בלתי ראוי אלא לא חוקי. הממשלה הפרה את התחייבותה, כולל למשוך את אותה הצעת החוק עליה הולכים להצביע. אנחנו שומרים את כל טענותינו ונעלה אותן במקומות המתאימים. יחד עם זאת, אם בכל זאת החוק הזה יישאר על תילו, אנחנו דורשים שייקבע שההכנסות ממכירת קרקעות לא יועברו מרשות מקרקעי ישראל למדינה בשם קק"ל, אלא שהן תועברנה תחילה לקק"ל וקק"ל היא זו שתנהל את המגעים מול האוצר בעניין העברת הכספים". גלרט העלה את הנושא הזה לאחר שחבר הוועדה, ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) דרש לשנות את נוסח החוק בהתאם לכך.

הוויכוחים על סעיפי החוק התמשכו ממש עד לתחילת ההצבעות עליו ואישורו.

ח"כ איתן ברושי, שהתנגד מלכתחילה לרוח החוק אמר: "התקציב הזה של קק"ל לא נועד לסגור חורים של האוצר. המשימות של קק"ל לא הסתיימו ולכן שאלת השימוש במיליארד ₪ בכל שנה היא לא שאלה של מה בכך אלא של יעדים לאומיים. מציע לא לכתוב דבר אלא משימות לאומיות. מעבר לזה מי הגורם שמכתיב המשימות. בחוק יושב שי באב"ד, אך מי ייקבע בעוד שנתיים שלוש מה יעשו בכסף??! כשזה היה קק"ל, היא היתה באוריינטציה של התיישבות, פיתוח נגב גליל ועכשיו לאן יילך הכסף, זו לא שאלה טכנית, ואם קק"ל נשארת גוף חי צריך לאפשר לה להתקיים, ותפקידיה לא הסתיימו וכך חושב רוב הציבור בישראל. אני מבקש שההכנסות מרשות מקרקעי ישראל יעברו לקק"ל וקק"ל יתחשבנו עם האוצר ולא ישירות מרמ"י לאוצר. זה הופך לתלות של 100% בפקידי האוצר".

חברי כנסת נוספים העלו טענות בעד ונגד או בקשות לשינויים בסעיפי החוק.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הלין על האופן שבו המדינה דורשת את העברת הכספים באופן מלא בשנתיים הקרובות ואמר כי "המקדמות האלה פוגעות בשר האוצר הבא. זה אומר שהוא לא ייהנה מהכסף הזה. בלעתי את הצפרדע הזו והסכמתי בכל זאת להצביע בעד החוק, כי כבר חמש שנים אני נלחם בנושא הזה של קק"ל ובצורך להעביר אותה לפסיי התנהלות נורמליים ושקופים. אך זו התנהלות לא כשרה מצד האוצר. היה כאן לחץ פוליטי של שר האוצר על הפקידים והמשפטנים להעביר חוק כזה". ח"כ לוי דרש כמו-כן להוסיף לחוק סעיפים שיאפשרו למבקר המדינה דריסת רגל בתוך קק"ל על-מנת לפקח ולבקר את פעילותה, אך בשל ההתנגדויות הנחרצות הן של קק"ל והן של חברי כנסת, בפשרה שהושגה בסופו של דבר, הנושא הזה הוסר מסדר היום. גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, תמך בהצעה שקק"ל תהיה מבוקרת ע"י מבקר המדינה באופן אקטיבי ופעיל בזמן אמת, אך כאמור, הנושא ירד מסדר היום. אף על פי כן, דרש ח"כ לוי, להדגיש לפרוטוקול, את דרישתו שהדו"חות הכספיים של קק"ל יועמדו לרשות הציבור ושזו תפעל בשקיפות, זולת הסעיפים שאין לפרסמם כגון עניינים שחלה לגביהם סודיות וכד'".

