חנוכת בית כנסת באתר הארכיאולוגי עין קשתות ברמת הגולן

על המקום אֻם אל-קַנַאטִר ام القناطر, שמענו מזיאד אבו שאהין תושב בוקעתה שעבד באתר ההיסטורי בשחזור בית הכנסת המפואר שהתגלה במקום.

מביקור במקום מתגלה האתר ביופיו המרהיב, אֻם אל-קַנַאטִר שמשמעותו אם הקשתות, על שם שלוש הקשתות מעל המעיין, סמוך לישוב נטור בדרום רמת הגולן, בדפי ההיסטוריה מדובר בכפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב ליישוב נטור ברמת הגולן.

זיאד אבו שאהין סיפר איך הוא וישו דריי עבדו בשחזור והמלאכה שלא הייתה קלה ומה מצאו באתר בזמן החפירות שעשו, "בית הכנסת הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד מלפני 1800 שנה והוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל, על חורבותיו בנו עוד בית כנסת מלפני 1200 שנה. בית הכנסת שתי קומות, דופן בית כנסת השתמרה היטב ויתר בית הכנסת הכל היה הרוס, אני ויהושע (ישו) דריי מהמרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה, שחזרנו את הכל וכל דבר החזרנו למקומו".

חורבות הכפר התגלו על ידי סר לורנס אוליפנט בשנת 1885, שהתגורר באותם שנים בבית שבנה במו ידיו בדאלית אל כרמל, יחד עם אשתו אליס, ולפי מה שכתב בכתבים שלו כנראה שבאותה עת לא היה במקום כל יישוב.

סר לורנס אוליפנט סייר במקום בשנת 1885 ביחד עם גוטליב שומכר והוא מתאר את ביקורו בספרו "חיפה - כתבות מארץ ישראל": במקום היו גלי חורבות מתוכם ששה עמודים שגובהם עשר עד שתים עשרה רגל, שאותם הוא זיהה מיידית כשרידי בית כנסת עתיק שנבנה במאה ה-1 או ה-2.

בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. על החורבות בסמוך לבית הכנסת, נבנה כפר ערבי  שהיה שייך למחוז קוניטרה בסוריה עד מלחמת ששת הימים.

בדצמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל מיזם לשיקום בית הכנסת במקום ושחזורו, הסדרת כביש הגישה לאתר ופיתוח סביבתי בסך 14.2 מיליון ש"ח. המיזם נעשה במסגרת "פרויקט שיקום אתרי מורשת" של ממשלת ישראל.

באביב 2004, במסגרת עבודות שימור ופיתוח, נחשף מכלול המעיין בשלמותו במקום נמצאו ברכות ואגנים מטויחים, מכתשי אבן וצינורות חרס המשמשים להובלת מים ממקום למקום. החופרים אשר מצאו את הממצאים הסיקו כי כל הנראה המקום שימש למפעל תעשייתי להלבנת פשתן. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו השתתפו באירוע חנוכת בית כנסת באתר הארכיאולוגי 'עין קשתות' ברמת הגולן

דברי ראש הממשלה נתניהו בחנוכת בית כנסת באתר הארכיאולוגי 'עין קשתות' ברמת הגולן

"זהו יום חג פה בגולן, במקום הנפלא הזה, כשאנחנו חוגגים יחד. אנחנו אף פעם לא מחמיצים הזדמנות לבקר בגולן. הטיול הראשון שעשינו אחרי שהכרנו זה את זו, היה לגמלא. זה היה יום חם מאוד, ואני רציתי להראות שהחום לא משפיע עליי, הלכתי בלי כובע ואני גמרתי עם מכת חום; כמובן, ביום הנישואין ה-25 שלנו, לפני כשלוש שנים, באנו הנה, לרמת הגולן. באנו הנה, למקום הזה, ביום הנישואין שלנו; ובתווך פעמים רבות. באותו סוף שבוע גם בילינו בצימר שמשקיף על הכנרת ממזרח, על הנוף הקסום שלה, שהוא היום שלו, אבל זכרנו כמוכם, כמו גם עם ישראל, את הזמנים שבהם אויבינו הם אלה שעמדו על המצוקים למעלה והמטירו אש על יישובינו למטה. זה נגמר, וזה לעולם לא יחזור. 

