נקודות התייחסות מתוך פרשת בראשית

 

כבר בראשית אציין אינני מייצג בהכרח את הפרשנות המסורתית מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.

 

אם סופרים את חשבון השנים לפי כל הנתונים שמספק לנו הספר, הרי שהחומש הזה מתעד לנו היסטוריה עולמית ולאומית של 2,309 שנים מבריאת העולם ועד ירידת משפחת בני יעקב למצרים.

כל שאר החומשים יחד מייצגים 40 שנה בלבד, מיציאת מצרים ועד הפרידה ממשה בכניסה לכנען.

 

בפרשתנו פרשת בראשית (שמתחילה בתחילת הספר ומסתיימת, לפי החלוקה לפרקים, בפרק ו' פסוק ח.), בורא ה' עולם מופלא. רקיע כחול, שמש, ירח וכוכבים, ימים ונהרות, עצי פרי מרהיבים וטעימים, בעלי חיים ממינים שונים והכול לכבוד האדם.

 

ה' בורא לאדם אישה כדי שלא יהיה לבדו ומרעיף עליו שפע וטוב עד בלי די, אולם יש דבר אחד שאסור לו לעשות לאכול מעץ הדעת כדי לעמוד במשימה היה על האדם לדעת שגם האיסור וההגבלה שקיבל היא לטובתו.

 

הנחש, שהיה ערמומי וחכם מכל חיות השדה, דיבר עם חוה, ושידל ופיתה אותה לאכול מעץ הדעת ואף נתנה לאדם והוא מתפתה ואוכל מעץ הדעתו ומתחבא נאחר חטא האכילה מעץ הדעת בגן העדן מעניש הקב"ה את כל הגורמים הקשורים בחטא.

 

מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב הלידה ותלותה בבעלה, ואת האדם בעבודת האדמה כדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.

 

גישה יישומית טוענת שמובן,שהענישה האמורה , אין זו ענישה לשם ענישה. להיפך, זו נעשית לשם תיקון וחינוך.במצב שנוצר לאחר החטא הדרך היחידה לתיקון האדם היא זו שנקט הקב"ה מתוך הכרת האדם והמציאות שסביבו - מאידך, הגישה השוויונית למהות בריאת האדם, הרי "זכר ונקבה ברא אותם (בראשייתת א,כז).

 

אי לכך ייצוין, כי מעשית לימינו, מתחולל שינוי , למרות האפליה המובנית של הנקבה לעומת הזכר ( גברים עדיין מכים נשים ), החומה הובקעה והאישה אינה הנשאית הנצחית של ארס הנחש לתוך היקום.