מספר שעות השינה ושחיקה מקצועית והסיכון לקורונה באנשי צוות רפואי
בקרב אנשי צוות רפואי בסיכון גבוה לחשיפה לחולי קורונה, מספר גבוה יותר של שעות שינה בלילה, העדר הפרעות שינה, ורמות נמוכות יותר של שחיקה מקצועית לוו בסיכון נמוך יותר להתפתחות COVID-19
כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Nutrition, Prevention & Health.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דפוסי שינה ורמות שחיקה נקשרו עם סיכון מוגבר למחלות זיהומיות, אך לא ידוע עם גורמים אלו משפיעים על הסיכון לזיהום בנגיף הקורונה. כעת, הם ביקשו לבחון אם דפוסי שינה ורמות שחיקה מקצועית הינם גורמי סיכון ל-COVID-19 בקרב אנשי צוות רפואי בסיכון גבוה לחשיפה לחולי קורונה.
בתקופה שבין יולי ועד ספטמבר בשנת 2020 חולקו סקרים לאנשי צוות רפואי בשש מדינות (כולל צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, בריטניה וארצות הברית) עם חשיפה רבה לחולי קורונה במקום העבודה. המשתתפים מסרו מידע שכלל נתונים דמוגרפיים, דפוסי שינה (מספר שעות שינה בלילה, תנומות במהלך היום, בעיות שינה), תחושת שחיקה מקצועית וחשיפה לנגיף הקורונה.
בהשוואה לאלו ללא בעיות שינה, בקרב אנשי צוות רפואי עם בעיות שינה תועדה עליה של 88% בסיכוי ל-COVID-19. שחיקה מקצועית כל יום לוותה בסיכוי גבוה יותר מכפליים ל-COVID-19 (יחס סיכויים של 2.60, רווח בר-סמך 95% של 1.57-4.31, p=0.001), משך ארוך יותר (יחס סיכויים של 2.98, רווח בר-סמך 95% של 1.10-8.05, p=0.02) וחומרה (יחס סיכויים של 3.26, רווח בר-סמך 95% של 1.25-8.48, p=0.02), בהשוואה לאלו ששללו תחושת שחיקה. הקשרים נותרים מובהקים סטטיסטית לאחר תקנון לתדירות חשיפה ל-COVID-19.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משך שינה ארוך יותר מלווה בסיכון מופחת לזיהום בנגיף הקורונה, אך הקשר בין תנומות במהלך היום לא היה עקבי בין המדינות השונות. בעיות שינה ושחיקה מקצועית הן גורמי סיכון לזיהום הנגיפי בקרב אנשי צוות רפואי.