משימה לאומית מי ירים את הכפפות

 

בחודש האחרון העליתי סדרת מאמרים בנושא טוהר הבחירות והתמקדתי באיש הממונה מטעם כולנו על המשימה הלאומית: שתוצאות הבחירות ישקפו נאמנה את קולות הבוחרים. חקרתי ומצאתי כי יו"ר ועדת הבחירות שנבחר לתפקיד הוא שופט העליון חנן מלצר, שבעברו הרחוק היה איש פוליטי ומשוייך למחנה השמאל האידאולוגי.

השאלה שעסקתי בה על-גב שלושת המאמרים בסדרה הייתה תיאורטית אך מתבקשת: האם כאשר עמדה שאלת מינוי מלצר לוועדה, החשש למראית העין עמד לנגד נשיאת העליון שאישרה את המינוי? האם השיוך הפוליטי המובהק של מלצר אינו מקשה על הדין ההלכתי המסתעף מהכלל 'והייתם נקיים מה' ומישראל'.

מלצר לא היה איש בעל דעה פוליטית, כולנו מחזיקים בדעות פוליטיות, מלצר היה פעיל פוליטי ובעברו ניסה פעמיים להיכנס לאחת הרשימות לכנסת. ומה עם עיקרון העל של 'ניגוד האינטרסים', מותר לי לחשוד כי האינטרס של מלצר הוא שהשמאל יקח את הבחירות. 

לציין כי חשד כזה מתגמד כאשר משקיפים עליו מהרמפה התיאורטית, והלכה למעשה שם עמדתי עם סדרת מאמריי הקודמים בנושא; עסקתי ברמה התיאורטית, טחנתי מים. היום במאמר הרביעי שבידכם אעמוד על הרמפה המעשית, ומשם ננסה להשקיף ביחד על הנעשה וללמוד כיצד התיאוריה משפיעה על המעשה ומתמזגת עימו, אם בכלל.

שבוע לאחר הבחירות זעקו הכותרות "מלצר: לחקור זיוף בקלפיות, בדגש על המגזר הערבי". יתכן וישנה הגזמה בעצם השימוש בפועל 'זעקו' כי לא כל האתרים זעקו, במיוחד הממוסדים ביניהם. ברקע הדברים, ועוד באותו שבוע פרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד במעריב מאמר מערכת, שחשף שורה של עדויות שהסירו את הערפל מעל השחיתות והרמאות שנעשו מאחורי הקלפיות במגזר הערבי.

באום אל פחם, דווח, ניסו להוציא את סגן יו"ר הקלפי בזמן ספירת הקולות. באכסאל, עוד דווח, המשקיף יצא לאחר שחשש לחייו: "נכנסתי לאתר ועדת הבחירות ומצאתי שהצביעו שם 500 איש. בוא נגיד שאין שום סיכוי שכל כך הרבה אנשים הגיעו בשעתיים וחצי שהשארתי את הקלפי לאחר שהלכתי".

היו הוכחות בקנה מידה אדירים לזיופים ענקיים במגזר הערבי, והתהייה מדוע לא ניתנה הוראה מיידית למשטרה לחקור בדחיפות את הזיופים האלה; זו השאלה המרכזית שהתכנסנו לעסוק בה ואני אחזור אליה בהמשך.

אודה כי על השאלה הזו עניתי למפרע לעיל: "מלצר: לחקור זיוף בקלפיות, בדגש על המגזר הערבי". וכך דווח בהמשך: "לאחר עדויות ודיווחים על חשדות להטיית תוצאות בקלפיות במגזר הערבי, פנה יו"ר ועד הבחירות היום (ראשון, 14 במאי) ליועץ המשפטי לממשלה ולמפכ"ל המשטרה הזמני, ניצב מוטי כהן, וביקש לפתוח בחקירה פלילית על חשדות לזיוף בקלפיות". "רוב ההתרחשויות והדיווחים מצדיקים לכאורה פתיחה של חקירות פליליות" כתב השופט מלצר בבקשתו והוסיף: "ראוי כי המשטרה תרכז את כל החומרים הנוגעים בדבר, ובהנחיית גורמי הפרקליטות תבחן זאת".

ואף על פי זאת הקושיה בעינה עומדת: הכיצד לא ניתנה על-ידי הממונה על טוהר הבחירות מטעם הציבור, הוראה מיידית למשטרה לחקור בדחיפות את הזיופים ומדוע. תשובה אופטימלית: כי על מלצר היה להמתין עם תוצאות הבחירות עד למצות את החקירה המשפטית ולעדכן לאורה את מספר הקולות הכשרים, מה עוד והוא הבחין עם כל אזרחי ישראל בתכונה כי 'כל המפה הפוליטית עשויה להשתנות והיא עומדת ותלויה על חודו של קול', אך בכל זאת החליט לפרסם את התוצאות מבלי להתחשב בשינוי הקל אך הקריטי שעשויה החקירה להשפיע על חודו של קול.