אנחנו רואים היום את מה שקורה מעבר לגבול, את ניסיונות ההתבססות הצבאית של איראן ואת התוקפנות של קנאי הטרור. מול כל אלה נוסיף לעמוד איתנים ונחושים. ישראל בגולן היא ערובה ליציבות המרחב סביבנו. ישראל בגולן היא מציאות מוצדקת שמבוססת על זכויות עתיקות יומין. ישראל בגולן היא עובדה שהקהילה הבינלאומית חייבת להכיר בה, וכל עוד הדבר תלוי בי הגולן תמיד יישאר בריבונות ישראל, כי אחרת אנחנו נקבל את איראן וחיזבאללה על שפת הכנרת. 

איראן וחיזבאללה מנסים כל הזמן להקים כוח מולנו שיפעל נגד הגולן ונגד הגליל. אנחנו מסכלים זאת וכל עוד הדבר תלוי בי אנחנו נמשיך לסכל זאת. 

אנחנו נמשיך לפעול בנחישות נגד הניסיונות של איראן לפתח חזית נוספת נגדנו בגולן ובסוריה ואנו נפעל נגד הניסיונות שלה להעביר נשק קטלני לחיזבאללה בלבנון. 

אני אשוחח על הדברים הללו עם הנשיא פוטין בפגישתי הקרובה איתו. הנשיא פוטין שעמו החלטתי על התיאום הביטחוני החשוב לצה"ל ולצבא רוסיה וכמובן פיתחנו יחד גם יחסים טובים בין רוסיה לישראל. 

אני יודע שהנשיא פוטין מבין את המחויבות שלי לביטחון ישראל ואני יודע שהוא גם מבין את החשיבות שאני מייחס לרמת הגולן, שכולנו מייחסים לרמת הגולן ולמורשת ישראל. אלה לא דברים בעלמא, אלה דברים שמנחים אותי.

בכל ביקור שלי כאן, עם רעייתי שרה, אנחנו מתרגשים מהמגע עם האבנים החסונות, ואנחנו אוהבים את הגולן. אנחנו נוהגים לבקר כאן בבתי הכנסת, בקצרין, בגמלא, במקומות רבים, וכאן, גם באום-אלקנאטיר, בעין-קשתות. אני מאמין מאוד שאפשר לבצר את עתידנו רק אם אנחנו שומרים על עברנו. זה היה מה שהנחה אותי בהקמת הגוף לשמירה על אתרי מורשת, אתרי מורשת מתולדות עמנו בעבר הרחוק, וכמובן בזמן החדש.

ב-2011 קיבלנו החלטה להקצות 12.4 מיליון שקל לשקם את האתר הכביר הזה, ואני עקבתי בעניין. זה דבר אחד לתת את הכסף, ודבר שני לוודא שהוא מוצע לפרויקט שנתת. אני עושה את זה מעת לעת, למשל בגדר הביטחון בדרום שמנו את הכסף והייתי בא כל שלושה חודשים לוודא שהגדר מתקדמת. כאן לא באתי כל שלושה חודשים, אבל באתי מעת לעת לוודא שהפרויקט הכביר הזה קם מחדש. אני נפעמתי, קודם כל מהמחויבות של האנשים, מהיצירתיות, איך לוקחים את האבנים הנפולות הללו ובתשבץ מורכב מצליחים לפתור את התעלומה, אבן על אבן, לבנות מחדש את היכלית ארון הקודש - כל כך מרגש לראות את זה, היא מעוטרת בסמלים יהודיים - אני התפעלתי מהשימוש שעשו הארכיאולוגים שלנו בטכנולוגיה חדשנית של המאה ה-21. זו הבינה המלאכותית של העתיד מושיטה יד למורשת ישראל בעבר. 

אני מנסה לחשוב על היהודים שהתפללו כאן, אני מנסה לחשוב אם הם היו יכולים אפילו לחלום על כך שצאצאיהם יחזרו כעבור 1200 שנה, שהם יקימו אבן על אבן. היום אנחנו מברכים על המוגמר בתום שנות עבודה רבות, ואני אומר, מזל טוב לגולן, מזל טוב למדינת ישראל. 

בגולן נתגלו עד כה כ-30 בתי כנסת עתיקים. זה מספר מאוד משמעותי. הוא אומר הכל. קהילות יהודיות נכחו בגולן עוד לפני דורי דורות, החל מתקופת התנ"ך, כמובן בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד. אני תמיד משתהה נוכח התעוזה של אבותינו ללחום לחירות ארצם ועמם מול האימפריה הרומית הכבירה. קודם כל במרד הגדול נגד הרומאים, וכעבור שישים שנה במרד בר-כוכבא. צריך להבין, היקף החורבן היה עצום, המקדש בירושלים נשרף, יהודה הוטבעה בדם, ביצורי הגליל והגולן קרסו בפני בליסטראות הרומאים. אבל כפי שהוכח פעמים רבות, כוח החיים של עמנו, וכוח האמונה והיצירה שטבוע בנו, אפשר לנו לקום מתהומות. ראינו זאת אז, ואנו רואים זאת בימינו. אתם יודעים שאני התחנכתי על משנת ז'בוטינסקי, ושגורה בפי השורה: "ביתר הנלכדה, יודפת, מסדה, תרומנה בהוד והדר". טוב, ביתר וסביבותיה הולכות ונבנות, מצדה עמוסת מבקרים, ותל-יודפת זה עוד אתר שהחלטנו עליו תוכנית אתרי מורשת, והשקענו שם הון עתק, והוא הפך לעוגן של המשכיות יהודית לאומית בלב הגליל הפורח. 

