לא ערוכים למזג אוויר קיצוני

 

​בשנים האחרונות מתרבים מקרי השיטפונות וההצפות בישראל כתוצאה מעלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים ובעוצמתם, בד בבד עם התרחבות ניכרת של השטחים הבנויים והאטומים הפוגעים בכושר החלחול של המים לתוך הקרקע.

 

בחורף 2020 אירעו ברחבי הארץ כמה אירועי גשם חריגים שהובילו לשיטפונות ולהצפות חמורים בעיקר בערי החוף.

באירועים אלה קיפחו את חייהם שבעה בני אדם, ונגרמו נזקים לרכוש ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

 

הרשות המקומית ממלאת תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לאירועי מזג אוויר חריגים, ובמיוחד בכל הקשור לטיפול בתושבים ולסיוע להם. נוכח מציאות זו יש חשיבות רבה להיערכות נכונה של הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ולהתמודדות עימם בעת התרחשותם. 

 

בחודשים מרץ עד אוקטובר 2020 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בהיערכות למניעת שיטפונות והצפות של עיריות אשקלון, כפר סבא, נהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא; והיבטים בתשתיות הניקוז שלהן. כן נבדקו היבטים בתפקודן של עיריות אשקלון ונהרייה באירועי חורף 2020. בדיקות השלמה נערכו במשרדי ממשלה ובגופים מאסדרים נוספים. הביקורת התבססה בין היתר על תוצאות בדיקות שערך יועץ מומחה חיצוני.

 

תמונת מצב העולה מן הביקורת

הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות: אין בתשתית הנורמטיבית הקיימת הסמכה של גוף לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנוגע לאירועי חירום אזרחיים. מוכנותה של כל רשות מקומית לאירועים אלה תלויה ברצונה וביכולתה לקיים את ההנחיות שניתנו לה. כמו...

שימור מערכות הניקוז ותחזוקתן: שלוש מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו - אשקלון, נהרייה וג'יסר א-זרקא - לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז שבתחומן ולא הכינו תוכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית שתשמור על תקינות המערכת.

מיפוי תשתיות וגיבוש תוכניות אב לניקוז: עיריית נהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא מיפו את מערכות הניקוז שלהן ולא הכינו תוכניות אב לניקוז; עיריות אשקלון וכפר סבא הכינו תוכנית אב לניקוז אך ביצעו אותה באופן חלקי בלבד. עיריות אלה מיפו את מערכות הניקוז ש.

מוכנות תשתיות הניקוז: תשתיות הניקוז של הרשויות המקומיות שנבדקו לא נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות. תכנון תוכנית ההגנה לעיר נהרייה טרם הושלם.

היטלי תיעול: בקביעת תחשיבי היטל התיעול משרד הפנים לא הביא בחשבון באופן ישיר את מידת הסיכון של הרשות המקומית להצפות; המועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא גבתה את היטלי התיעול בהתאם לחוק העזר שחוקקה; עיריית נהרייה השתמשה בשנת 2016 בחלק מכספי היטל התיעול לפרויק.

הבטחת פתרונות ניקוז הולמים בבנייה חדשה: עיריות אשקלון ונהרייה ביצעו בנייה שלא בהתאם להוראות התמ"א ולחוות הדעת של רשויות הניקוז הרלוונטיות בלי שניתנו בה פתרונות ניקוז הולמים. כך לדוגמה באשקלון - בתכנון שכונת עיר היין המתוכננת ל-40,000 תושבים; ובנהרייה.

קביעת נהלים פנימיים ותרגול: עיריות אשקלון ונהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקא לא קבעו נהלים מקיפים להיערכות לאירועי שיטפונות ולתפקוד בהם; ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לקראת אירועים כאלה.

