מצב הישובים בישראל

הלמ"ס מפרסם נתונים על היישובים בישראל לשנת 2018, בישראל קיימים 1,218 יישובים, מתוכם 137 ישובים לא יהודיים, מרבית היישובים כפריים והיתר עירוניים, במהלך שנת 2018 חלק מן היישובים במדינה חוו גידול בכמות התושבים, מאז קום המדינה לא קם אף ישוב דרוזי.

12.11.2019 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מצב הישובים בישראל

 

בסוף שנת 2018 היו בישראל, 1,218 יישובים מתוכם 1,090 יישובים יהודיים ו-137 לא יהודיים כולל 9 יישובים מעורבים הנכללים הן במניין היישובים היהודיים והן בלא יהודיים.

 263 יישובים עירוניים ו-955 יישובים כפריים.

 היישובים עפולה ונס ציונה הצטרפו לקבוצת היישובים המונים 50,000 ומעלה.

היישובים אריאל ותל שבע עברו את סף 20,000 התושבים.

3 יישובים: אפרת, שגב-שלום וכפר יאסיף עברו את סף 10,000 התושבים.

היישוב חריש הכפיל את עצמו (לעומת 2017). אומדן התושבים עומד על 7,569 תושבים ומשתייך לקבוצת היישובים העירוניים המונים יותר מ-5,000 תושבים.

היישוב עמיחי, יישוב חדש במועצה אזורית מטה בנימין, התווסף למצבת היישובים ואומדן התושבים בו עמד על 198 תושבים בסוף שנת 2018.

16 יישובים גדולים עם 100 אלף תושבים ומעלה, מהווים 44% מכלל אוכלוסיית ישראל,   10 מהם במחוז מרכז ומחוז תל אביב.

734 מתוך 1,218 היישובים  מונים פחות מ-1,000 תושבים (כ-60%).

ב- 9 יישובים אומדן האוכלוסייה עומד על 100 תושבים או פחות, מתוכם 4 יישובים מוסדיים.

בעקבות ההודעה שהתפרסמה ב"רשומות" על עדכון חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות, נוצרו שינויים

בשיוך לנפות של 18 יישובים. לשינויים אלו אין השפעה על החלוקה למחוזות. מרבית השינויים היו בנפות מחוז הצפון ושינויים בודדים הם במחוז חיפה.

שינויים בולטים במחוז הצפון: בנפת כנרת היה צמצום ב-9 יישובים וירידה של 8.2 אלף תושבים בנפה, לנפת יזרעאל התווספו 4 יישובים, ולאומדן האוכלוסייה התווספו 1.13 אלף תושבים, בנוסף לגידול הטבעי של אוכלוסיית הנפה. לנפת צפת התווספו 3 יישובים ולנפת עכו – 2 יישובים.

בקובץ היישובים לשנת 2018 התווסף לראשונה המשתנה אשכול רשויות מקומיות. האשכולות הוקמו כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה בנושאים מוניציפליים שונים בין הרשויות המקומיות החברות בו.

הקמתם מאפשרת הובלת מהלכים מערכתיים והצעת פתרונות משולבים ויעילים לאתגרי הרשויות והאזור, וכן אספקת שירותים יעילה לתושבים בהתאם לצורכי הרשויות והתושבים ובכפוף לבחינת כדאיות כלכלית.

האשכול כולל עיריות, מועצות מקומיות, כולל המועצות התעשייתיות ומועצות אזוריות. הגדרת תחומי פעילות האשכול נעשית על ידי הרשויות עצמן ומועצת האשכול מתוך מגוון תחומים רלוונטיים, כגון איכות סביבה, חינוך, רווחה תרבות וספורט, חירום וביטחון, פיתוח כלכלי, תעסוקה, תיירות, חקלאות, תחבורה, בריאות ועוד.

יישובים שהם חלק מאשכול רשויות מקומיות קיבלו סמל אשכול בהתאם סמל בן 3 ספרות. חלק מהאשכולות חוצים מחוזות, לפי החלוקה המנהלית הרשמית של משרד הפנים.

 

תגובות

מומלצים