אתם מוזמנים לבוא למשרדי, אתם תראו שם דבר שאני מראה לכל המנהיגים הזרים, ובאים מאות כאלה בשנה. יש בדרך כלל איזה ויכוח בקבינט, ואני אומר: 'בואו, כנסו רגע איתי', אני מכניס אותם לחדר ומראה להם העתק מדוייק של ראש חץ רומי מיודפת, וליד זה אני מראה להם מודל של חץ אחר, מערכת החץ שלנו ששומרת על שמי ישראל.

הרומאים כבר לא כאן, אנחנו כאן, בגמלא, ביודפת, במצדה, ובמקום הזה. וכושר ההתחדשות הזאת שלנו, הוא לא דבר שקורה רק בימינו אנו, הוא כבר היה ידוע בימי קדם, כי כמה מאות שנים אחרי חורבן גמלא, האזור הזה זכה לעדנה מחודשת. עיירות וכפרים יהודיים פיתחו חקלאות ותעשייה, גם פה, רואים את השארים של זה, ובד בבד הם קיימו חיי רוח עשירים. אין ויכוח, אפשר גם עבודה וגם תורה, זה הולך ביחד ובית הכנסת כמובן נחשב ללב הפועם של הקהילה. אני מעיף מבט סביבי ואני מדמיין את אנשי היישוב מתפללים, לומדים תורה, עוסקים במשא ומתן, מתפרנסים, וכל זה נמשך למשך דורות, עד שרעידת האדמה הגדולה והקטלנית במאה השמינית החריבה את בתיהם. 

השורשים שלנו בגולן גלויים לעין, והיום הקירות האלה גלויים לעין. הם אומרים הכל. כל את חפירה שננעצת בקרקע הגולן מעלה עדויות למארג הצפוף של התיישבות יהודית. הממצאים מוכיחים חד משמעית, איננו נמצאים בארץ זרה, זו איננה נחלת זרים, זהו חבל ארץ חשוב של מולדתנו, זהו חלק מארץ ישראל.

במקרה במקום הזה ב-1885, לורנס אוליפנט הבין מיד למי שייך האתר. הנה מה שהוא כתב: "טיב החיתוך של האבנים העיד על ארכיטקטורה יהודית", כך הוא כותב, והוא מוסיף: "מדובר כאן במיטב התגליות שגיליתי עד היום", והוא גילה הרבה. לו היה אוליפנט איתנו, אני בטוח שהוא היה נפעם לראות כיצד אנחנו ממשיכים במפעל החיים של קדמונינו. מקימים מעפר דל, "מאשפות נרים אביון". האבנים הללו קמו לחיים, והגולן כולו נעור לחיים. 

אני רוצה לומר לכם, תושבי רמת הגולן, נמשיך לפתח את הגולן לטובת כולם, יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים. נשמור על הגולן כחלק ריבוני של מדינת ישראל. אני קורא לכל אזרחי ישראל לבוא לגולן, וכמובן לבקר בבית הכנסת הנפלא הזה. אני שמחתי לשמוע שיש כבר מי שמבקשים לקיים פה טקסים של ברית מילה, בר מצווה וחתונה. רקמת החיים שנקרעה מתאחה מחדש במקדש מעט זה. אומר משורר תהילים: "הוד והדר לפניו, עוז ותפארת במקדשו". והיום, אל נגד עינינו, בולטים כל אלה, ההוד וההדר, העוז והתפארת.

תושבי הגולן היקרים, אתם נושאים את מורשת עמנו בעוז והדר בשבתכם כאן בגולן, ואתם מפתחים את חבל הארץ הזה. אתם עושים זאת בדרך שגוברת על כל מעצור ומיצר. העם עם הגולן, ואני, ראש ממשלת ישראל, עם הגולן, אדמת אבותינו. חג שמח לגולן".

מרכז מבקרים בגולן עין קשתות: https://einkeshatot.org.il/