תפקוד הרשויות המקומיות באירועי חורף 2020: עיריות אשקלון ונהרייה לא ניהלו יומן אירועים לתיעוד אירועי חורף 2020; עיריית אשקלון לא תיעדה את פעילותו של מרכז ההפעלה שלה; מרכז ההפעלה של עיריית נהרייה לא היה ערוך להתמודד עם אירוע השיטפון בינואר 2020, ובמהלך ה...

חיזוי שיטפונות: המרכז לחיזוי שיטפונות שהקימו השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי באוקטובר 2019 מפיץ תחזיות לשיטפונות בנחלים, אך אינו עורך תחזיות לשיטפונות ולהצפות באזורים העירוניים.

ניהול הנגר העירוני: עיריית כפר סבא יישמה פתרונות חדשניים לניהול הנגר: היא הקימה מערכת ביו-פילטר לטיפול בנגר העירוני; מאגרים לאיגום מי גשמים ולשימוש בהם להשקיית גינות ציבוריות; וקולטנים מיוחדים לאגירת מי נגר ולהזרמתם.

 

עיקרי המלצות הביקורת

יש להסדיר בדחיפות את סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות הנגרמים מאירועי גשם קיצוניים. מומלץ כי משרד הפנים יפעל להסדרת הסוגיה ולקביעה של גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא...

על הרשויות המקומיות להכין תוכניות אב מעודכנות לניקוז בהתייעצות עם רשויות הניקוז; למפות את תשתיות הניקוז שבתחומן לרבות גילם, אורכם וקוטרם של קווי הניקוז, ולעדכן את מערכות ה-GIS בהתאם; לבדוק את תשתיות הניקוז, לשדרגן ולתחזקן כראוי; ולפעול, בשיתוף רשויות ה...

על הרשויות המקומיות להבטיח פתרונות ניקוז הולמים בזמן בנייה של פרויקטים חדשים. מומלץ כי הרשויות יפעלו בהתאם לחוות הדעת של רשויות הניקוז ולנספחי הניקוז של התוכניות החלות על השטח.

על הרשויות המקומיות לקבוע נהלים פנימיים להיערכות ולהתמודדות עם אירועי מזג אוויר חריגים ולכלול בהם את כל ההיבטים הנדרשים. זאת, בהתחשב במאפייניהן הייחודיים ובמידת הסיכון שלהן לשיטפונות.

מומלץ כי הרשויות המקומיות יתרגלו את מערכי החירום שלהן לקראת אירועי שיטפונות והצפות, בשילוב יתר גורמי החירום, ויפיקו לקחים מאירועי מזג אוויר חריגים שכבר התרחשו.

 

סיכום : הרשויות הן אינן מוכנות דיין לאירועים כאלה ואף חמורים מהם הצפויים בעתיד הקרוב בשל העלייה בעוצמת אירועי הגשם וההתרחבות הניכרת של השטחים הבנויים.

 

סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הוסדרה, וחלק מתשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם הצפויות והספיקות שיידרשו.

 

חלק מהרשויות שנבדקו לא ביצעו פעולות הכנה מספקות לעונת החורף; לא תרגלו את מערכי החירום שלהן לשיטפונות ולהצפות; ובנהלים שהכינו חסרו היבטים חשובים של ההיערכות לשיטפונות והצפות. תמונת מצב זו מלמדת על הצורך לקבוע גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה שיטפונות והצפות, ויפקח על מילוין.

 

מומלץ כי הרשויות המקומיות יפיקו את הלקחים הנדרשים מאירועים קודמים ויפעלו בתיאום עם רשויות הניקוז ועם יתר הגורמים הרלוונטיים, בחלוקת אחריות ברורה, לצמצום מספר אירועי השיטפונות וההצפות בתחום שיפוטן, לשיפור היערכותן ולטיפול מהיר ויעיל באירועים אלה עם התרחשותם.

 

במקביל לבחינת פעילות הרשויות המקומיות נבחנה פעילות משרדי הממשלה ורשויות הניקוז, וממצאי הביקורת הובאו בפרק ההגנה מפני נזקי שיטפונות. בעשורים האחרונים הואץ העיור בארץ, ובעקבות זאת צומצמו השטחים הפתוחים וגדל השטח האטום לחלחול נגר.