נושא נוסף שהיה חשוב מאוד ליו"ר הוועדה גפני ולחברי כנסת אחרים היה הדאגה לעובדים. חברי הכנסת ביקשו למנוע מצב שבו לאחר שקק"ל תעביר כספים למדינה בהיקפים גדולים לא יישארו בידיה מספיק כספים לתשלום משכורות ופנסיות. חברי הכנסת העלו את החשש, שמא בעקבות תביעות או עיקולים כאלו ואחרים, מהיתרה שתישאר בידי קק"ל, קרי 35% מההכנסות שלה, היא לא תוכל לשלם לעובדים. על-כן חלקם הביעו תקווה שקק"ל תבחר לעבור מיידית למסלול של תשלום מיסים מלא, מה שמבטיח, בהתאם לעולם המיסים, שקודם כל משלמים את השכר ותנאי העובדים ורק אח"כ משלמים מיסים. החשש במסלול של ההעברות הגדולות ב- 2018-2019, הוא שאם תהיינה בעיות, עשויה להיות קדימות דווקא למדינה על-פני העובדים.

לאחר שחברי כנסת הודיעו שיסרבו לתמוך בחוק אם לא יובטח ששכר ותנאי העובדים לא ייפגעו, נתן מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, הבטחה שלטונית כי העובדים לא ייפגעו.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הביע תרעומת קשה לאחר שהיועץ המשפטי לאוצר דיבר על קדימות המדינה על-פני העובדים וציין שבמו"מ מול האוצר, אכן היתה התחייבות של באב"ד בעניין הזה, אחרת לא היה מסכים לפשרות שהושגו. בעקבות דבריו, שב באב"ד והתחייב לכך בפניי הוועדה. יו"ר הוועדה גפני הבהיר חד-משמעית, כי "נושא העובדים והדאגה להם זה בראש סדר העדיפויות של ועדת הכספים. לא נאפשר פגיעה בעובדים וגם אם אין לנו סמכות ישירה על קק"ל, נמצא את הדרכים להבטיח שהעובדים לא ייפגעו. אם נדרש לכך, נחוקק חוק נוסף שיעגן את זכויותיהם".

יו"ר ועד עובדי קק"ל, ישראל גולדשטיין, דיבר באופן קשה נגד החקיקה של הוועדה בנושא קק"ל ואמר שהחוק והדיונים עליו "פוגעים בגוף הציוני האחרון במדינה" וקרא להחיל חבות תשלום מיסים על כל הגופים במדינה, כולל על הוואקף, דברים שעוררו את כעסו של ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) שהתעמת איתו עקב כך. בין השניים היו חילופי דברים קשים ולבסוף הוצא גולדשטיין מהדיון. טיבי אמר כי "הפטורים ניתנים לגופי דת וקק"ל איננה כזו ועל-כן לא מגיע לה פטור ממס".

מנכ"ל האוצר, באב"ד, הגיב לדברי יו"ר ועד עובדי קק"ל: "לומר שלמסות גוף זו פגיעה בעובדים זו טענה אבסורדית שלא עולה על הדעת. הפטור ההיסטורי שהיה לקק"ל ממיסוי אין לו עוד הצדקה. נותנים כאן אופציה לקק"ל שאם בשנים 2018 – 2023 תקבל פטור ממס, תעביר 65% מההכנסות שלה למדינה".

בסיכום, שב יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ואמר כי "בסופו של דבר החוק הוא טוב ונכון. החוק מיטיב גם עם המדינה וגם עם קק"ל בכך שמחד, יאפשר למדינה לקבל כספים חיוניים לצורך ביצוע פרויקטים לאומיים חשובים וטוב לקק"ל, שאחרי כל-כך הרבה שנים, יעביר אותה למסלול נורמלי של תשלום מיסים ועקב כך, יימנע את האפשרות של ממשלה כזו או אחרת בעתיד, לבוא ולסחוט את הקרן. אין ספק, החקיקה הזו ראויה".

גפני הודיע כאמור, ש"ועדת הכספים תקיים לאחר סיום הליכי החקיקה במליאה, דיון מקיף בנושא קק"ל. נבקש לבחון את אופי פעילותה, לראות באילו יישובים היא פועלת ובאילו לא, כיצד היא קובעת ומדרגת את יעדיה ומה תכניותיה לעתיד".

תגובות

מומלצים