הפנייה שלו איפא ליועמ"ש ולמשטרה הייתה מבחינת 'האליבי שלא הייתי במקום הפשע'. ואין מנוס מהשאלה הבאה בתור: הכיצד היועמ"ש והמפכ"ל לא הבחינו אף הם ככל יתר אזרחי ישראל בתכונה הברורה וצועקת כי "כל המפה הפוליטית עשויה להשתנות והיא עומדת ותלויה על חודו של קול" ולאור זאת ביקשו מהיו"ר להמתין עד מיצוי החקירה.

אני יודע כבר לענות על השאלה מדוע לא המתין מלצר לתוצאה מדויקת וחד משמעית של חקירת הזיופים העצומים במגזר הערבי. כי אילו ניתנה ההוראה הזאת ואוּמַּת הממצא של הזיוף על-ידה, רשימת רע"מ הייתה נמחקת ועימה ארבעת המנדטים לכנסת, דבר שעלול היה לשנות את כל המפה הפוליטית בישראל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של כל הבחירות בישראל שכל המפה הפוליטית והממשלה ואף שיטת הממשל תלויים ועומדים היו על חודו של קול. 

הימין החדש קיבל 138,598 קולות והיו חסרים לו 1,454 קולות בשביל להיכנס לכנסת ה-21 ולשנות את כלל המפה הפוליטית מקצה לקצה. ואולם לא מדובר רק בארבעה קולות שעשויים היו להתווסף לימין החדש בפרט ולגוש הימין בכלל, כי אם כל פרטי החישוב של חלוקת המנדטים עשויים היו להשתנות מקצה לקצה ולהוסיף לגוש הימין עוד 4 מנדטים מלבד הארבעה של בנט.

אסתפק בדוגמה אחת מפרטי החישוב: מפלגת חד"ש של אחמד טיבי זכתה בחמישה מנדטים ובעוד מנדט נוסף בזכות הסכם העודפים שחתמה עם מפלגת רע"מ, סה"כ: 5 + 1 = 6 מנדטים, ועקב פסילת מאות קלפיות מפאת הזיוף (אילו המשטרה הייתה חוקרת) לא רק רע"מ עלולה הייתה להישמט מרשימות כנסת ה-21 כי אם גם המנדט שהתווסף מטעמה לחד"ש. 

בחישוב הסופי חלוקת הגושים יכלה להגיע ל- 48/72 במקום 56/64 כיום, ועם חלוקה כזו מפת ישראל השלמה תרתי משמע הייתה משתנה, לא רק הפוליטית כי אם גם המשפטית, המוסרית, האקדמאית, התקשורתית, אף הצבאית ואף המפה הגיאוגרפית מאילת עד הגולן עשויה להשתנות.

בג"צ עם ממשלה נתמכת ב-72 מנדטים גם ישתנה ולא יהיה לו את 'הכוח', לא המשפטי ולא המוסרי להטיל את ה-וטו שלו על החלטות ממשלתיות או לחסום חוקים לגיטימיים של הכנסת. כל זה עשוי היה לקרות במציאות, אינני מדבר על חלום, אילו נתן מלצר מתוקף תפקידו את ההוראה הלגיטימית המתבקשת לחקור את הזיופים במגזר הערבי. אבל מלצר לא נתן את ההוראה והעלה בזאת את רף החשד שלי מחשד בלתי סביר להטיית הבחירות לחשד סביר בהחלט.

שום דבר לא מאוחר. שום דבר לא יעכב לבקש ולקבל את תוצאות הבחירות האמיתיות. אין מדובר בעתיד ישראל כי אם במציאות העכשווית של ישראל. אין המדובר בתלונה מן המניין על ספירת קולות שפג תוקפה על-פי חוק; המדובר בתלונה פלילית של הטיית הבחירות בכוונת מכוון, זה החשד הסביר; מי ירים את הכפפות.

מי יקח על עצמו לנהל את הפרויקט הלאומי של ישראל ויאתגר את היועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה מיידית להטיית הבחירות. לא חסרים לישראל פטריוטים ואנשי משפט, מהשורה הראשונה. גם ברחוב הישראלי לא חסרים פטריוטים שבכוחם לאתגר את היועמ"ש בדרישה למצות את הדין הקדוש.