 

הדבר מגדיל את הסיכון להחמרה בנזקי השיטפונות ואת חיוניותה של ההיערכות בתחום התשתיות לטיפול במי נגר ואת ההתמודדות עם אירועי שיטפונות להכרחיות ביותר.

 

בביקורת עלה כי זה שנים פעילות המדינה לצמצום נזקי שיטפונות מתבצע ת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז, הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה, ואינה נסמכת על ראייה אגנית משלבת ועל ניתוח כלל-ארצי. כמו כן עלה כי אין מאסדר אחד העוסק בתחום הנגר, והנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים.

 

עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל, וניכר הצורך בבחינת הקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות. במסגרת הביקורת נבדקו שני מקרי בוחן ועלה כי תוכנית המסילה הרביעית באיילון מקודמת בלי שהוסדר פתרון ניקוז הולם, ועקב כך יש סכנה להצפתן של שכונות בתל אביב. בסיס חצור הוצף שוב ושוב בשנים האחרונות, אך בשל מחלוקת על מקור התקציב להסדרת הנחלים שבסביבתו - הנושא טרם טופל.

 

נוכח זאת נדרשים כלל הגורמים האמונים על ניהול משק המים, הנגר, הנחלים ומפעלי הניקוז, ובראשם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשויות הניקוז, בשיתוף רשות המים ומשרד האוצר, לפעול יחד, בראייה אסטרטגית כלל-ארצית, להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי שיטפונות. בין היתר עליהם לקדם את אסדרת כלל הנושאים הנדרשים בתחום הנגר, להשלים את מיפוי המידע על כלל סיכוני השיטפונות ולתכלל מידע זה לשם יצירת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות בראייה כלל-ארצית.

 

על בסיס תוכנית זו ובחינת העלות לעומת התועלת יש לקבוע סדר עדיפויות לביצוע פרויקטים בתחום זה ולתת לכך ביטוי בתוכניות שנתיות ורב-שנתיות. עוד יש לשפר את השקיפות בנושא ואת מסירת המידע לציבור בתחום ניהול הנגר ומניעת השיטפונות, ואת פרסומן של תחזיות, התרעות ואזהרות מפני פגעי מזג אוויר ושיטפונות שישמשו גם את גופי החירום.

 

בד בבד, יש להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר תפקודן של רשויות הניקוז בהתחשב באתגרים העומדים לפתחן, כדי לוודא שהן פועלות בהתאם לייעודן, ולבחון את התקציב הלאומי לפרויקטים בתחום הניקוז. נזקי שיטפונות עתידיים בנפש וברכוש עלולים להיות גבוהים לאין ערוך מעלות הפרויקטים הנדרשים למניעתם, ולכן יש ערך רב להשקעה בפרויקטים ובתשתיות המבוססת על מלוא המידע ועל תיעדוף מושכל.

 

דוח זה ברובו הוכן על ידי החטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה, ותודתי נתונה לעובדי החטיבה וכן לשאר עובדי המשרד שהיו מעורבים בהכנתו. מלאכת הביקורת, בימים של מגפת הקורונה, הייתה מורכבת ומאתגרת במיוחד אך נעשתה, כרגיל, באופן יסודי ומקצועי ענייני ואובייקטיבי.

 

מבקר המדינה: "לא נעלם מעיניי כי ברשויות מקומיות רבות נעשו פעולות חיוביות לרווחת התושבים, והבולטות שבפעולות אלו קיבלו ביטוי בדוחות הביקורת כפי שנקבע בחוק מבקר המדינה. לצד זאת, חובתן של הרשויות לתקן את הליקויים שהועלו בדוח זה, במטרה לשפר את פעילותו של השירות הציבורי ואת רווחתם של תושבי ישראל".